[1] עי' בתד"ה משום, שכתבו: ומשום לא תלך רכיל אין כאן. והקשו הראשונים הרי במשנה כתוב דיש כאן, ותירצו דהוא דוקא כשהדיין הולך דרך לשון הרע ומספר לבע"ד אני זיכיתי וחבירי רבו עלי וחייבו, אבל כשעושים דרך מעשה ב"ד, אין זה לה"ר - ר"ן ויד רמ"ה. וביד רמ"ה כתב עוד תי', שכל היכא דמיחזי כשיקרא לא חיישינן ללא תלך רכיל.

[2] עי' ר"ן שדקדק בלשון זו, שיותר נכון לומר מדברינו נזדכה פלוני.

[3] והקשתה הגמ' לרב, למה מצטרפים, הרי כמו שבהלואה אחר הלואה אינם מצטרפים לשיטתו, משם שאמנה שמעיד הראשון לא מעיד השני דלא ראו ביחד, גם בהודאה אחר הודאה על הודאה שמעיד הראשון לא מעיד השני. והעמיד רב הונא בריה דרב יהושע שמיירי שאומר לשני אני מודה לך על מה שהודאתי אצל הראשון, וכן חוזר ואומר לראשון שהודה גם בפני שני.

[4] אולם רב הונא שדי בה נרגא, דא"כ במקרה הזה שהודה אחר הלואה, ג"כ מיירי באותו אופן שאמר לו שהודאה זו היא על המנה שלוה בפני הראשון, וא"כ מה חידש כאן רב יותר מהמקרה הראשון של הודאה אחר הודאה (ולמה לי תרתי). והקשה המהרש"ל, דתמוה מדוע קושיא זו היא דוקא אחרי התירוץ של רב הונא, הרי גם בלא תירוצו אפשר להקשות כן על דברי רב, ועיי"ש מה שתירץ, ובהמהרש"א ובפורת יוסף, ובאמת שביד רמה בפי' השני תי' זאת ג"כ.

[5] נהרדעי לא דברו בדיני נפשות.