שבת דף יב. א

מה דין הדלף שירד לערבה באופנים דלהלן? [משנה מכשירין פ"ד מ"ה].

המים הניתזין והצפין המים שבתוכה נטלה לשופכה - המשקין שבתוכה [1]
רישא: ערבה שירד הדלף לתוכה (שלא לרצון) אינן בכי יותן לב"ש: בכי יותן
לב"ה: אינן בכי יותן
סיפא: הניחה שירד הדלף לתוכה
(לרצון)
לב"ש: בכי יותן
לב"ה: אינן בכי יותן
בכי יותן [2]

האם הדין דלא יפלה את כליו נאמר בין ביום ובין בלילה?

ביום בלילה
לר' אליעזר נאמר - שמא יהרוג [3]
לתנא דמשנתנו במסקנא לא נאמר נאמר - דשמא יטה

סוגי חרקים דלהלן, האם חייב על הריגתם בשבת? [תוד"ה שמא].

שחורה הקופצת פרעוש כינה הרוחשת
להרב יוסף מאורליינ"ש [4] מחלוקת ר"א ורבנן לכו"ע חייב
לרבינו תם [5] לכו"ע חייב מחלוקת ר"א ורבנן [6]

מה הדין לפלות אפי' בחול?

לענין לפלות ברה"ר לענין להורגם
לפלות בחול אין מפלין לרב הונא: לא יהרגם רק ימללם מפני הכבוד
לרבה [7], רב ששת, רב נחמן: הורגם
לרבא: משליכם לספל מים

שבת דף יב. א

המפלה שלא לאור הנר בשבת, לתנאים דלהלן מה מותר לעשות עמהם? [תוד"ה נוטל].

ליטול ולזרוק ליטול ולמלול ליטול ולהרוג
לר' אליעזר לרש"י: מותר
לתוס': אסור [8]
אסור
לתנא קמא מותר אסור
לאבא שאול [9] מותר אסור
לבית הלל מותר

שבת דף יב: א

לתנאים דלהלן, האם מועילה תפלה על החולה? [תוד"ה רבי].

אליבא דר"מ ור' יהודה [10] לר' יוסי
לתי' א' בתוס' מועילה דוקא בשבת שבין ר"ה ליוה"כ מועילה בכל יום ויום
לתי' ב' בתוס' מועילה בכל יום ויום [11] מועילה בכל יום ויום

האם מותר לשמש לבדוק כוסות לאור הנר? [תוד"ה שמש].

לפירש"י לפי' התוס'
לתי' א' בגמ' שמש קבוע - לא,
שמש שאינו קבוע - כן
שמש קבוע - כן,
שמש שאינו קבוע - לא
לאיבעית אימא לעולם בשמש קבוע;
בדמשחא - לא [12], בדנפטא - כן
לעולם בשמש שאינו קבוע;
בדמשחא - לא, בדנפטא - כן
-------------------------------------------------

[1] דכין שנטל אותה לשפוך ממנה, הרי רוצה בקיומם שם עד שישפוך אותם, ובזה יש יותר סבה להחשיבם בכי יותן.

[2] ומדייקת הגמ' מדין זה, דאף שאין צריך למים ורק הניח את הקערה שם לקבלם כדי להציל את הכותל, בכל אופן המים האלו הם בכי יותן, א"כ ה"ה בכיס של זב שאינו נועד אלא לאצולי מטינוף ג"כ נימא הכי.

[3] ס"ל לר' אליעזר שההורג כינה בשבת כהורג גמל - וחייב עליה, ולכן אסור לפלות (- להוציא הכינים) אפי' כשאינו רוצה להרוג גזירה שמא יהרוג. אולם למי שסובר שאין חייב על הריגת כינה, א"כ אין לגזור על לפלות משום שמא יהרוג, ועל כרחך הטעם משום שמא יטה. (אולם ע' לקמן, האם נשארה סברא זו לר' אליעזר למסקנא).

[4] ס"ל ששחורה הקופצת יוצאת מן הארץ, ולכן נחלקו בזה ר"א ורבנן, אולם פרעוש שהוא כינה הרוחשת לכו"ע חייב עליה.

[5] רבינו תם מפרש, ששחורה הקופצת היא הפרעוש שחייב עליו לכו"ע - ואין דרכם להיות בראש, וא"כ לא עליו מיירי בסוגיא, שנחלקו בזה ר"א ורבנן.

[6] ועליה נאמר במסקנא דב"ה מתירים, וגם רבה היה מקטע להו בשבת.

[7] רש"י מפרש דרבה ס"ל שמותר לעשות כן אפי' בשבת, אולם ריב"א חולק ומעמיד את דברי רבה דוקא בחול. והסיקו תוס שעל רש"י סומכים.

[8] ומתוך כך הקשו התוס' על רש"י, דאיך העמיד לאבא שאול כר' אליעזר, הא לר' אליעזר אסור אפי' לנוטלם. אכן יישבו התוס' לשיטת רש"י, די"ל דלא קיימא המסקנא כדלעיל שאסור אליבא דר' אליעזר אפי' למלול, אלא אחר שתירץ שטעם תנא דמשנתנו שאסור לפלות משום שמא יטה, דא"כ יתכן שכו"ע מודים שלפלות אסור רק לאור הנר - ושמא יטה, אבל ביום מותר.

[9] רש"י פירש בטעם אבא שאול דס"ל כר' אליעזר שאמר שאסור להרוג כינה בשבת. אכן התוס' (בד"ה נוטל) כתבו, שנראה לפרש שאבא שאול ס"ל כרבנן שפטור בהריגת כינה, ומ"מ אסור אפי' למלול לכינה - דגזרינן אטו מלילת פרעוש שאסורה, והגם שמלילת פרעוש הוא רק גזירה שמא יהרוג לפרעוש - ולכאורה הוי גזירה לגזירה, י"ל דכולה חדא גזירה היא.

[10] שנחלקו בר"ה (דף טז.) מתי חתימת גזר דין על מה שנידונו בר"ה, דלר"מ חתימת הגזר דין ביוה"כ, ולר' יהודה כל אחד בזמנו בפסח על התבואה וכו', אבל אדם ביוה"כ. ולכאורה קשה לשיטתם מה מועילה אחר חתימת גזר דין תפלה.

[11] ואליבא דר' יצחק דאמר יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין ובין אחר גזר דין.

[12] ופירשו התוס' לשיטת רש"י, שעל אופן זה איבעיא לגמ' בהמשך מה הדין בשמש שאינו קבוע, דאיכא חדא לטיבותא - שאינו קבוע, וחדא לריעותא - שהוא בדמשחא. אכן לתירוץ הראשון בגמ' שסובר ששמש שאינו קבוע בודק בכל ענין - פשיטא דגם בדמשחא דאין חילוק בזה. אמנם לפיר"ת וגירסתו, דאדרבה בשמש שאינו קבוע הוא גרוע יותר - שירא שמא יעבירוהו, א"כ שאלת הגמ' האם מותר לו לבדוק בדנפט היא שייכת על שני התירוצים דלעיל.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף