נדה דף נד. א

הרואה יום אחד טמא ויש לה יום אחד טהור, מה דינה? (הימים המודגשים הם ימי הראיה).

1 2 3 4 5 6
7
טובלת בלילה ומשמשת [1]
8
מותרת לשמש [2]
9
10 [3]
טובלת ומשמשת
11 12
טובלת ומשמשת
13 14
טובלת ומשמשת
15 16
טובלת ומשמשת
17 18 [4]

הרואה ב' ימים טמאים ויש לה ב' ימים טהורים, מה דינה?

1 2 3 4 5 6
7
טובלת בלילה ומשמשת
8
מותרת לשמש [5]
9 10 11
שומרת יום
12
טובלת ומשמשת
13
14 15
שומרת יום
16
טובלת ומשמשת [6]
17 18 19 [7] 20
טובלת ומשמשת

נדה דף נד. א

הרואה ג' ימים טמאים ויש לה ג' ימים טהורים, מה דינה?

1 2 3 4 5 6
7
8
9 10 11
טובלת ומשמשת [8]
12
מותרת לשמש
13 14 15 [9] 16 17 18

הרואה ד' ימים טמאים ויש לה ד' ימים טהורים, מה דינה?

1 2 3 4 5 6
7
טובלת בלילה ומשמשת
8
מותרת לשמש [10]
9 10 11 [11] 12
13 14 15 16 17 18

הרואה ה' ימים טמאים ויש לה ה' ימים טהורים, מה דינה?

1 2 3 4 5 6
7
טובלת בלילה ומשמשת
8
מותרת לשמש
9
מותרת לשמש
10
מותרת לשמש [12]
11 12
13 [13] 14 15 16 17 18

הרואה ו' ימים טמאים ויש לה ו' ימים טהורים, מה דינה?

1 2 3 4 5 6
7
טובלת בלילה ומשמשת
8
מותרת לשמש
9
מותרת לשמש
10
מותרת לשמש
11
מותרת לשמש
12
מותרת לשמש [14]
13 14 [15]15 16 17 18

נדה דף נד. א

הרואה ז' ימים טמאים ויש לה ז' ימים טהורים, מה דינה?

1 2 3 4 5 6 7
טובלת בלילה ומשמשת
8
מותרת לשמש
9
מותרת לשמש
10
מותרת לשמש
11
מותרת לשמש
12
מותרת לשמש [16]
13
מותרת לשמש
14
מותרת
לשמש [17]
15 16 17 [18] 18 19 20 21 [19]
22 23 24 25 26 27 28

הרואה ח' ימים טמאים ויש לה ח' ימים טהורים, מה דינה (למ"ד ימי נדה שלא רואה בהם עולים לספירת זיבתה)?

1 2 3 4 5 6 7
סוף ימי נדה
8
יום זיבה
9
שומרת יום
10
מותרת לשמש
11
מותרת לשמש
12
מותרת לשמש
13
מותרת לשמש
14
מותרת לשמש
15
מותרת
לשמש
16
מותרת לשמש
17
ימי זוב
18
ימי זוב
19
תחילת נדה
20
ב' לנדה
21
ג' לנדה
22
ד' לנדה
23
ה' לנדה
24
ו' לנדה
25
ז' לנדתה
26
מותרת לשמש
27
מותרת לשמש
28
מותרת לשמש
29
מותרת לשמש
30
מותרת לשמש
31
מותרת לשמש
32
מותרת לשמש
33
ח' לימי זוב
34
ט' לימי זוב
35
י' לימי
זוב
36
י"א לימי זוב
37 [20] 38 39 40
41
ז' נקיים
42
ז' נקיים
43
ז' נקיים
44
ז' נקיים
45
ז' נקיים
46
ז' נקיים
47
ז' נקיים
48
מותרת לשמש [21]

נדה דף נד. א

הרואה ח' ימים טמאים ויש לה ח' ימים טהורים, מה דינה (למ"ד ימי נדה שלא רואה בהם אינם עולים לספירת זיבתה)? [לפירש"י].

א 1
א' לנדה
2 3 4 5 6 7
ז' לנדה
8
יום זיבה
ב 9
שומרת יום
10
מותרת לשמש
11
מותרת לשמש
12
מותרת לשמש
13
מותרת לשמש
14
מותרת לשמש
15
מותרת
לשמש
16
מותרת לשמש
ג 17
ימי זוב
18
ימי זוב
19
א לנדה
20
ב' לנדה
21
ג' לנדה
22
ד' לנדה
23
ה' לנדה
24
ו' לנדה
ד 25
ז' לנדתה
26
מותרת לשמש [22]
27
מותרת לשמש
28
מותרת לשמש
29
מותרת לשמש
30
מותרת לשמש
31
מותרת לשמש
32
מותרת לשמש
ה 33
ח' לימי זוב
34
ט' לימי זוב
35
י' לימי
זוב
36
י"א לימי זוב
37 [23]
ראוי לנדה
38
ראוי לנדה
39
ראוי לנדה
40
ראוי לנדה
ו 41
ראוי לנדה
42
ראוי לנדה
43
ראוי לנדה
44
ז' נקיים
45
ז' נקיים
46
ז' נקיים
47
ז' נקיים
48
ז' נקיים
ז 49 [24] 50 51 52 53 54 55 56
ח 57
ז' נקיים
58
ז' נקיים
59
ז' נקיים
60
ז' נקיים
61 [25]
ז' נקיים
62
ז' נקיים
63
ז' נקיים [26]

נדה דף נד. א

כתבו התוס' דלשיטת רש"י אינה יכולה לטבול עד ליל יום פ', מדוע? [תוד"ה הני].

ו 41
ראוי לנדה
42
ראוי לנדה
43
ראוי לנדה
44
ראוי לזיבה
45
ראוי לזיבה
46
ראוי לזיבה
47
ראוי לזיבה
48
ראוי לזיבה
ז 49
ימי זיבה
50
ימי זיבה
51
ימי זיבה
52
ימי זיבה
53
ימי זיבה
54 [27]
ימי זיבה
55
ימי נדה
56
ימי נדה
ח 57
ראוי לנדה
58
ראוי לנדה
59
ראוי לנדה
60
ראוי לנדה
61 [28]
ראוי לנדה
62
ראוי לזיבה
63
ראוי לזיבה
64
ראוי לזיבה
ט 65
ימי זיבה
66
ימי זיבה
67
ימי זיבה
68
ימי זיבה
69
ימי זיבה
70
ימי זיבה
71
ימי זיבה
72
ימי זיבה
י 73
ז' נקיים
74
ז נקיים
75
ז' נקיים
76
ז' נקיים
77
ז' נקיים
78
ז' נקיים
79
ז' נקיים
80

נדה דף נד: א

האם ימי לידה שאינה רואה בהם, כגון שבועיים של נקבה, עולים לה לספירת ז' נקיים?

ביולדת ודאי נקבה בספק נקבה ספק זכר
לרב פפא לא עולים עולים [29]
לרב הונא בריה דרב יהושע עולים עולים

הרואה ט' ימים טמאים ויש לה ט' ימים טהורים, מה דינה?

1 2 3 4 5 6 7 8
ימי זיבה
9
ימי זיבה
10
שומרת יום
11 [30]
מותרת לשמש
12
מותרת לשמש
13
מותרת לשמש
14
מותרת לשמש
15
מותרת לשמש
16
מותרת לשמש
17
מותרת לשמש
18
מותרת לשמש

נדה דף נד: א

הרואה י' ימים טמאים ויש לה י' ימים טהורים מה דינה?

1 2 3 4 5
6 7 8
ימי זיבה
9
ימי זיבה
10
ימי זיבה
11
ז' נקיים
12
ז' נקיים
13
ז' נקיים
14
ז' נקיים
15
ז' נקיים
16
ז' נקיים
17
ז' נקיים
18
מותרת לשמש
19
מותרת לשמש
20
מותרת לשמש [31]

דברים דלהלן האם מטמאים לחים ויבשים [32]?

דם הנדה בשר המת זוב, ניע, רוק, שרץ, נבלה, ש"ז
לרבנן מטמא מטמא מטמא לח אבל לא יבש
לר' יוסי מטמא מטמא לח אבל לא יבש מטמא לח אבל לא יבש

האם זב ונדה ואבן המנוגעת מטמאים טומאות דלהלן או לא?

טומאת משכב ומושב בביאה אל הבית
זב ונדה מטמאים אינם מטמאים
אבן המנוגעת אינה מטמאת מטמאת
-------------------------------------------------

[1] דביום זה כלו לה ימי נדתה, ולכך אפי' שראתה ביום זה עצמו יכולה לטבול בליל שמיני ולשמש.

[2] כלומר יום שמיני וליל תשיעי (סך הכל משמשת ג' עונות), כיון שאין היא רואה אלא עד יום תשיעי בבוקר. ונמצא שהותרה לשמש כל יום שמיני (דהיינו ליל שמיני ויומו, וליל תשיעי). ואם היא רואה בתחילת הלילה, מותרת לשמש רק בליל שמיני ויומו, אבל בליל תשיעי אסורה.

[3] ביום זה אסורה לשמש דהיא שומרת יום כנגד יום.

[4] גם ביום זה מותרת לטבול בלילה ולשמש דהיינו בליל י"ט, כיון שאינה רואה אלא למחרת ביום י"ט בבוקר (שהוא יום ראשון לנדתה - וחזר המחזור הנ"ל חלילה), אלא שהגמ' רצתה למר לנו שמלבד יום שמיני היא משמשת עוד ד' ימים מתוך י"ח, ומה שמשמשת בליל י"ט אינו בכלל הי"ח הימים. אכן כל זה ברואה ביום, אבל אם רואה בתחילת הלילה אינה יכולה לשמש בכל הד' ימים מתוך הי"ח, כיון שמיד היא רואה בהם ואסורה כל היום, ויום למחרת היא צריכה לשמור את כולו יום כנגד יום כדין זבה קטנה.

[5] אכן מותרת רק בליל שמיני יומו ולא בלילה שאח"כ - ליל תשיעי, דמכאן והלאה מיירי ברואה בלילה, וא"כ היא תראה בליל תשיעי זה בתחילתו ולא יכולה לשמש בו.

[6] נמצא שהיא מותרת לשמש יום שמיני כולו (לילו ויומו), וכן מותרת עוד ג' ימים, ב' ימים בתוך י"א ימי זיבתה. ואם היא רואה בתחילת הלילה, אין לה אלא ליל שמיני ויומו. דבמוצאי יום השתים עשרה לא תשמש כיון שהיא כבר רואה בתחילת ליל י"ג, וכן במוצאי יום ט"ז לא תשמש כיון שהיא רואה מיד בליל י"ז. וכן משמשת פעם שלישית קודם שתתחיל ימי נדתה והיינו יום עשרים.

[7] ביום זה מבואר בגמ' שאסורה לשמש. ויש להקדים כאן מעט, דהנה לקמן (דף עב.) נחלקו ב"ש וב"ה ברואה ביום י"א דזיבתה (יום י"ח שבכאן) האם צריכה לשמור כנגדו יום י"ט או לא, דב"ש ס"ל שצריכה לשמור מדאורייתא, וב"ה ס"ל שאינה צריכה כיון שכלו לה ימי זיבה, אכן מדרבנן צריכה לשמור גזירה אטו שומרת יום בתוך ימי הזיבה. ובאמת לשימור מספיק לשמור רק מקצת היום - דמקצת היום ככולו, והיתה יכולה לטבול באמצע היום ולשמש בו, אלא שבתוך ימי זיבה אסור לעשות כן דשמא תראה עוד באותו היום ותסתור את שמירתה, ונמצא ששימש עם זבה קטנה. אכן ביום י"ט גם אם תראה לא תסתור את שמירתה (שהוצרכה מדרבנן), כיון שכלו ימי זיבה, ורק נקרא גרגרן. ודייק רב ששת, דמזה שאמרה כאן הגמ' שלא תשמש, ש"מ ד"גרגרן" אינו רק שם בעלמא ועובר על מדת חסידות, אלא אסור להיות גרגרן. ורב אשי אמר דלעולם אינו אסור, אלא כאן כיון שראתה גם ביום י' (-יום י"ז) צריכה שימור מחמתו - דהוא יום שצריכה בו שימור מדאורייתא (לר' יוחנן, ולר"ל רק מדרבנן - תוד"ה תשמש), ויום י"ח כיון שראתה לא שימרה בו, לכן צריכה לשמר יום י"ט בשביל יום י"ז ואסורה לשמש.

[8] והנה הגם שראתה ג' ימים רצופים לא נעשית זבה גדולה, כיון שיום הז' שראתה הוא מימי נדה, וא"כ ראתה מימי זיבה רק יומים, ולכן סגי שתשמור את יום עשירי מדין שומרת יום, וטובלת לערב יום י"א ומשמשת י"א כולו וי"ב כולו, וליל י"ג אסורה כיון שמיירי ברואה בלילה.

[9] אחר ג' ימים אלו נעשית זבה גדולה, ואינה יכולה לשמש לעולם, כיון שאינה יכולה לספור ז' נקיים.

[10] וזה שאמרה הגמ' דאין לה טהרה רק ביום שמיני בלבד, דהיינו בליל שמיני ויומו, אולם בליל תשיעי כבר אסורה דהא מיירי ברואה בתחילת הלילות.

[11] מיום זה והלאה נעשית זבה גדולה, ואינה יכולה לשמש לעולם, כיון שאינה יכולה לספור ז' נקיים.

[12] וזה שאמרה הגמ' דמותרת לשמש ג' ימים, דהיינו כל ח' ט' י', ובליל י"א אסורה, דמיירי ברואה בלילות.

[13] מיום זה והלאה נעשית זבה גדולה, ואינה יכולה לשמש לעולם, כיון שאינה יכולה לספור ז' נקיים.

[14] וזה שאמרה הגמ' דמותרת לשמש ה' ימים, דהיינו כל ח' ט' י' י"א י"ב, ובליל י"ג אסורה, דהא מיירי ברואה בלילות.

[15] מיום זה והלאה נעשית זבה גדולה, ואינה יכולה לשמש לעולם, כיון שאינה יכולה לספור ז' נקיים.

[16] וזה שאמרה הגמ' דמותרת לשמש ה' ימים, דהיינו כל ח' ט' י' י"א י"ב, ובליל י"ג אסורה, דהא מיירי ברואה בלילות.

[17] וזה שאמרה הגמ' דמותרת לשמש ז' ימים מתוך כ"ח יום, דהיינו כל השבוע השני מיום ח' עד יום י"ד.

[18] בראיית ג' ימים אלו נעשתה זבה גדולה.

[19] ועתה נעשית זבה גדולה, אכן יש לה טהרה בשבעה ימים שאינה רואה בהם, ואחרי שתגמור לספור אותם ותראה שוב ביום כ"ט תתחיל שוב את ימי נדתה.

[20] יום זה ראוי לנדות, אולם לא מתחילה את ימי נדתה עד שתספור ז' נקיים.

[21] נמצא שמותר לה לשמש ט"ו ימים, ז' ימים מהח' ימים השניים, ועוד ז' ימים מח' ימים הרבעיים, ועוד יום האחרון שהוא יום מ"ח - שהשלימה כבר הז' נקיים. וכשתראה שוב ביום מ"ט הוא יום א' לנדתה, ומתחלת מחזור חדש של מ"ח ימים חלילה.

[22] לפירוש התוס' (בד"ה הני) יום זה הוא היום שאסור לשמש למ"ד זה שאין עולים ימי נדה לספירת זבה. וה"פ, דהנה לרב אשי לעיל מבואר שהגם שאינה צריכה שימור ליום י"ח, מ"מ צריכה שימור ליום י"ז, ואשה זו בשמונה ימים השלישיים שלה ראתה ביום י"ז ויום י"ח שהם יום י' וי"א לזיבתה, וצריכה לעשות להם שימור ולא עשתה, ויום זה הוא היום הראשון שעולה לה לשימור. היות שיום אתמול שגם לא ראתה בו היה היום השביעי מימי נדתה, וס"ל להאי מ"ד שימי נדתה שאינה רואה בהם אינם עולים לה לספירת זיבתה, ולכן יום זה הוא היום שמשמרת אותו, ונמצא שאין לה מתוך 48 יום (שבלוח הקודם) אלא רק י"ד ימים וזו קושית הגמ'. ולכך לפירוש תוס' אין צריך לכל הדוחק של רש"י.

[23] יום זה ראוי לנדות, אולם לא מתחילה את ימי נדתה עד שתספור ז' נקיים. וס"ל להאי מ"ד שימים הראויים לנדתה אינה יכולה לספור בהם ז' נקיים, וא"כ נמצא שאינה מתחילה לספור עד הפעם השמינית של השמניים שלה, ואז סופרת ז' נקיים וטובלת לערב.

[24] כשראתה ביום זה הפסיקה את השבעה נקיים שלה.

[25] לתוס' הנ"ל עד יום זה הוא עדיין ימים הראויים לנדה ואינם ראויים לספירת ז' נקיים.

[26] וביום זה בלילה תהיה מותרת לשמש להאי מ"ד.

[27] תוס' (בד"ה הני) הקשו דעד יום זה נשלמים י"א ימים הראויים לזיבה, שהתחילו מהיום ה44, ונמצא שח' ימים אלו השבעיים הם ששה ימי זיבה, ועוד שני ימים אחרונים שהם ימי נדה. ולפ"ז שמונה ימים השמניים חמשה מהם הם ימים הראויים לנדה שאינם ראויים לשיטת רש"י לספירת ז' נקיים.

[28] לתוס' הנ"ל עד יום זה הוא עדיין ימים הראויים לנדה ואינם ראויים לספירת ז' נקיים, ונשארו רק ג' ימים שראויים, אלא שביום 65 היא כבר רואה, ושוב לא עלו לה הנקיים. רק בשמיניים העשירי עולה לה.

[29] וס"ל לרב פפא דלכך אמרו בברייתא זו שעולים לה, היות שמיירי באופן שהוא ספק, שראתה שני ימים בשופי בימי זיבתה ובשלישי ילדה ואינה יודעת אם היה ולד או לא ואינה יודעת אם ראתה או לא, דיש כאן ספק לידה ספק זיבה ספק לא כלום ספק לידה בזוב, ונותנים עליה חומרי לידה דזכר ונקבה וחומרי זיבה. וס"ל לרב פפא דכיון שהוא ספק עולים לה, אבל בלא ספק לא עולים.

[30] מיום זה והלאה היא מותרת שמונה ימים, וכשתראה שוב ביום הי"ט תתחיל י"ח ימים שוב.

[31] נמצא שמתוך העשרים יום האלו מותרת לשמש ג' ימים כימי זיבתה שגם היו ג' ימים. וכן אם ראתה מאה ימים, שז' מהם הם ימי נדה ו93 הם ימי זיבה, ואח"כ יש לה מאה ימים שאינה רואה, מותרת לשמש בהם כימי זיבתה שהם 93 ימים, דהז' ימים הראשונים הם נצרכים לה לז' נקיים.

[32] מבואר במשנה שדין יבש הוא, שגם אם שורהו במים פושרים כ"ד שעות אינו חוזר לכמות שהיה, אולם אם חוזר בשרייה כזאת לא מיקרי יבש.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף