PESACHIM 57 (10 Elul) - This Daf has been dedicated in memory of Sheina Basha (daughter of Yakov and Dora) Zuckerman, who passed away on 10 Elul, by her children and sons in law.

1)

SELLING AND CONSECRATING A RENTED HOUSE (Yerushalmi Halachah 9 Daf 30a)

רבי אבא בר כהנא בעא קומי רבי אימי המשכיר בית לחבירו ונצרך לדמיו א"ל לא עלה על דעת שימות ברעב

(a)

Query (R. Aba bar Kahana to R. Imi): One who rents out a house to his friend and needs the money (may he sell the house or can the tenant prevent him)?

א"ל לא עלה על דעת שימות ברעב

(b)

Answer: It was never expected that the owner would die of starvation - i.e. it may be sold.

ר' זעירא רבי לא תריהון אמרין מיסתיוסיס באוני הוא ונקנית במקח

(c)

R. Zeira/R. Ila: The tenant can live there until the end of the contract and afterwards the buyer receives it.

תני המשכיר בית לחבירו ועמד והקדישו הרי זה דר בתוכו ומעלה שכר להקדש אימתי בזמן שלא הקדים לו שכרו אבל בזמן שהקדים לו שכרו הרי זה דר בתוכו חנם

(d)

(Beraisa): One who rented out a house to his friend and consecrated the house, the tenant may continue to live there and pay his rent to Hekdesh. This applies when he had not paid in advance, but if he had paid in advance, he may continue to live with no obligation to Hekdesh.

ביומוי דר' מנא הוות נימורת בציפורין והוון בניהון מישכונין גבין מדאתאי מיזל לון אפיק ר' מנא כדון כהיא דר' אימי אמר לא דאנא סבר כדעתיה אלא בגין ציפרייא דלא יחלטון בניהון

(e)

There was a case in the time of R. Mana where a lady of Nimores was in Tzipori and her children were living with her and paying rent. She wished to leave Tzipori and sell her house, but the renters were preventing it. R. Mana evicted the renters like R. Imi (above (b)). R. Mana said that it is not because I agree with R. Imi; rather it is to prevent the people permanently giving the house to the children (alternatively - keeping it for themselves).

2)

EATING DATES UNDER THE DATE-PALM (Yerushalmi Halachah 9 Daf 30a)

ואוכלין מתחת הנשרים

(a)

The Mishnah had taught (in 56-1.(b)): (The Chachamim protested) - Eating dates underneath date trees on Yom Tov.

מהן נן קיימין אם בשנשרו מעי"ט דברי הכל מותר אם בשנשרו בי"ט דברי הכל אסור אלא כי נן קיימין בסתם

(b)

Question: What is the case? If they fell off before Yom Tov, all agree that they are permitted; if they fell off on Yom Tov, all agree that they are prohibited; rather, it is unknown when they fell off.

3)

SEPARATING PEAH ON VEGETABLES (Yerushalmi Halachah 9 Daf 30a)

ונותנין פיאה לירק

(a)

The Mishnah had taught (in 56-1.(b)): (The Chachamim protested) - separating Peah from vegetables.

לא היו נותנין אלא מן הלפת ומן הקפלוטות שליקיטתן כאחת רבי יוסה אומר אף לאכרוב

(b)

(Beraisa): They would only separate from the leaves of turnips and leeks. R. Yosa says even from cabbage.

מעשה בבן מביא יין שנתן בנו פיאה לירק לעניים ובא אביו ומצאן עומדין על פתח הגינה אמר להן הניחו מה שבידכם הניחו מה שבידן ונתן להם בכפליהן מעושרין לא שהיתה עינו צרכה אלא שהיה חושש לדברי חכמים

(c)

There was a case of Ben Meivi Yayin whose son separated Peah on vegetables for the poor. His father came and found them (the poor people) standing at the entrance to his garden. He told them to put down the food in their hands and they obeyed. He then gave double the amount that his son had give them of produce of which the tithes had been already separated (so that they would know in the future that he would not give Peah on vegetables). He did so in order to fulfil the words of the Chachamim (that vegetables are exempt from Peah).

חד זמן צרכין רבנן נידבא שלחון לר' עקיבה ולחד מן רבנין עמיה. אתון בעיי מיעול לגביה ושמעון קליה דטלייא א"ל מה ניזבין לך יומא דין א"ל טרוכסמין לא מן יומא דין אלא מן דאתמול דהוא כמיש וזליל. שבקון ליה ואזלון לון מן דזכין כל עמא אתון לגביה אמר לון למה לא אתיתון גביי קדמיי כמה דהויתון נהיגין אמר כבר אתינן ושמעינן קליה דטלייא אמר לך מה ניזבון לך יומא דין ואמרת ליה טרוכסימון לא מן דיומא דין אלא מן דאתמול דהוא כמיש וזליל. אמר מה דביני לבין טלייא ידעתין. לא מה ביני לבין בריי. אע"פ כך אזלון ואמרו לה והיא יהבה לכון חד מודיי דדינרין אזלין ואמרין לה אמרה לון מה אמר לכון גדיל או מחיק ואמרי לה סתם אמר לן. אמרה לון אנא יהבה לכון גדיל ואין אמר גדיל הא כמילוי. ואין לא אנא מחשבנא גודלנה מן פרני. כיון ששמע בעלה כך כפל לה את כתובתה

(d)

Once, the Rabanan needed to send a gift for the sake of a mitzvah. They sent R. Akiva accompanied by one of the Rabanan to collect the funds. They came to the house of Ben Meivi Yayin and they heard the voice of a child who was asking which food he should buy that day. His father responded that he wanted endives, but he asked him to buy yesterday's produce as it was withered and therefore cheaper. The Rabanan left (as they assumed that this person did not have money as he was saving money by buying withered vegetables). After collecting everywhere else, they returned to Ben Meivi Yayin's house. He asked why they did not come to him first as usual and they explained why they had done so. He said to them, "You know of my matters between myself and the child but you do not know of my matters between myself and my Creator" (I am stingy with my own spending but not with giving Tzedakah). Go and tell my wife to give you a vessel full of gold Dinarim." They went and told his wife and she asked if he had meant a heaped or level vessel. They told her that he had not specified. She said, "I will give you a heaped vessel. If my husband had meant that then it is fine; if not, I will deduct the difference from my Kesubah". When her husband heard about this, he doubled her Kesubah.

HADRAN ALACH PEREK MAKOM SHENAHAGU

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF