תוספות ד"ה הנסקלין בנשרפין

(SUMMARY: Tosfos discusses as to why Rebbi Shimon does not apply here a. The principle of 'Holchin Achar ha'Rov', and b. 'Nichbeshinhu ve'Ne'ervinhu').

ועוד י"ל, דהוה ליה קבוע. ו'כל קבוע כמחצה על מחצה דמי', ופטור מדאורייתא, דספק נפשות להקל,


Answer #2: Furthermore, it is a case of 'Kavu'a', and based a. on the principle 'Kol Kavu'a ke'Mechtzah al Mechtzah Dami (making it a Safek), and b. on that of 'Safek Nefashos Lehakel, he is Patur mi'd'Oraysa,

וכ"ת ניכבשינהו, ונימא 'כל דפריש ... '?


Question: But why do we then not mix them all up, and apply the principle 'Kol de'Parish, me'Ruba Parish'?

אי אתה רשאי למושכו להחמיר עליו.


Answer #1: It is forbidden to do that in order to be stringent (only in order to be lenient).

ועוד, גזירה שמא יקח מן הקבוע.


Answer #2: Furthermore, it is a decree in case one comes to take from the Kavu'a.

והא דפריך בגמ' 'תיפוק ליה דרובא נסקלין נינהו' ...


Implied Question: And when the Gemar asks 'Why not give the reason that the majority of them are Niskalin?' ...

ה"פ לכל הפחות לא גרע משום דרובא נסקלין.


Answer: Wht the Gemara means is that surely the fact that the Niskalin are in the majority should make it any worse (but not that we go after the majority)?



תוספות ד"ה איתגורי איתגור

וא"ת, בפרק אלו נערות (כתובות לב.) דיליף מ'חובל בחבירו' דכל היכא דאיכא ממון ומלקות, ממונא משלם, מילקא לא לקי. ופריך 'מה לחובל בחבירו שכן חייב בה' דברים'? ואי ממונא קולא הוא, שכן הותר מכללו בב"ד?


Question (Part 1): The Gemara in Perek Eilu Na'aros learns from the case of someone who wounds his fellow-Jew (Chovel ba'Chavbero) that wherever a person is Chayav both money and Malkos, he pays and is Patur from Malkos. And the Gemara asks there how one can learn other cases from ' Chovel ba'Chavbero', where, on the one hand, he is Chayav to pay five things, whereas on the other, if Mamon is considered more lenient, then it is different in that there is a Heter for Beis-Din to give him Malkos.

והשתא איך יתכן לומר דקולא הוא, אם כן 'איתגורי איתגור'


Question (Part 2): But if Mamon possibly be considered more lenient, then we could ask the same Kashya that the Gemara asks here 'Im-Kein, Isguri Isgar?'

וי"ל, דשאני התם, משום דחס רחמנא א'הפסד ממונו של חבירו.


Answer: That case is different, since the Torah has pity on his fellow-Jew's money.



תוספות ד"ה ונגמר דינו לעבירה קלה ...

(SUMMARY: Tosfos discuss 'Eidus she'I Atah Yachol Lehazimah').

תימה, ואמאי נדון בחמורה, הא הויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה, דאי מיתזמי סהדי בתראי לא מיקטלי, כיון דבלאו סהדותייהו גברא בר קטלא הוא, כדמוכח בפ"ק דמכות (דף ה.) גבי 'באו שנים ואמרו "בחד בשבא נגמר דינו של פלוני" ... ?


Question: Why does he receive the stricter punishment? Why is this not a case of 'Eidus she'I Atah Yachol Lehazimah', seeing as, bearing in mind that the sinner is Chayav Misah anyway, if the latter witnesses become Zomemin, they cannot be sentenced to death, as is evident in the first Perek of Makos, in the case of where two witnesses arrive and testify that the defendant's case was concluded on Sunday ... '.

וי"ל, דהכא מיירי כגון דהך עבירה שניה עבר בפני ב"ד, דאפילו ב'עדות שאי אתה יכול להזימה' מחייבינן ליה, לעיל בטריפה משום "ובערת הרע ... ".


Answer #1: It speaks here where the sinner perpetrated the second sin in front of Beis-Din, in which case even if it is a case of 'Eidus she'I Atah Yachol Lehazimah', he is sentenced to death (as we learned earlier with regard to a T'reifah who killed) in order to fulfil the Pasuk "u'Vi'arta ha'Ra mi'Kirbecha".

ועוד יש לומר, כיון דאי מיתזמי קמאי או מיתכחשי, מהני סהדותייהו דבתראי, עדות שאתה יכול להזימה קרינן ביה.


Answer #2: Alternatively, since, in the event that the first witnesses would become Zomemin or simply proved false, the second witnesses testimony wold be acceptable, it is not considered 'Eidus she'I Atah Yachol Lehazimah'.



תוספות ד"ה וכתיב דמיו בו יהיה בסקילה

(SUMMARY: Tosfos disputes Rashi's explanation in the fifth Perek of Bava Metzi'a).

מכאן קשה לפי' הקונט' דבריש איזהו נשך (ב"מ סא: ושם) דאמרי' 'הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים, דכתיב הכא "בנשך נתן" '.


Explanation #1 (Part 1): At the beginning of Perek Eizehu Neshech, the Gemara explains that people who lend on interest are compared to murderers, since 'the Torah writes here "He gave on interest ... "

ופירש שם בקונטרס ד' "דמיו בו יהיה" משמע דמים ששפך, שהעני את חבירו, ומת ברעב, עליו ישובו'.


Explanation #1 (Part 2): Rashi explains there that "Damav bo Yih'yeh" implies the blood that he spilled, by impoverishing his fellow-Jew, who consequently died of hunger, will return to him'.

ולא יתכן כלל, דהא לסקילה אתיא הכא בשמעתין, ובאוב וידעוני דכתיב "דמיהם בם" ובכמה דוכתי כולם לסקילה אתיין?


Question: This is not at all correct however, since here in our Sugya, we learn that it comes for Sekilah, since by Ov and Yod'oni and in many other places, "Demeihem Bam" refers to Sekilah.

ונראה דדריש מדכתיב הכא "והוליד בן פריץ ... " ...


Explanation #2: It therefore appears that the Gemara there pertains to the Pasuk that is cited here "ve'Holid ben Paritz ... " (who later commits sins for which he is Chayav Sekilah).

ובכל הספרים גרסי' בפ"ק דתמורה (דף ו:) וסמיך ליה "והוליד בן פריץ".


Proof: According to all the texts, the Gemara in Temurah (which issues the same statement), reads 'and the Pasuk continues "ve'Holid ben Paritz ... ".



תוספות ד"ה נדון בזיקה ראשונה

לאו מילתא דפסיקא היא, דהא חמותו ונעשית אשת אב איסור מוסיף הוא, אי אית ליה אחין


Clarification (Part 1): This is not so clear-cut, since a case where one's mother-in-law becomes one's father's wife is a case of 'Isur Mosif, should he have brothers ...

ולמאן דאמר סקילה חמורה, נידון באשת אב.


Clarification (Part 2): Yet, according to those who hold that Sekilah is more stringent, he will be judged because of Eishes Av.



תוספות ד"ה לידון נמי באיסורא דאשת איש

לענין קרבן קא פריך, שיתחייב ב' חטאות בשוגג.


Explanation #1: The Gemar is referring to a Korban, to render him Chayav to bring two Chata'os where he sinned be'Shogeg.

אי נמי, אם התרו בו משום אשת איש ולא התרו בו משום חמותו.


Explanation #2: Alternatively, where they warned him because of Eishes Ish and not because of Chamoso.

ורבה מהדר ליה דבמזיד איירי, ובהתרו בו משום שניהם.


Gemara's Answer: To which Rabah answers that it is speaking be'Meizid, and where they warned him for both sins.



תוספות ד"ה דאמר רבי אבהו מודה ר' יוסי באיסור מוסיף

אע"ג דבפ' ד' אחין (יבמות דף לב: ושם) משמע דלא קיימא לבסוף ...


Implied Question: Even though in Perek Arba Achin the Gemara implies that this is not the final conclusion ...

מ"מ אמת הוא כדאי' בפרק אמרו לו (כריתות דף יד: ושם).


Answer: Nevertheless it is, as the Gemara states in Perek Amru Lo.



תוספות ד"ה אפילו תימא רבי שמעון בן גמליאל קסבר עבירות מחזקות

(SUMMARY: Tosfos reconcile our Sugya with the Sugya in Perek ha'Ba al Yevimto, and discusses the opinion of Rav Yosef there. Finally, they explain Hasra'ah with regard to Kipah).

תימה, דבסוף פרק הבא על יבמתו (יבמות סד: ושם) אמרינן 'נשואין ומלקיות כרבי', משום דסתם לן תנא כוותיה ד'מי שלקה ושנה ... '?


Question: At the end of Perek ha'Ba al Yevimto the Gemara states 'Nisu'in u'Malkos ke'Rebbi', since we have learned a S'tam Mishnah like him - 'Mi she'Lakah ve'Shanah ... '?

וי"ל, דרב יוסף דהתם סבר מלקיות מחזקות.


Answer: Rav Yosef who is being quoted there holds 'Malkiyos Mechazkos'.

ואע"ג דאשכחן תנא דאית ליה 'עבירות מחזקות', בברייתא דבסמוך, דקתני 'התרו בו ושתק, התרו בו והרכין ראשו', דהתם מלקות ליכא ...


Implied Question: Even though we do find a Tana who holds 'Aveiros Mechazkos', in the Beraisa that we will cite shortly 'Hisru bo ve'Shasak, Hisru bo ve'Hirchin es Rosho ... ', where there is no Malkos.

מכל מקום משמע ליה דמתני' סברה מלקיות מחזקות, מדקתני 'מי שלקה'.


Answer #1: Nevertheless, Rav Yosef extrapolates from the Mishnah 'Mi she'Lakah ... ' that 'Malkiyos Mechazkos'.

אי נמי, קסבר כיפה צריכה התראה, ועד דמחזק בתרי או בתלת, אין מתרין בו לכיפה; הלכך אם איתא דבתלת זימני הויא חזקה, עד רביעית אין כונסין אותו לכיפה, כדמוכח בסמוך.


Answer #2: Alternatively, he holds that the Kipah too, requires warning, and until he becomes Muchzak by transgressing two or three times, he cannot be warned for the Kipah. Consequently, if we hold that three times is a Chazakah, he could not be taken to the Kipah before the fourth time, as will become evident shortly.

וקצת תימה, אמאי אין מתרין בו לכיפה בשניה לר', ובשלישית לרשב"ג, שאם יעבור אחר כך יהא מוחזק ויכניסוהו לכיפה?


Question: Why does one not warn him at the second time according to Rebbi' and at the third time, according to Raban Shimon ben Gamliel, that if he transgresses after that, he will be Muchzak and will be brought to the Kipah?

ויש לומר, דאין מחייבו כיפה עד שיהא מוחזק לעבור בהתראת מלקות.


Answer (Part 1): He is not Chayav to go to the Kipah until he is Muchzak to transgress warnings of Malkos ...

הלכך, אי מתרינן ביה א'כיפה לחודה לא סגי בהכי, ואי מתרינן ביה א'מלקות וא'כיפה, הא לא עבדינן ביה תרתי.


Answer (Part 2): Consequently, should we warn him for Kipah only, it will not suffice, whereas if we warn him for both Malkos and Kipah, he cnnot receive two punishments in one go.




תוספות ד"ה ומר סבר מלקיות מחזקות

(SUMMARY: Tosfos discuss the ramifications of 'Malkiyos Mechazkos').

פי' בקונטרס' לא הוחזק עד שילקה ג' מלקיות, וכיון דלקה על השלישית, אע"ג דהשתא איתחזק רשע, לא מעיילינן ליה לכיפה, דבתרי דיני לא דיינינן ליה.


Explanation #1: Rashi explains that the Chazakah only takes place after the sinner has received Malkos three times, at which point, even though he has now been established as a Rasha, we no longer send him to the Kipah, since a person cannot receive two punishments.

ועל חנם דחק לפרש כן,


Refutation: It was not however, necessary to say this ...

ד'מלקיות מחזיקות' היינו כשאין מתייסר אע"פ שהלקוהו ב' וג' פעמים ואינו נמנע מלעבור, שוב לא יתייסר.


Explanation #2: Because, what 'Malkiyos Mechazkos' means is that, since even after receiving Malkos two or three times, he does not refrain from transgressing, he will not refrain from sinning in the future.