שבת דף קלח. א
הלכה כחכמים שאסור לתלות את המשמרת ואפי' לא ליתן לתלויה בשבת, עבר ועשה,
מי סובר שחייב חטאת ומי סובר שפטור אבל אסור מדרבנן?
תלה את המשמרת בשבת | סינן במשמרת | |
חייב חטאת | לרב יוסף | לרב כהנא, ולרבה ור' זירא |
פטור אבל אסור | לאביי | לרב ששת |
כילה [1] ומטה, מה הם האופנים המותרים והאסורים לנטותה בשבת?
האופנים האסורים | האופנים המותרים | |
כילה | ככילה שלנו שאינה תלויה ממקודם עם חבל אלא פורשה עתה מחדש |
כגון שהיריעה מגולגלת [2] ומוכנה ויש חוט למושכה לפורסה |
מטה | דקרמנאי, שהיא מטה של פרקים ואסור לחברה שמא יתקע |
כמטה שלנו שמחוברת כל הזמן רק שזקפה על צידה ועתה מעמידה על רגליה |
לחולדה וחתול האם יש להם דרוסה? [תוד"ה בעא].
האופנים שיש להם דרוסה | האופנים שאין להם דרוסה | |
לחולדה | בעופות | בגדיים וטלאים |
לחתול | בגדיים וטלאים | באמרי רברבי |
שבת דף קלח: א
גוד בכיסנא [3], האם מותר למותחו על גבי יתידות בשבת?
באדם אחד | בשני בני אדם | |
כשהיה מתוקן ברצועותיו קודם שבת [4] | אסור מדרבנן לתלותו | מותר |
כשלא היה מתוקן ברצועותיו קודם שבת | אסור מדרבנן לתלותו |
[1] יריעה הנפרסת על המטה, ותלויה על ארבע מקלות מעל המטה, ומיירי שיש בגגה טפח (רש"י בד"ה כילה, אמנם ע' בהגהת הגר"א).
[2] ומיירי שעכ"פ יש טפח אחד פרוש, שאז חשיב רק מוסיף על אהל עראי, אבל בענין אחר לא מהני. - תוד"ה כרך.
[3] פי', שק של עור העשוי ליתן בו משקים, ויש לו רצועות בפינותיו ומותחים אותו על גבי יתדות כדי שתעבור הרוח מתחתיו, ועי"ז מצטננים המשקים שבתוכו. ולאחר שנמתח הוא דומה לאהל.
[4] פי', שהיה תלוי ברצועותיו ומונח כבר במקום קביעותו, ורק עתה צריך למותחו, באופן זה יש חילוק בין באדם אחד שמותח אותו חזק וטוב - ודומה לאהל, לבין ב' בני אדם שאין מותחים אותו טוב.