פסחים דף לט. א

מה הם שיטות התנאים שנזכרו בסוגיא לגבי מרור?

מה סברתו למנות כמין כשר למרור?
תנא דמשנתנו חזרת (-חסה) תמכא (-חריין), חרחבינא (-סיב דקל),
עולשין, מרור (-מין ירק מר).
ת"ק דבר קפרא הוסיף על משנתנו: חרחלין
רבי (כגירסת רש"ש) יהודה
שבברייתא דבר קפרא
הוסיף: עולשי שדה -
והיינו שאף שיש לירקות הנ"ל שם לווי גם כשרים
רבי מאיר הוסיף ד' מינים: עסווס, טורא, מר, ירואר
רבי יוסי חולק על ר"מ וס"ל שעסווס הוא טורא, ומר הוא ירואר
תני דבי שמואל הוסיף על משנתנו: חרגינין, הרדופנין,
רבי יהודה
דתנא דבי שמואל
הוסיף: חזרת יולין וחזרת גלין-
והיינו שאף שיש לירקות הנ"ל שם לווי גם כשרים
ר' אילעא משום ר' אליעזר הוסיף: עקרבלים
רבי יהודה אמר כלל: כל הירקות שיש להם שרף [1] - כשרים למרור
רבי יוחנן בן ברוקה אמר כלל אחר: כל הירקות שפניהם מכסיפים [2] - כשרים למרור
אחרים אמרו כלל אחר: כל הירקות שנתקיימו בהם שני הכללים הנ"ל -
כשרים למרור [3]

פסחים דף לט: א

האם יוצאים ידי חובה בירקות אלו במצבים דלהלן?

לחים יבשים כמושים כבושים
מבושלים שלוקים
למשנתנו ולר"מ יוצאים בעלים: לא יוצאים
בקלחים: יוצאים [4]
יוצאים לא יוצאים
לחכמים בברייתא יוצאים לא יוצאים יוצאים [5] לא יוצאים
לת"ק דראב"צ ----- ----- לא יוצאים ------

-------------------------------------------------

[1] פי', כשחותכים אותם וסוחטים אותו במקום חיתוכו יוצא ממנו ליחה לבנה כחלב. וס"ל לר' יהודה שאינו תלוי בשמות מסוימים כשאר התנאים דלעיל, אלא שתלוי בכלל הנ"ל.

[2] פי', שאין צבע הירק בירוק חזק אלא צד פניו בהיר מעט, והוא חולק עם ר' יהודה הנ"ל ואומר כלל אחר.

[3] למד ר' יוחנן, שכל התנאים שלעיל ודאי מסכימים עם כלל זה, וא"כ על כרחך שכל הירקות שמנו חכמים יש להם את שני הסימנים האלה, שיש להם שרף וגם פניהם מכסיפים.

[4] כך פירש רב חסדא.

[5] וכך ס"ל גם לר' אליעזר בר' צדוק.

עוד חומר לימוד על הדף