TOSFOS DH ECHAD ETZEM SHE'YESH BO MO'ACH V'ECHAD EZTEM SHE'EIN BO MO'ACH
תוס' ד"ה אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח
(SUMMARY: Tosfos explains why sometimes it mentions first the less obvious and sometimes, the more obvious.)
הכא מזכיר שאינו פשוט קודם, וכן בפ' החולץ (יבמות מא.) 'כל הנשים לא ינשאו עד ג' חדשים, אחד בתולות ואחד אלמנות ... ' תנא נמי ברישא 'בתולות' שאינו פשוט.
Clarification: Here the Gemara first mentions the less obvious, and in Perek ha'Choletz (Yevamos 41.) 'All women are not allowed to marry for three months, whether they are virgins or widows ... ', it mentions first 'virgins', which are not so obvious.
והיכא דאיכא פלוגתא או קאי א'קרא, דרך להזכיר פשוט קודם - כההיא דראש השנה (דף כט:) דתנן 'אמר רבי אלעזר, לא התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין אלא ביבנה אמרו לו א' יבנה ... !'
Clarification (cont.): But wherever there is a Machlokes or where it refers to a Pasuk. It is customary to mention the one that is more obvious first, like it does in Rosh ha'Shanah (Daf 29:) where the Mishnah states 'Amar Rebbi Elazar, Lo Hiskin Rebbi Yochanan ben Zakai she'Yehu Tok'in Ela be'Yavneh. Amru lo Echad Yavneh ... !' ...
כלומר 'כמו שפשוט לך שתוקעים ביבנה, כך כל מקום שיש ב"ד'.
Conclusion: As if to say 'Just as it is obvious to you that one blows in Yavneh, so too is it obvious that one blows wherever there is a Beis-Din!'
וכן בבבא קמא (דף נ:) 'אחד בור אחד שיח ומערה' - דקאי א"קרא, דכתיב "בור".
Precedent #1: And similarly in Bava Kama (Daf 50:) 'Both a pit, a trench and a cave' - with reference to the Pasuk, which specifically mentions a pit.
וכן בסוטה (דף מג.) 'אחד הבונה ואחד הלוקח ... ', וכן בפ"ק דסוכה (דף כ.) גבי 'א' גדולה וא' קטנה ... '.
Precedent #2: And we find the same in Sotah (Daf 43.) 'Irrespective of whether one builds or purchases ... ', and again in the first Perek of Succah (Daf 20.) in connection with 'Whether it is a large one or a small one'.
TOSFOS DH K'SHE'HU OMER V'ETZEM LO YISHB'RU BO B'PESACH SHEINI
תוס' ד"ה כשהוא אומר ועצם לא ישברו בו בפסח שני כו'
(SUMMARY: Tosfos clarifies the Gemara in Zevachim, which proves from here that an Asei does not override a Lo Sa'aseh by Kodshim.)
בפ' דם חטאת בזבחים (דף צז:) יליף מהכא דאין עשה דוחה ל"ת בקדשים, מדכתב רחמנא גבי פסח "ועצם לא תשברו בו".
Clarification: The Gemara in Perek Dam Chatas, in Zevachim (97:) learns from here that an Asei does not override a Lo Sa'aseh in the realm of Kodshim, since the Torah writes "ve'Etzem Lo Sishb'ru bo".
וקשה, היכי יליף מינה? ואמאי נמי צריך קרא הכא, הא בעידנא דמיעקר לאו לא מקיים עשה?
Question #1: a. How can the Gemara learn this from here? And b. Why do we even need a Pasuk for it, seeing as one does not fulfill the Asei at the same time as one transgresses the La'v?
ועוד קשה לרשב"א, דהכא אפשר לקיים שניהם על ידי גומרתא, דהשורף בעצמות אין בו משום שבירת עצם.
Question #2: Furthermore, asks the Rashba, it is possible in this case, to fulfill both of them by using a coal (to extract the marrow from the bone), since burning the bones is not subject to the La'v of Sheviras Etzem ...
וקיימא לן דהיכא דיכול לקיים שניהם, לא אתי עשה ודחי ל"ת?
Conclusion: And we Pasken that, wherever it is possible to fulfill both (the Asei and the Lo Sa'aseh), the Asei does not override the La'v?
ותירץ רבינו חיים לרשב"א, דלרבא שפירש לעיל בגומרתא דאסור משום הפסד קדשי', אתי שפיר.
Answer: Rabeinu Chayim answered the Rashba, that according to Rava, who explained above that one may not use a hot coal, because it spoils Kodshim (See Hagahos ha'Bach), this question is answered.
TOSFOS DH MISHUM CHASHADEI KEHUNAH
תוס' ד"ה משום חשדי כהונה
(SUMMARY: Tosfos explains why we are not concerned that they will contravene Tum'ah as well.)
וא"ת, כמו כן לא יחושו לעשות בטומא'?
Question: Why do we also not suspect that they will bring it be'Tum'ah?
י"ל, דאף לרשעים חמירא להו טומאה, כדאמרינן ביומא (דף כג.) 'ללמדך שחמורה עליהן טהרת כלים יותר משפיכות דמים'.
Answer: Because even the Resha'im are heed-full of Tum'ah, as we learned in Yoma (Daf 23.), where the Gemara concludes 'To teach you that they were more concerned about Taharas Keilim than they were about murder!'
TOSFOS DH TUM'AS BEIS HA'SETARIM HI
תוס' ד"ה טומאת בית הסתרים היא
(SUMMARY: Tosfos explains why we are not concerned about the opinion of Rebbi Meir.)
וא"ת, התינח לר' יוסי, אלא לר' מאיר דפליג עליה, ומייתי לה בפ' בהמה המקשה (חולין עב:) דאית ליה דמטמא, מאי איכא למימר?
Question: This is in order according to Rebbi Yossi, but what will we say according to Rebbi Meir, who argues with him and whose opinion that it is Metamei is cited in 'Beheimah ha'Maksheh' (Chulin 72:)
וי"ל, דקיימא לן כר' יוסי לגבי ר' מאיר.
Answer: We hold like Rebbi Yossi whenever he argues with Rebbi Meir.
TOSFOS DH U'L'RAVINA D'AMAR CHIBUREI OCHLIN K'MA'N D'MIFR'SI DAMI ETC.
תוס' ד"ה ולרבינא דאמר חיבורי אוכלין כמאן דמפרתי כו'
(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara can only ask the Kashya according to Ravina and elaborates.)
וא"ת, בלא רבינא, כיון דס"ד דאיכא שיעור לטמויי במה שיצא לחוץ, הוה מצי לאקשויי ...
Question: Since as the Gemara thinks that there is a Shi'ur Tum'ah in what left the Azarah, one can ask the Kashya even without Ravina ...
דמסקינן בפרק בהמה המקשה (שם) דמודה ר' יוסי בשלש על שלש הבאות מבגד גדול דבשעת פרישתו מאביו מקבל טומאה מאביו, וה"נ הכא?
Question (cont.): Seeing as the Gemara concludes in Perek Beheimah ha'Maksheh (ibid.) that Rebbi Yossi concedes that by three by three Etzba'os which comes from a large garment, at the time that it separates from the whole garment it receives Tum'ah from it. So why does the same not apply here?
וי"ל, דאיכא לאוקומה בניתזות בכל כחן.
Answer: One can establish the case where they pulled it off using a lot of force.
וכן משני בפ' אמרו לו (כריתות טו:) גבי 'אבר המדולדל באדם, טהור'.
Precedent: And that is how the Gamara answers in Perek Amru lo (Kerisus 15:) in connection with 'the loose limb of a person, which is Tahor').
מיהו הכא כיון שאינו חותך העצם אלא חותך סביבו' העצם, אינו יכול להתיז בכל כחו.
Implied Question: Here however, it is not possible to tear it off by force, seeing as he cuts around the bone, and not the actual bone itself.
ובירושלמי מוקי בחותך ומשליך במעט מעט.
Answer: The Yerushalmi however, establishes the case where one cuts off a bit at a time and throws it away.
TOSFOS DH DI'BENEI CHABURAH ZERIZIN HEIN KI KA'MIBA'I LAN YOTZEI D'KODSHIM
תוס' ד"ה דבני חבורה זריזין הן כי קמיבעיא לן יוצא דקדשים
(SUMMARY: Tosfos reconciles this statement with the Gemara in Eruvin, which seems to say the opposite.)
וא"ת, דבפ' המוצא תפילין (עירובין קג.) משמע איפכא - דקאמר 'כהנים זריזין הן אמרינן, בני חבורה זריזין הן לא אמרינן'?
Question: The Gemara in Perek ha'Motzi Tefilin (Eruvin 103.) implies the opposite - when it says that 'Kohanim are Zerizin we do say, but that B'nei Chaburah are Zerizin we don't'?
ותירץ ר"י, דלא דמי, דגבי בני חבור' שייך למיגזר טפי 'שמא יחתה', מלגבי כהנים ...
Answer: The Ri answers that the two cases are not comparable, since, on the one hand there is more reason to decree that the B'nei Chaburah will come to stoke the fire than the Kohanim ...
דהא מילתא לא שייכא לפסח כלל.
Reason: By whom such a decree is simply not applicable with regard to the Pesach.
אבל במידי דשייך לפסח כגון יוצא, זריזין בני החבורה יותר מכהנים.
Conclusion: Whereas on the other, by issues that do apply to the Pesach, such as 'Yotzei', the B'nei Chaburah are more Zariz than the Kohanim.
85b----------------------------------------85b
TOSFOS DH HOTZA'AH K'SIV BEIH K'SHABBOS
תוס' ד"ה הוצאה כתיב ביה כשבת
(SUMMARY: Tosfos elaborates on the source of Hotza'ah.)
פי' "אל יצא איש ממקומו" - והיינו 'אל יוציא ... ', דהא תחומים דרבנן.
Clarification: Where the Torah writes "Al Yeitzei Ish mi'Mekomo (a man may not leave his place)", which really means "Al Yotzi ... " (that he may not carry), since Techumin is only mi'de'Rabbanan.
ואפילו למ"ד תחומין דאורייתא ...
Implied Question: And even the opinion that holds Techumin is mi'd'Oraysa ...
היינו מדשני ולא כתב "אל יוציא", אבל לדידיה נמי קרא בהוצאה מיירי ...
Answer: That is only because the Torah changes (the Lashon) and does not write 'Al Yotzi', but even he agrees that the Pasuk is speaking about carrying as well ...
כדמשמע סוף פ"ק דעירובין (דף יז:) דתני רבי חייא 'לוקין על תחומין דבר תורה', פי' מ"אל יצא". ופריך 'לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד הוא' ...
Source: As is implied at the end of the first Perek of Eruvin (Daf 17:), where Rebbi Chiya cites a Beraisa 'Lokin al Techumin D'var Torah' - from "Al Yeitzei", which the Gemara queries in that it is a 'La'v she'Niten le'Azharas Misas Beis-Din' ...
משמע דלהוצאה נמי אתא.
Conclusion: Implying that the Pasuk comes to teach us carrying too.
וא"ת, דבריש הזורק (שבת צו:) דריש הוצאה מ"ויכלא העם מהביא"?
Question: At the beginning of 'ha'Zorek' (Shabbos 96:) the Gemara learns Hotza'ah from "Vayikalei ha'Am me'Havi"?
ואומר ר"י, דאיצטריך חד להוצאה דעני וחד להוצאה דבעל הבית.
Answer: The Ri answers that we need two Pesukim, one for the Hotza'ah of poor man (into the R'shus ha'Rabim) and one for the Hotza'ah of the Ba'al ha'Bayis (into the R'shus ha'Yachid).
ומשום דהוצאה מלאכה גרוע היא, איצטריך למיכתב בתרוייהו.
Reason: And the Torah needs to write both because carrying is a minor sort of Melachah.
ולהכי חשיב להו נמי בריש מסכת שבת (דף ב.) בתרתי, לפי שכתובות בשני מקראות.
Precedent: And this also explains why at the beginning of the Masechta, the Gemara reckons it as two Melachos, since they are written in two different Pesukim
ומסיק 'אבות מאי ניהו, יציאות! יציאות תרתי הווין'.
Precedent (cont.): And the Gemara concludes there 'What are Avos - Yetzi'os' - there are two Yetzi'os!
TOSFOS DH B'NIGRARIN
תוס' ד"ה בנגררין
(SUMMARY: Tosfos explains 'Nigrarin' and its implications, as well as Rava in Shabbos, who discusses the Din of 'Toch Sheloshah'.)
אומר ר"י, דלאו דוקא 'נגררין', אלא שיהיו תוך ג' לקרקע ...
Clarification: The Ri explain that 'Nigrarin' is La'v Davka, since it only needs to be within three Tefachim of the ground
דאפי' לרבנן דר"ע דלית להו 'קלוטה כמו שהונחה דמיא' בזורק, במעביר תוך ג' מודו.
Source: Seeing as even the Rabbanan of Rebbi Akiva, who do not hold 'K'lutah K'mo she'Hunchah Damya by throwing, concede that we do say it where one carries within three Tefachim of the ground.
דהכי אמרינן בהמוציא יין (שם דף פ.) 'אמר רבא, הוציא חצי גרוגרת והניחה, וחזר והוציא חצי אחרת דרך עליה, חייב.
Proof: As the Gemara quoting Rava, says in 'ha'Motzi Yayin' (Ibid. Daf 80.) 'If after carrying out half a G'rogeres and putting it down, one carries out another half a G'rogeres over the first one, he is Chayav.
ופריך - 'והא אמר רבא "'תוך שלשה לרבנן צריך הנחה על גבי משהו?" '
Proof (cont.): The Gemara then asks from Rava, who says that within three Tefachim according to the Rabbanan, needs to rest on something?" '
ומשני - 'לא קשיא, כאן בזורק כאן במעביר'.
Conclusion: And it answers that whereas the latter is speaking about throwing, the former is speaking about carrying.
ולאו דוקא נקט התם 'דרך עליה', דהוא הדין שלא דרך עליה תוך ג'.
Clarification: 'Derech alehah' (in Rava's first statement) is La'v Davka, since the same will apply even if it is not on top of the first
אלא נקט 'דרך עליה', דהשתא לא צריך שיהא תוך ג, רק שיהא תוך ג' דחצי גרוגרת, מיחייב..
Conclusion: And the reason that it mentions it is because then, in order to be Chayav, it is unnecessary to carry it within three Tefachim of the ground, only within three Tefachim of the first half-G'rogeres.
ואם תאמר, אכתי היאך ראשונים מטמא, הא בשבת לא הויא הוצאה כענין זה, הואיל ואגד הפר ביד האחרונים שבפנים? ...
Question: How do the first ones become Tamei, seeing as on Shabbos, this is not considered Hotza'ah, seeing as the bull is still 'tied' to those at the back, who are still inside? ...
כדמוכח בהמצניע (שם דף צא:)
Source: As is evident in 'ha'Matzni'a (ibid. Daf 91:).
וי"ל, דהכא מיירי שכל הפר חוץ לחומת העזרה.
Answer: It speaks here where the entire cow is outside the walls of the Azarah.
ואפילו למאן דאמר התם 'אגד כלי שמיה אגד' ...
Implied Question: And even those who hold there 'Eged K'li Sh'meih Eged' (the vessel 'ties' what is inside it to the inside) ...
הנ"מ כלי שיש לו תוך, דאינו חייב אם הוציא מקצתו, שע"י מה שבפנים יכול להביאו מבפנים ...
Answer: That only applies to a receptacle, that has an inside, that one is not Chayav for taking part of it out, since via what is still inside, one is able to bring it back inside.
אבל ע"י משיכת המוט, לא היו יכולים האחרונים להביאו אצלם.
Conclusion: But by pulling the pole, those at the back would not have been able to pull the cow back to where they are.
TOSFOS DH V'CHEIN LI'TEFILAH
תוס' ד"ה וכן לתפלה
(SUMMARY: Tosfos clarifies exactly what Rav Yehudah is [and is not] referring to.)
פי' בקונטרס, לענין צירוף.
Explanation #1: Rashi explains this in connection with combining (to make a Minyan).
ואין נראה, דבאלו נאמרין (סוטה דף לח:) משמע סוגיא דגמרא דהלכה כר' יהושע בן לוי דאמר 'אפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת' ...
Refutation: But this is not correct, since the Sugya in Eilu Ne'emarin (Sotah, Daf 38:) implies that the Halachah is like Rebbi Yehoshua ben Levi, who says that 'Even a partition made of iron does not divide ... ' ...
ובפרק כל גגות (עירובין צב:) משמע סתמא דגמרא דמחיצה מפסקת לצירוף, דקאמר 'ט' בקטנה ואחד בגדולה, אין מצטרפין.
Refutation (cont.): Yet in Perek Kol Gagos (Eruvin 92:) the Gemara seems to take on that a partition does interrupt with regard to Tziruf?
ולענין שופר ומגילה נמי לא מצית לפרש ...
Refuted Explanation: Neither can we learn it with regard to Shofar and Megilah ...
דתנן בהדיא בפ' ראוהו ב"ד (ר"ה דף כז: ושם) 'היה עובר אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת, ושמע קול שופר או מגילה, אם כוון לבו, יצא'?
Refutation: Since we explicitly learned in Perek Ra'uhu Beis-Din (Rosh ha'Shanah, Daf 27:) that 'If somebody passes behind a Shul or if his house was close to a Shul, and he hears the Shofar being blown or of the Megilah being read, as long as has Kavanah, he is Yotzei.
ונראה לר"י, דהכא מיירי לענין לענות יחיד קדושה ויהא שמיה רבא מברך, דאין מחיצה מפסקת לריב"ל, ולרב יהודה מפסקת, כיון דהוי דבר שצריך עשרה.
Explanation #1: The Ri therefore explains that it speaks here with regard to an individual answering Kedushah and 'Yehei Sh'meih Rabah ... ', where a partition does not interrupt according to Rebbi Yehoshua ben Levi, whereas according to Rav Yehudah it does ...
וכי היכי דלא מצטרף, לא נפיק ידי חובה, אבל שופר לא בעי עשרה.
Conclusion: And just as they do not combine (according to Rav Yehudah), so too, one is not Yotzei one's obligation. Shofar, on the other hand, does not require a Minyan.
TOSFOS DH LO NISKADSHAH SHA'AR NIKANOR
תוס' ד"ה לא נתקדשה שער ניקנור
(SUMMARY: Tosfos explains why the Mishnah does not then darw a distinction between the Sha'ar Nikanor and the other gates of the Azarah.)
וא"ת, אם כן, בשערי עזרה גופה ליפלוג - 'כאן בשער ניקנור כאן בשאר שערים'?
Question: In that case, let the Mishnah differentiate in the gates of the Azarah itself, between the Sha'ar Nikanor and the other gates?
וי"ל, דמתניתין בפסח קאי שאינו נפסל אלא חוץ לחומת ירושלים.
Answer: The Mishnah is speaking about the Pesach, which only becomes Pasul once it leaves the wall of Yerushalayim.
TOSFOS DH HA'CHALONOS V'UVEI HA'CHOMAH KI'LIF'NIM
תוס' ד"ה החלונות ועובי החומה כלפנים
(SUMMARY: In light of this Sugya [See Tosfos Rashba] Tosfos discusses the Sugya in Shevu'os which deals with how they were Mekadesh the Azarah.)
בפ"ב דשבועות (דף טו:) פליגי כיצד מהלכים שתי תודות שהיו מקדשין בהם; חד אמר 'זו כנגד זו', וחד אמר 'זו אחר זו'.
Clarification of Sugya in Shevu'os: In the second Perek of Shevu'os (Daf 15:) they argue over how the two Todos with which they sanctified the Azarah walked; One says that they walked next to each other, the other says, one behind the other.
משמע התם דמבפנים היו מהלכין - דפריך 'בשלמא למאן דאמר "זו אחר זו", אמטו להכי פנימית נאכלת, שכבר קדשה ראשונה, אלא למאן דאמר ... ?'.
Clarification of Sugya in Shevu'os: And it implies there that they walked on the inside (of the Azarah), since the Gemara asks 'Well and good according to the opinion that holds 'one behind the other', that explains why the inner one is eaten, seeing as the first one has already sanctified it; but according to the one that holds ... ?'
ואי מבחוץ היו מהלכין, היכי קאמר דקדשה ראשונה חוץ לחומה?
Proof: Now if they were walking on the outside, how can the Gemara say that the first one already sanctified it 'outside the wall'?
והא דקאמר התם' למאן דאמר "זו כנגד זו", 'פנימית' הך דמקרבה לחומה.
Implied Question: And when the Gemara says there that 'according to the opinion that they walked next to each other, 'the inside one' refers to the one that is closest to the wall ...
אע"ג דמבפנים היו מהלכים.
Implied Question (con.): Even though they walked on the inside.
קרי לה 'פנימית', שהיא לצד חוץ ירושלים, מפני שהיתה בין השניה ובין החומה.
Answer #1: It calls the one that is towards the outside - Yerushalayim 'the inside', because it was between the second animal and the wall.
אי נמי, דמקרבה לחומת עזרות קאמר.
Answer #2: Or because it was the closest to the wall of the Azarah.
והא דקתני הכא 'שנתקדשה עובי החומה'.
Implied Question: And when the Tana says here (in our Sugya) 'that the thickness of the wall is sanctified ...
הקידוש היה תלוי בדעת ב"ד, וקדשה שפיר עובי החומה וחלונות.
Answer #1: The sanctification depended on the intention of the Beis-Din, in which case the thickness of the walls and the windows were sanctified too.
אי נמי, למאן דמסקינן בגמרא עובי החומה בבר שורא, אתי שפיר, דלשם ודאי יכולים לילך ולקדש.
Answer #2: Alternatively, it can be justified according to the Gemara's conclusion that the thickness of the walls refers to a small wall inside the thick wall, where it is certainly possible for the Todos to walk and to sanctify it.