12TH CYCLE DEDICATIONS:
 
PESACHIM 58 (16 Adar) - dedicated by Avi Berger of in memory of his father, Reb Pinchas ben Reb Avraham Yitzchak, on the day of his Yahrzeit.

פסחים דף נח. א

מתי הוא זמן שחיטת התמיד למשנתנו?

בחול בשבת
כל השנה בשמונה ומחצה [1]
ביום י"ד בכל השבוע: בשבע ומחצה [2]
ביום ששי: בשש ומחצה [3]
בשבע ומחצה

מתי הוא זמן שחיטת התמיד מדאורייתא ומדרבנן?

מדאורייתא מדרבנן
לר' יהושע בן לוי בשמונה ומחצה [4] ----
לרבא [5] משעה שש ומחצה והלאה בשמונה ומחצה

מתי הוא זמן שחיטת התמיד לר' ישמעאל ולר' עקיבא?

בחול [6] בשבת [7] בע"פ בחול בע"פ בע"ש בע"פ בשבת
לאביי לר"י ---- [8] ---- בשבע וחצי ----- בשבע וחצי [9]
לר"ע ---- ---- ---- בשש וחצי בשש וחצי
לרבא לר"י בשמונה וחצי ---- ---- ---- בשמונה וחצי
לר"ע ---- ---- בשבע וחצי ---- בשבע וחצי [10]
לרבה
ב"ע
לר"י בשמונה וחצי בשמונה וחצי ---- ---- ----
לר"ע ---- בשבע וחצי בשבע וחצי ---- ----

פסחים דף נט. א

מה טעמיהם של ר' ישמעאל ור' עקיבא, לפי שיטות האמוראים דלעיל?

הדין... הטעם...

לאביי

לר"י ער"פ בשבת כע"פ שבחול
- בשבע וחצי
מוספים קודמים לבזיכין [11]
לר"ע ער"פ בשבת כע"פ שבע"ש
- בשש וחצי
בזיכין קודמים למוספים [12]
אין נדרים ונדבות קרבים בשבת

לרבא

לר"י ער"פ בשבת ככל השנה
- בשמונה וחצי
יש לחוש לקלקול הבשר
כיון שהדחת קרביו וצלייתו רק בלילה
לר"ע ער"פ בשבת כע"פ שבחול
- בשבע וחצי
אין לחוש לקלול הבשר
מוספים קודמים לבזיכין

לרבה
ב"ע

לר"י שבת בכל השנה כחול בכל השנה
- בשמונה וחצי
הגם שאין נדרים ונדבות קרבים בשבת
גזרו בהו אטו ימות החול
לר"ע שבת בכל השנה כחול בע"פ
- בשבע וחצי
לא גזרו שבת אטו חול
מוספים קודמים לבזיכין

מדוע צריך שני פסוקים לומר שעולת תמיד קרבה ראשונה? [תוד"ה העולה].

קרא דהכא ה"עולה" - עולה ראשונה קרא דזבחים "מלבד עולת הבוקר" וגו'
לתי' א' בתוס' ללמד שנדרים ונדבות לא קדמי [13] ללמד שמוספים לא קודמים
לתי' ב' בתוס' להקדים הקטרת תמיד
- להקטרת קרבן אחר
להקדים שחיטת תמיד
- לשחיטת קרבן אחר

-------------------------------------------------

[1] וגמר הקרבתו בתשע ומחצה, ונמצא שמשך הקרבתו היא שעה.

[2] הטעם שהקדימו את הקרבת התמיד בשעה, כיון שהפסח קרב אחריו - צריך שתהיה שהות להקרבתו. אכן לא הקדימו אותו יותר משבע ומחצה, כיון שצריך גם להקריב נדרים ונדבות שבאו באותו היום.

[3] דכיון שצריך גם לצלותו עוד קודם השבת, לכן הקדימו עוד שעה יותר מכל ערבי פסחים.

[4] כתיב (במדבר כח:ד): "ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" - ויש לדרוש חלקהו לבין שני ערבים, כלומר תעשה אותו באמצע שני ערבים, וכיון שזמן הקרבתו היא שעה, נמצא שיש לעשותו אחר שעתים וחצי מחצות היום ולגמור הקברבתו קודם שעתים וחצי מסוף היום.

[5] רבא הקשה על דבריו, דאם מה"ת זמנו בשמונה וחצי איך נקדים לעשותו בי"ד ניסן בשעות אחרות. ולכן פירש רבא, שמה"ת זמנו משעה שש וחצי שאז נוטים צללי ערב והלאה. ותיקנו חכמים לאחרו שתי שעות כדי לתת זמן של עוד שעתיים להקרבת נדרים ונדבות. וביארו התוס' (בד"ה תמיד), שלא רצו חכמים לאחר אותו יותר, משום שלא רצו לעשותו כל כך בצמצום סמוך לחשיכה.

[6] לפי כל השיטות זמנו בשעה שמונה וחצי.

[7] לפי כל השיטות זמנו בשעה שמונה וחצי, מלבד לשיטת רבה בר עולא דס"ל שר"ע חולק בזה וסובר שזמנו בשבע וחצי.

[8] אף שיש לנו ללמוד מה שיטתם במקרים אלו, לא מלאנו משבצות אלו כדי להדגיש לכל שיטה על מה דיברו ר' ישמעאל ור"ע.

[9] ולשיטה זו משנתנו כר' ישמעאל.

[10] ולשיטה זו משנתנו כר' עקיבא.

[11] מבואר בגמ' שנחלקו ר' ישמעאל ור"ע האם בזיכין קודמים למוספים או להיפך. והנה זמן המוספים לדברי הכל הוא בשעה ששית, דכתיב בהו "יום" ולא כתוב בהם "בוקר", ו"בוקר" משמע הקדמה ואילו "יום" משמע איחור. ועתה אם מוספים קודמים לבזיכין, הרי שמוספים בשש ובזיכין בשבע, ואי אפשר להקריב את התמיד קודם שבע וחצי עד שיגמרו את הקטרת הבזיכין וחילוק לחם הפנים. וכתבו התוס' (בד"ה רבי), דכל זה דוקא בשבת דאע"פ שיש ענין להקדים, אולם בשבת של כל השנה קרב כסדר החול גזירה שבת אטו חול.

[12] פי', כיון שבזיכין קודמים למוספים, א"כ אפשר להקטירם כבר בשעה חמישית ועושה את המוסף בשעה ששית, ויכול לעשות מיד את התמיד אחריו בשעה שש וחצי. וכיון שמיירי בשבת שאין נדרים ונדבות, הרי שאפשר להקדים לשעה ולא צריך להמתין. וכן הוא לשיטת אביי, אולם לרבא ולרבה בר עולא, מחלוקתם היא בהיפך, וכדלהלן.

[13] וביארו התוס' דיש צריכותא בדבר, דשמא מוספים חמורים משום שהם קרבן צבור ואפשר להקדימם - ולכן צריך קרא דזבחים. או שמא נדרים ונדבות חמורים משום שהם תדירים ומצויים - לכן צריך קרא דהכא.

עוד חומר לימוד על הדף