ולחכמים תוחבין סכין בצמר או קושר בין קרניו או לר' סימון ע"י מחיצת בנ"א (ור' אימי חולק)

לר' יוסי בר"ח ביד תמיד מותר [כר' יוחנן באין צריך לדם פטור]

ר' יוסי בר"ח - חותכין יבלת דפסח בכלי [שבות, ולר"א דהוי דאו' - מכשירין מותר]

ר"ע למד מר"א דהזייה אינו דוחה שבת [לר"ע אפשר מאתמול, בבלי לר"א - גברא לא חזי]

לר"ע כל מין מכשירין שאפשר מאתמול אינו דוחה [שאני אימורים שכבר דחה שחיטה את השבת; שמא ימצא פסול או יחלה התינוק]

הראוי לפסח - לר"א חייב [ק"ו מפסח שלא לשמו וזבח לשם תמידין ומוספין],
לר' יהושע פטור (לר"ש כשיש חבורה שלא שחטה לפי רב חסדא, ולר"ז ר' יוחנן חולק)
[טועה בדבר מצוה (דאין קצבה בתורה, דיש פסחים רבים)] -
לר' מנא חוץ מסבור שמותר לשנות (ור' יוסה (להל') חולק)

לר"מ מל של ע"ש לכו"ע פטור [עשה מצוה] (אא"כ כבר מל של שבת בשחרית (לר' אבא)/בע"ש (לר' זעירא)), לר"ש מח'

ר' יוסי - טועה לשם מצוה לכו"ע פטור אפי' באין בעשייתה מצוה ואף במכשירין או גמר מצוה (לולב ברה"ר כל היום)

מתו בעליהם - גופו נקרב שלמים, לר"י בנשאר אחד לא יקרב שלמים או פסח

ואם אח"כ שחטו לשם פסח תעובר צורתו וישרף [פסול בעלים ולא פסול הגוף]