הלכה א' (ל: - לא:)

תמיד של שחר לכתחילה מיד [בבוקר - ולא כ' בין הבקרים],

בין הערבים לכתחילה 81/2 בחול [חלק בן הערבים - שעה של עיסוקו באמצע],
בערב פסח 71/2, כשחל בערב שבת 61/2 [בין הערבים - כי ינטו צללי ערב],
כשחל בשבת לר' ישמעאל 71/2 [מאחר לפלפול דיני פסח] לר"ע 61/2 [שלא יכנסו למצות
פסח משוכרין (עייפים),
לר' נתן 81/2 כל יום [רק 1/2 שעה לכל כת]

ואח"כ פסח [שיתקיים בין הערבים; יאוחר שנאמר בערב כבוא השמש ובין הערבים]
ולא כאחת [הכבש השני ואין פסח שני לתמיד]

ומח' אם קטרת אחרי או לפני הפסח [נסכים (אחרי קטרת) עם התמיד]

תמיד קריב ראשון [עליה (על העצים) העולה]
ואחרון [עליה (על עולת הבוקר) חלבי השלמים] חוץ ממחוסר כפרה להתיר אכילת
פסח לר' ישמעאל בר"י בן ברוקה (וחטאת עוף לכו"ע [אין הקטרה])

הלכה ב' (לא: - לג:)

שלא לשמו או לשם פסח ? ושלמים פוסל בד' עבודות דפסח [ואמרתם זבח פסח, ועשית פסח]
וחטאת [ושחט אותה לחטאת, ועשה את האחד חטאת]

וכן מחשבת שינוי בעלים בשחיטה וזריקה [חטאת - וכפר על המטהר (והוקשו כל חטאות [זאת תורת החטאת]), וק"ו לפסח שמחשבת ערלים וטמאים פוסלת]

משא"כ בהקטרתן [זבח/ושחט/וכפר - המעכב כפרה]

שחט לשמו לזרוק שלא לשמו -
לר' יוחנן פסול [להו"א כפיגול; כשוחט לשמו ולא לשמו], לר"ל כשר

לר' יוחנן שחטו לאוכליו לזרוק שלא לאוכליו - לר' אילא לגי' ק"ע פסול,

לר' יעקב בר אחא כשר [לר' יוסה - כשחט לאוכליו ושלא לאוכליו; לר' חנניה דאין מחשבת אוכלין בזריקה]

פסח לפני זמנו ששחט לשם פסח לזרוק לשלמים לר' יוחנן -
לר' יוסה כשר [כעקירה בשחיטה] (ולר"ל פסול), לר' חנניה פסול [לא עקר בשחיטה]

פסח שלא בזמנו קרב שלמים [ואם מן הצאן (דבר הבא מכל הצאן) קרבנו יקריב שלמים]

לר' יוחנן אפי' עקרו לשם עולה [לזבח (לשם כל זבח) שלמים] וראוי להקבע בפיגול

לר' בון בר חייה אפי' לשמו ושלא לשמו (ולר' דוסא בע"מ לזרוק שלא לשמו),
ור' אבא מרי מסתפק

הלכה ג' (לד. - לה.)

שחט לשם מנוי שהוא חולה, זקן, קטן, בדרך רחוקה פסול [לפי אכלו תכסו]

שחט לאוכליו ושלא לאוכליו/מנוייו/ערלים/טמאים כשר [אינו פסול בגוף הקרבן; אפשר לברר פסולים מתוך הכשרים; שלא לאוכליו רק בפסח; מחשבת אכילה רק בשחיטה]

לר' אלעזר שחט לאוכליו להתכפר אוכליו ושלא לאוכליו פסול [דומיא דשינוי בעלים בשאר קרבנות]

לאוכליו חצי כזית ושלא לאוכליו חצי כזית לא מצטרפין

שחט שתאכל חצי חבורתו כשר (וי"ג פסול), שתתכפר חצי חבורתו פסול [אין כפרה מחצה]
להו"א דר' יוסי כשר למחצה

בדיעבד שחיטת/זריקת פסח קודם תמיד כשר, ואח"כ יקרב תמיד [תעשה - ריבה]

שחיטת פסח אחרי אברי התמיד, ואם כבר שחט - זורק אחרי דם התמיד

הלכה ד' (לה: - לז.)

לא תשחט על חמץ - בערב פסח בקרבן פסח בכשרות
ולר"י אף תמיד [זבחי - לשון רבים, בבלי - המיוחד לי]
בשחיטה או זריקה [דם] ולא קבלה והולכה [זבח - רק שחייב עליה בחוץ]
ומח' בהקטרה [דם/זבחי - רק המעכב כפרה]

ובמועד לר"ש עובר בכל הקרבנות בכשרות [לא תשחט, לא תזבח - ריבה, ולא בי"ד [זבחי - וכר"מ דאין בל יראה; זבח חג הפסח]]
ומח' במליקת עוף [דם/זבח; כמליקת חוץ דפטור]

מחמץ קרבן מנחה חייב בנפסלה מחמת חימוצה

לב"ש ביעור שאור בכזית וחמץ בכותבת

לר' יוסי בר"ח לאכילה לכו"ע בכזית (ומח' אי ר' יוחנן חולק)

ספק אם עובר לא תשחט על כזית חמץ לב"ש, ב' חצאי זית בבית, שיאור (חמץ שאינו גמור שמותר בהנאה ולא באכילה)

לר"ל הלאו רק בחמץ לשוחט שהוא מבני החבורה ולוקה ברואהו [התראת ודאי]

לר' יוחנן - או לשוחט או לבן החבורה והחמץ בירושלים
[התראת ספק (אולי נאבד) שמה התראה]

א"צ עקירה לשם שלמים באבד הפסח ונמצא אחר כפרה,
ולרב חסדא בנטמאו בעלים ויעבור שנתו לפני פסח שני (ור' יוחנן חולק)

שלמים תוך שנתו לשם פסח בי"ד לר"א פסול [כפסח שלא לשמו], לר' יהושע כשר

הלכה ה' - ז' (לז. - לח.)

ג' כיתות [קהל, עדת, ישראל] אף במצרים עפ"י קולו של משה,
ותוקעין לשחיטתו [אין נסכים] ואומרים הלל

אף קול פרעה מהלך בכל מצרים - קומו צאו, אתם עבדי ה'

לא יערב בזיך זהב בשורה של כסף או להיפך [מפני הרמאין (להחליף זהב בכסף)]

שפיכה דשיריים לא יטיף, לא יזה באצבע, לא יזרוק [ישפך]

פסח בזריקה אחת [ואת דמם (בכור ופסח) תזרק]
לר' מנא כעין שפיכה בכלי, לר' חנניה כעין הזייה באצבע

גזרו תענית וירדו גשמים אומרים הלל הגדולה - לר' חנינה הודו לאלקי האלקים [נותן לחם],
לר' יוחנן אף העומדים בבית ה' [מעלה נשיאים], לר' בא ור' סימון הללו עבדי ה' וכו'

בנס גדול עונים הלל אחרי הש"ץ; המתעצל במצוה נקרא עצל

הלכה ח' - י' (לח. - לח:)

לא ידיחו העזרה בשבת [שבות זו במקדש] והכהנים הלכו על איצטבאות

לר"י זריקה מדם התערובת מהרצפה [אין דם מבטל דם], וחכמים חולקין [בטל בדם התמצית; לא נתקבל בכלי]

לר"י דם התמצית בכרת [כל דם], ולא לכפרה [כי הדם הוא בנפש יכפר]

כשאין מקום באונקליות היו תולין על מקלות דקין חלקין חוץ משבת [מוקצה קודם התרת כלים]

הפשט ואימורים אחר זריקה [והזה ממנו מכולו - שלם]

חלב כל קרבן בקערה נפרדת [והקטירו] ועל המזבח מותרין כאחת [והקטירם]

לתני ר' חייה ישיבה בעזרה רק למלכי בית דוד, לר"ל אסור [וישב = סמיכה/לתפלה]