פסחים דף לט. א
מה הם שיטות התנאים שנזכרו בסוגיא לגבי מרור?
| מה סברתו למנות כמין כשר למרור? | |
| תנא דמשנתנו | חזרת (-חסה) תמכא (-חריין), חרחבינא (-סיב דקל), עולשין, מרור (-מין ירק מר). | 
| ת"ק דבר קפרא | הוסיף על משנתנו: חרחלין | 
| רבי (כגירסת רש"ש) יהודה שבברייתא דבר קפרא | הוסיף: עולשי שדה - והיינו שאף שיש לירקות הנ"ל שם לווי גם כשרים | 
| רבי מאיר | הוסיף ד' מינים: עסווס, טורא, מר, ירואר | 
| רבי יוסי | חולק על ר"מ וס"ל שעסווס הוא טורא, ומר הוא ירואר | 
| תני דבי שמואל | הוסיף על משנתנו: חרגינין, הרדופנין, | 
| רבי יהודה דתנא דבי שמואל | הוסיף: חזרת יולין וחזרת גלין- והיינו שאף שיש לירקות הנ"ל שם לווי גם כשרים | 
| ר' אילעא משום ר' אליעזר | הוסיף: עקרבלים | 
| רבי יהודה | אמר כלל: כל הירקות שיש להם שרף [1] - כשרים למרור | 
| רבי יוחנן בן ברוקה | אמר כלל אחר: כל הירקות שפניהם מכסיפים [2] - כשרים למרור | 
| אחרים | אמרו כלל אחר: כל הירקות שנתקיימו בהם שני הכללים הנ"ל - כשרים למרור [3] | 
פסחים דף לט: א
האם יוצאים ידי חובה בירקות אלו במצבים דלהלן?
| לחים | יבשים | כמושים | כבושים מבושלים שלוקים | |
| למשנתנו ולר"מ | יוצאים | בעלים: לא יוצאים בקלחים: יוצאים [4] | יוצאים | לא יוצאים | 
| לחכמים בברייתא | יוצאים | לא יוצאים | יוצאים [5] | לא יוצאים | 
| לת"ק דראב"צ | ----- | ----- | לא יוצאים | ------ | 
-------------------------------------------------
[1] פי', כשחותכים אותם וסוחטים אותו במקום חיתוכו יוצא ממנו ליחה לבנה כחלב. וס"ל לר' יהודה שאינו תלוי בשמות מסוימים כשאר התנאים דלעיל, אלא שתלוי בכלל הנ"ל.
[2] פי', שאין צבע הירק בירוק חזק אלא צד פניו בהיר מעט, והוא חולק עם ר' יהודה הנ"ל ואומר כלל אחר.
[3] למד ר' יוחנן, שכל התנאים שלעיל ודאי מסכימים עם כלל זה, וא"כ על כרחך שכל הירקות שמנו חכמים יש להם את שני הסימנים האלה, שיש להם שרף וגם פניהם מכסיפים.
[4] כך פירש רב חסדא.
[5] וכך ס"ל גם לר' אליעזר בר' צדוק.
-------------------------------------------------
 


