1)

TOSFOS DH REBBI YOSSI L'TA'AMEIH (cont. from the previous Amud)

תוס' ד"ה רבי יוסי לטעמיה

(SUMMARY: Tosfos queries a. the Lashon 'le'Ta'ameih, seeing as Rebbi Yossi himself does not agree with the ruling and b. in which point Rebbi Meir and Rebbi Yossi argue.)

ועוד קשה, במה חולקין, כיון דר' יוסי אליבא דרבי עקיבא אומר, וכי אינו מודה ר' מאיר דלר' עקיבא משקין לטמא אחרים דאורייתא ...

(a)

Question #2: Moreover, what is their dispute, seeing as Rebbi Yossi is speaking according to Rebbi Akiva; Does Rebbi Meir not concede that according to Rebbi Akiva liquid is Metamei others min ha'Torah?

הא ר' עקיבא דריש בהדיא ' "יטמא" יטמא', בההיא ד'בו ביום דרש ר' עקיבא'?

1.

Question #2 (cont.): Seeing as Rebbi Akiva specifically Darshens '"Yitma" 'Yetamei' in the case (on Daf 18a) 'On that day Rebbi Akiva Darshened ... '?

ותי' ה"ר יוסף מירושלים - דסבירא לי' לר' מאיר ד"יטמא" דכתיב גבי משקין, היינו הכשר; ומשקה דמקבל טומאה נפקא ליה מדדריש ר' עקיבא גבי חולין "יטמא", דשני עושה שלישי. ובחולין לכ"ע אין אוכל מטמא אוכל שלישי. ע"כ היינו משקין.

(b)

Answer: Ha'Rav Yosef from Yerushalayim answers that according to Rebbi Meir the word "Yitma" is written with regard to liquids in connection with Hechsher, and the fact that liquids are subject to Tum'ah he learns from the Rebbi Akiva, who Darshens regarding Chulin "Yitma" that a Sheini makes a Shelishi. And since by Chulin everybody agrees that Ein Ochel Metamei Ochel, it can only be referring to liquids (See Maharsha).

2)

TOSFOS DH BI'SHLAMA KI'SHMU'EL D'AMAR DECHAN MI'LETAMEI ACHERIM

תוס' ד"ה בשלמא לשמואל דאמר דכן מלטמא אחרים

(SUMMARY: Tosfos reconciles Shmuel with Rebbi Elazar.)

אע"ג דרבי אלעזר קאמר אין להן טומאה כל עיקר.

(a)

Implied Question: Even though Rebbi Elazar specifically says that they are not subject to Tum'ah at all ...

היינו משום דקאי בת"כ א'מילתיה דר' שמעון, דאמר 'לאוכלין טמא, לכלים טהור'.

(b)

Answer: That is because he is referring to the Rebbi Shimon in the Toras Kohanim, who says 'le'Ochlin Tamei, le'Keilim Tahor'.

3)

TOSFOS DHCHAD BI'TELUSHIN V'CHAD BI'MECHUBARIN

תוס' ד"ה חד בתלושין וחד במחוברין

(SUMMARY: Tosfos explains why we need two Pesukim to teach us this Din, and defines Mechubarim'.)

והא דכתיב (ויקרא יא) "וכי יותן מים על זרע"?

(a)

Question: And that what the Torah writes (in Vayikra 11) "And when water is placed on seeds (from which we learn the same thing) ...

הא אמרינן בפ"ב דחולין (ד' לו: ושם) ד'חד במת, וחד בשרץ, וצריכי'.

(b)

Answer: The Gemara in the second Perek of Chulin (36: & 37.) that one refers to a Meis, and the other, to a Sheretz, and both are necessary.

וכיון דגלי לן קרא בחד מינייהו דאין חילוק בין תלושין ובין מחוברים, ה"ה באידך.

1.

Answer (cont.): And since the Torah reveals by one of them that there is no difference between Telushin and Mechubarim, the same will apply to the other.

ו'מחוברים' פי' ריב"א - דבשעת חיבורן נדבקו באוכל, והעלה האוכל מן המים.

(c)

Clarification: The Riva defines 'Mechubarin' as where the little bit of water became attached to the food, is removed from the water together with the food.

אבל אם נגע בעודו במים, אינו מוכשר...

1.

Clarification (cont.): Because as long as the food ids still in the water, it does not become Muchshar ...

דתנן במסכת מכשירין (פ"ד מ"ו) 'צנון במערה, נדה מדיחתו והוא טהור. העלתו כל שהוא מן המים, טמא'.

(d)

Source: As we learned in Maseches Machshirin (4:8) 'A radish which a Nidah is washing in a cave remains Tahor. The moment she removes it from the water however, even just a fraction, it becomes Tamei'.

4)

TOSFOS DH TIRG'MA A'DAM

תוס' ד"ה תירגמא א'דם

(SUMMARY: Tosfos discusses the fact that Rebbi Yossi b'Rebbi Chanina says 'Mashkei' (in the plural.)

בפ"ב דחולין (דף לו:) פריך א'הא שינויא 'והא 'משקי' קאמר - ביו"ד, דמשמע ב' משקין.

(a)

Implied Question: The Gemara in the second Perek of Chulin (36:) queries this answer in that it is written 'Mashkei' in the plural, implying (at least) two kinds of liquid?

והכא לא חייש א'האי פירכא, משום דמצי לשנויי 'מאי משקי, משקה דעלמא'

(b)

Answer: Our Sugya is not concerned with that Kashya, since it could answer that 'Mashkei' refers to liquid in general (even though it is confined to blood).

כדאמר (קדושין ד' סד:) 'בוגרות דעלמא'.

(c)

Proof: As the Gemara says in kidushin (Daf 64.) 'Bogros in general' (even though it is referring to only one Bogeres).

והתם פריך, משום דאית ליה שינויא אחרינא.

(d)

Conclusion: Nevertheless the Gemara asks it there, because it has another answer.

16b----------------------------------------16b

5)

TOSFOS DH DAM SE'EINO NISHPACH KA'MAYIM EINO MACHSHIR

תוס' ד"ה דם שאינו נשפך כמים אינו מכשיר

(SUMMARY: Tosfos explains why the blood of a Chayah and of a bird are considered 'poured on to the ground'.)

הקשה ה"ר יעקב דאורלינ"ש, א"כ, דם חיה ועוף דטעונים כיסוי, לא יהיו מכשירים, דכיון דטעונים כיסוי, לא חשיב 'נשפך כמים' ...

(a)

Question: If so, asks R. Ya'akov from Orleans, the blood of a Chayah and of a bird, which require covering, ought not to be Machshir, seeing as they are not 'poured out like water'.

דאמרינן בפ' כיסוי הדם (חולין פד: ושם) 'אמריתו חיה בכלל בהמה לסימנים, אימא נמי בהמה בכלל חיה לכיסוי?

(b)

Proof: Like we say in Perek Kisuy ha'Dam (Chulin 84: & 85.) 'You said that a Chayah is included in Beheimah regarding the Simanim;say also that a Beheimah is included in Chayah with regard to covering the blood?

ומשני, אמר קרא "על הארץ תשפכנו כמים".

1.

Proof (cont.): And the Gemara answers with the Pasuk (in connection with the blood of a Beheimah) "You shall pour it on the ground like water" ...

אלמא דם חיה לא חשיב נשפך כמים?

2.

Proof (concl.): Implying that the blood of a Chayah is not considered 'poured like water'?

ולאו פירכא היא, דכל דם הנשפך כמים לארץ ואין צריך לקבלו בכלי כגון דם חיה, הוקש למים לענין הכשר.

(c)

Answer: This is not a question; because all blood that is poured out on the ground like water that does need to be received in a receptacle, such as the blood of a Chayah, is compared to water regarding Hechsher.

וגם לענין כיסוי היה ראוי להקישו למים, אי לאו דגלי קרא להדיא.

1.

Conclusion: In fact, it would even be compared to water regarding Kisuy,had the Torah not specifically revealed otherwise.

6)

TOSFOS DH MI'DE'RABBANAN U'DELO KE'REBBI YOSSI BEN YO'EZER

תוס' ד"ה מדרבנן ודלא כרבי יוסי בן יועזר

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara chooses to learn this way.)

ה"מ לאוקמא מדאורייתא, וכמ"ד טומאת משקין דאורייתא ...

(a)

Implied Question: The Gemara could have established it mi'd'Oraysa, according to the opinion that Tum'as Mashkin is d'Oraysa ...

אלא ניחא לאוקמא מדרבנן, וסבר האי תנא מאי יטמא הכשר, כמו שאמר רב.

(b)

Answer: Only it preferred to establish it mi'de'Rabbanan, and this Tana hold that "Yitma" means Hechsher, like Rav.

7)

TOSFOS DH AL HA'BASAR

תוס' ד"ה על הבשר

(SUMMARY: Tosfos refutes Rashi,who establishes the Sugya like Rebbi Yehoshua.)

בפ' כיצד צולין (לקמן עח.) אמרינן 'לר"א, דאמר יש דם אע"פ שאין בשר; הציץ מרצה על האכילות'. למאי הלכתא - לאקבועי בפגול, ולאפוקי מידי מעילה'

(a)

Clarification: In Perek Keitzad Tzolin (later on Daf 78.) we saythat, according to Rebbi Eliezer, who says that 'as long as there is blood, even if there is no Basar', the Tzitz atones on eating (be'Tum'ah). What are the ramifications? To fix for Pigul, and to take out of Me'ilah.

ודלא כפ"ה, דפי' דלא את' אלא כר' יהושע.

(b)

Question on Rashi: This is not like Rashi,who explains here that it goes according to Rebbi Yehoshua.

8)

TOSFOS DH HACHI GARASRABEINU TAM IM AVON PIGUL HU NOSEI HAREI K'VAR NE'EMAR LO YECHASHEV VE'IM AVON NOSAR HAREI K'VAR NE'EMAR LO YERATZEI

תוס' ד"ה ה"ג ר"ת אם עון פיגול הוא נושא הרי כבר נאמר לא יחשב ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא ירצה

(SUMMARY: Tosfos explains the two texts in the Sugya, both from the Toras Kohanim, based on the Hava Amina and the Maskanah of the Sugya in Zevachim.)

דהכי איתא במסקנא בהדיא בפ"ב דזבחים, דדריש תרוייהו מחד קרא אריכא דפרשת צו.

(a)

Clarifying Text: For this is how it finally reads in the second Perek of Zevachim, where it learns them both from the same 'lengthy' Pasuk in Parshas Tzav.

ורישיה דקרא דכתיב "ביום השלישי", מוקי למחשב לאוכלו חוץ לזמנו, וסיפא במחשב לאוכלו חוץ למקומו.

1.

Defining Pasuk: Where the beginning of the Pasuk, "On the third day", it establishes with regard to someone who has the intention of eating it at the wrong time, and the end of the Pasuk with regard to someone who has the intention of eating it in the wrong location.

ובת"כ א'האי קרא דצו איתא האי גירסא.

2.

Source: Indeed, the Toras Kohanim has this text on that Pasuk.

ורש"י הגיה איפכא על פי ת"כ דפרש' קדושים, דהתם ודאי דריש מקרא זוטא.

(b)

Alternative Text: Whereas Rashi, who switches the order, does so based on the Toras Kohanim in Parshas Kedoshim, where it Darshens from a short Pasuk ...

ואותה בריית' נשנית לפי מה שרצה הגמרא בזבחים בתחל' ללמוד חוץ למקומו מקרא זוטא דקדושים.

(c)

Clarifying Beraisa: Because that Beraisa is learned according to the Gemara's initial explanation in Zevachim, where it learns Chutz li'Mekomo from the short Pasuk in Kedoshim.

ולכל הפי' ק"ק אמאי נקט עון פיגול ברישא.

(d)

Question: According to both texts, it is a little difficult as to why the Tana mentions the sin of Pigul first (See Hagahos ve'Tziyunim).

9)

TOSFOS DH HA EINO NOSEIELA AVON TUM'AH SHEA'HUTRAH MI'CHELALAH

תוס' ד"ה הא אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara finds it necessary to mention this reason and elaborates.)

תימה לר"ת, למ"ל שהותרה מכללה, תיפוק ליה דליכא לאוקמא לקרא אלא בהכי ...

(a)

Question: Rabeinu Tam asks why we need the reason of 'Hutrah mi'Chelalah' (it has a Heter from its general Isur)? Why not because there is no other way of establishing the Pasuk ...

כדמפרש 'אי עון פיגול ... '?

1.

Question (cont.): As the Gemara explains 'If it is talking about the sin of Pigul ... '?

ואור"ת משום דקרא משמע דלא מרצה אלא דבר שיש לו היתר בשום מקום, דכתיב בסיפא דקרא "לרצון להם".

(b)

Answer #1: Rabeinu Tam explains because the Pasuk implies that it (the Tzitz) atones exclusively for something that has a Heter somewhere from its general Isur, since the end of the Pasuk writes "as an acceptance for them"...

ופיגול ונותר נמי הותרו מכללם - במנחת כהנים ובמנחת נסכים ...

1.

Answer #1 (cont.): And both Pigul and Nosar too, have a Heter from their general Isur by a Minchah of a Kohen and by a Minchas Nesachim.

דתנן בפ' ב"ש (זבחים מג: ושם) דאין חייבים עליהם משום פיגול.

2.

Answer #1 (cont.): And we have learned in Perek Beis Shamai (Zevachim 43: & 44.) that they are not subject to Pigul.

ועוד דפיגול חוץ למקומו הותר מכללו בבמה.

3.

Answer #1 (cont.): Moreover, Pigul of Chutz li'Mekomo is Hutar mi'Chelalo by a Bamah.

וכן משמע בהקומץ רבה (מנחות כה.) דפריך 'אימא עון שמאל, שהותר מכללו ביום הכפורים? אמר קרא "עון" - 'עון שהיה בו ודחיתיו'

(c)

Proof: And so it is implied in 'ha'Kometz Rabah (Menachos 25.), where it asks 'Let us say (that it comes to atone for) the sin of the left hand, which is Hutar mi'Chelalo on Yom Kipur? (and it answers) The Pasuk says 'Avon' - The sin that it had but which I rejected' (See Gemara there).

והיינו משום דא' "לרצון" סמיך, וה"ק - עון שהוא לרצון.

(d)

. Source: And this is because it relies on "le'Ratzon", which means that it is a sin which is acceptable'.

וא"ת, דהתם פריך נמי 'ואימא עון יוצא, דהותר מכללו בבמה'? ומשני "לרצון להם לפני ה' " ,עון דלפני השם הוא נושא, ולא יוצא.

(e)

Question: The Gemara there also asks 'Let us say the sin of Yotzei, which is Hutar mi'Chelalo by a Bamah? And it answers with the Pasuk "le'Ratzon lahem Lifnei Hash-m"; 'It (the Tzitz) carries the sin of Lifnei Hash-m, but not of Yotzei'.

וא"כ, בפיגול דחוץ למקומו נמי נימא הכי, ומאי קאמר 'אם עון פיגול ... '?

1.

Question: In that case, why do we not say the same with regard to the Pigul of Chutz li'Mekomo, so why does it continue 'If it is for the of Pigul ... '?

וי"ל, דיוצא ודאי אינו לפני ה', אבל מחשב להוציא, לפני השם קרינן ביה.

(f)

Answer: Whereas Yotzei is definitely not 'Lifnei Hashem', merely intending to take it out, is!

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF