סנהדרין דף ל' ע"א
היו שנים מזכין ואחד מחייב, כיצד כותבין?
כיצד כותבין | האם חיישינן ללא תלך רכיל | |
לר' יוחנן | זכאי | חיישינן |
לריש לקיש | פולני ופלוני מזכים ופלוני מחייב | לא חיישינן [1] |
לר' אליעזר | מדבריהן [2] נזדכה פלוני | חיישינן |
סנהדרין דף ל' ע"ב
היכן נחלקו ר' יהושע בן קרחה וחכמים, וכפי מי ההלכה?
בקרקע | במטלטלים | |
לר' חייא בר אבין | נחלקו והלכה כריב"ק | נחלקו והלכה כריב"ק |
לעולא | נחלקו והלכה כריב"ק | נחלקו ואין הלכה כריב"ק |
לרב | מודים חכמים לריב"ק | נחלקו |
עד שהעיד כדלהלן אחר שחבירו העיד כדלהלן, האם מצטרפים?
עד אחד שהעיד שהודה | עד אחד שהעיד שהלוה | |
עד אחד מעיד שהודה אחר - | מצטרפים [3] | מצטרפים [4] |
עד אחד מעיד שהלוה אחר - | לרב: לא מצטרפים לנהרדעי: מצטרפים |
לרב: לא מצטרפים לנהרדעי: מצטרפים |
סנהדרין דף ל' ע"ב
עדות המוכחשת זו את זו, מה דינה?
בדיני ממונות | בדיני נפשות | |
בארנקי שחורה ארנקי לבנה או בכליו שחורים כליו לבנים |
כשרה | לרב יהודה: פסולה לרב חסדא: כשרה |
במנה שחור מנה לבן או בסיף ואירירן |
לרב יהודה ורב חסדא: פסולה לנהרדעי: כשרה |
פסולה [5] |
-------------------------------------------------
[1] עי' בתד"ה משום, שכתבו: ומשום לא תלך רכיל אין כאן. והקשו הראשונים הרי במשנה כתוב דיש כאן, ותירצו דהוא דוקא כשהדיין הולך דרך לשון הרע ומספר לבע"ד אני זיכיתי וחבירי רבו עלי וחייבו, אבל כשעושים דרך מעשה ב"ד, אין זה לה"ר - ר"ן ויד רמ"ה. וביד רמ"ה כתב עוד תי', שכל היכא דמיחזי כשיקרא לא חיישינן ללא תלך רכיל.
[2] עי' ר"ן שדקדק בלשון זו, שיותר נכון לומר מדברינו נזדכה פלוני.
[3] והקשתה הגמ' לרב, למה מצטרפים, הרי כמו שבהלואה אחר הלואה אינם מצטרפים לשיטתו, משם שאמנה שמעיד הראשון לא מעיד השני דלא ראו ביחד, גם בהודאה אחר הודאה על הודאה שמעיד הראשון לא מעיד השני. והעמיד רב הונא בריה דרב יהושע שמיירי שאומר לשני אני מודה לך על מה שהודאתי אצל הראשון, וכן חוזר ואומר לראשון שהודה גם בפני שני.
[4] אולם רב הונא שדי בה נרגא, דא"כ במקרה הזה שהודה אחר הלואה, ג"כ מיירי באותו אופן שאמר לו שהודאה זו היא על המנה שלוה בפני הראשון, וא"כ מה חידש כאן רב יותר מהמקרה הראשון של הודאה אחר הודאה (ולמה לי תרתי). והקשה המהרש"ל, דתמוה מדוע קושיא זו היא דוקא אחרי התירוץ של רב הונא, הרי גם בלא תירוצו אפשר להקשות כן על דברי רב, ועיי"ש מה שתירץ, ובהמהרש"א ובפורת יוסף, ובאמת שביד רמה בפי' השני תי' זאת ג"כ.
[5] נהרדעי לא דברו בדיני נפשות.