פסחים דף פד. א

דברים הנאכלים בשור הגדול באופנים דלהלן, האם חשובים בשר ונמנים עליהם בגדי הרך?

הנאכלים רק ע"י שליקה -
כראשי כנפים והסחוסים
הנאכלים אפי' ע"י צלייה
לרבה לתנא קמא: אין נמנים
ליש אומרים: נמנים
נמנים
לרבא נמנים נמנים

האם נמנים על גיד הבהמה שסופן להקשות, והאם עור ראשו של עגל הרך חשוב כבשר?

גידים שסופן להקשות [1] עור ראש עגל הרך
לר' יוחנן קודם חזרה נמנים עליהם - אזלינן בתר השתא מטמא טומאת אוכלים כבשר
לר' יוחנן אחר חזרה אין נמנים עליהם - אזלינן בתר לבסוף אין מטמא דסופו להקשות
לריש לקיש אין נמנים עליהם - אזלינן בתר לבסוף מטמא טומאת אוכלים כבשר [2]

פסחים דף פד: א

באופנים דלהלן האם יש איסור שבירת העצם?

לת"ק -
בכשר
לרבי -
ראוי לאכילה
לכו"ע
לר' ירמיה - הבא בטומאה אין איסור יש איסור ----
לרב יוסף - היה לו שעת הכושר יש איסור אין איסור בא בטומאה - אין איסור
לאביי - בי"ד מבעוד יום יש איסור אין איסור בהיה שעת הכושר - אין איסור
לרב פפא - באבר שיצא מקצתו יש איסור אין איסור בי"ד מבעוד יום - יש איסור
לרב ששת - פסח שצלאו נא יש איסור אין איסור ביצא מקצתו - אין איסור
לרב נחמן - בעצם האליה יש איסור אין איסור בצלאו נא - יש איסור
לרב אשי - אין עליו כזית בשר יש איסור אין איסור בעצם האליה - ודאי אין איסור
לרבינא -
אין כזית במקום השבירה
יש איסור אין איסור באין שיעור כזית - אין איסור

-------------------------------------------------

[1] רש"י פירש שהכוונה על גידי צואר. ותוס' (בד"ה גידין) חלקו, וסוברים שהם רגילים להיות קשים ולא להאכל אפי' בגדי הרך, ולכן מפרשים שמיירי על גידי שדרה.

[2] כן משמע מכח מה שהקשה על ר' יוחנן מהמשנה בחולין (דף קכב.), דאיתא התם: "אלו שעורותיהם כבשרן, עור הראש של עגל הרך", ולפ"ז ס"ל שאזלינן בתר השתא שהוא רך. והקשו התוס' (בד"ה הא), דאם ר"ל סותר את סברתו בסוגיין דאזלינן בתר לבסוף. ותירצו, דשאני עור ראש של עגל הרך שיש לו טעם בשר הרבה יותר מגידין. וריב"א תירץ, דאיתא בירושלמי שטעמו של ר"ל מפסוק, דדריש "ואכלו את הבשר" - ולא גידין, ובעור ראש של עגל הרך אזיל בתר השתא.

עוד חומר לימוד על הדף