1) RAN DH Hefer b’Libo Eino Mufar Ad she’Yotzi bi’Sefasav

ר”ן ד”ה הפר בלבו אינו מופר עד שיוציא בשפתיו

(SUMMARY: The Ran explains why only Kiyum in his heart takes effect.)

ונראה בעיני דילפינן לה משתיקה דיום שמעו שהיא מקיימת

(a) Assertion: We learn from silence on the day he heard, which is Mekayem;

דטעמא מאי משום דכיון שעבר יום שמיעה ולא הפר גלי אדעתיה שהוא רוצה בקיומו של נדר

1. Why is it Mekayem? This is because since the day he heard passed, and he did not annul, he revealed his intent that he wants the Neder to be Mekuyam;

אלמא כל שבלבו לקיימו סגי אלא דיהיב ליה רחמנא כל ההוא יומא להפרה משום דעד דערבא שמשא לא מוכח מידי שיהא רוצה לקיים דדלמא בתר הכי מפר לה

2. Inference: As long as it is in his heart to be Mekayem, this suffices, just the Torah gave the entire day for Hafarah, for until night, it is not proven that he wants to be Mekayem, for perhaps afterwards he will annul.

וכיון דבתר דעתיה בלחוד אזלינן מינה (גירסת כתב יד) דכל שקיים בלבו קיים לאלתר דהוה ליה כאילו עבר יום שמיעה

i. Since it depends only on his intent, from this we learn that whenever he was Mekayem in his heart, it is Mekuyam immediately. It is as if the day he heard passed;

וכי אמרינן הכא הפר בלבו אין הפר דווקא דלא אמר לה טלי אכלי אבל היכא דאמר לה הכי סגי וכדכתיבנא לעיל /נדרים/ (דף עז:(כן צריך להגיה)).

(b) Distinction: We say here that Hafarah in his heart is not Hafarah. This is only if he did not say “take and eat”, but when he said so to her, this suffices, like I wrote above (77b DH Echad).

2) RAN DH keshe’Hu Omer

ר”ן ד”ה כשהוא אומר

(SUMMARY: The Ran distinguishes kinds of silence with intent for Kiyum.)

כי החריש לה הרי בשותק ע”מ לקיים ע”מ לקיים לאח”ז שדעתו שיתקיים כשיעבור יום שמיעה

(a) Explanation: “Ki Hecherish Lah” refers to silence with intent to be Mekayem, i.e. intent to be Mekayem afterwards. He intends that it will be Mekuyam when the day he heard passes.

אבל אין דעתו שיהא מקויים בשתיקה זו דאי הכי היכי מצי מפר בכל יום שמיעה

(b) Distinction: He does not intend that it be Mekuyam through this silence. If so, how could he annul the entire day that he heard?!

ולא דמי האי שותק ע”מ לקיים דהכא להנהו שותק על מנת לקיים דלעיל.

1. The silence with intent to be Mekayem here is unlike the cases of silence with intent to be Mekayem above.

3) RAN DH v’Amai Lehevi k’Shosek Al Menas Lemeikat

ר”ן ד”ה ואמאי ליהוי כשותק ע”מ למיקט

(SUMMARY: The Ran explains how this refutes R. Chanina.)

דאי אמר בשותק ע”מ למיקט מצי מפר לפי שאותה הקמה לא היתה על דעת שיתקיים הנדר

(a) Explanation: If you will say that one who is silent with intent to vex can annul, because the Hakamah was not with intent that the Neder be Mekuyam…

כ”ש דאי הוו אמרי רבנן דאינו מפר נדרים שאינן לצורך השבת דהוה מצי להפר משחשכה

1. All the more so, if Rabanan would say that he cannot annul Nedarim not needed for Shabbos, he would be able to annul after dark!

דהא מאי דשתיק בשבת לאו משום קיום אלא מפני שלא היה יכול להפר

2. He was silent on Shabbos not for the sake of Kiyum, rather, because he was unable to annul!

אלא ודאי משמע דכל שתיקה מקיימת.

(b) Conclusion: Rather, surely this connotes that any silence is Mekayem.

4) RAN DH v’Chachamim Omrim Yafer

ר”ן ד”ה וחכמים אומרים יפר

(SUMMARY: The Ran explains how the Beraisa refutes R. Chanina.)

דכיון שלא ידע הפרת נדר זה לא מיקרי יום שמיעה

(a) Explanation: Since he did not know that he could annul the Neder, this is not called the day he heard;

ואם איתא דשותק ע”מ למיקט מפר אמאי אומר ר”מ לא יפר דהא איהו לא שתק אלא משום שלא היה יודע שיהא יכול להפר

1. If it is true that one who is silent with intent to vex can annul, why does R. Meir say that he cannot annul? He was silent only because he did not know that he can annul;

וליהוי כשותק ע”מ למיקט

i. He should be like (or perhaps even better than) one who was silent with intent to vex!

וע”כ לא פליגי רבנן עליה דר”מ אלא משום דסבירא להו דלא הויא שמיעה אבל אי הויא שמיעה מודו ליה דלא יפר

2. We find that Rabanan argue with R. Meir only because they hold that this is not considered hearing. If it were considered hearing, they would agree that he cannot annul!

אלא ודאי משמע דשותק ע”מ למיקט לא מצי מפר

(b) Conclusion: Surely, this connotes that one who was silent with intent to vex cannot annul.

הלכך נקטינן דשותק ע”מ למיקט כסתם ולא מצי מפר אלא ביום שמיעה בלבד

(c) Pesak: Therefore, we hold that one who was silent with intent to vex is like Stam (silence). He can annul only on the day he hears;

ושותק על מנת לקיים לאלתר שוב אינו יכול להפר ואפילו בו ביום.

1. One who was silent with intent to be Mekayem immediately, after this he cannot annul, even the same day.

5) RAN DH Im Eskashet Im Lo Eskashet

ר”ן ד”ה אם אתקשט אם לא אתקשט

(SUMMARY: The Ran explains that this refers to adorning the face.)

קשוט הפנים כגון כחול ופקוס דבהא הוא דסבירא להו לרבנן דמפר משום נדרי ענוי נפש

(a) Explanation: This refers to adorning the face, e.g. Kechol (coloring the eyes) and Pikus (apply mudpacks to the face; some say, combing hair). Rabanan hold that he can annul this, for it is Inuy Nefesh;

אבל קשוט של מטה אפי’ רבנן מודו לרבי יוסי דאין אלו נדרי ענוי נפש אלא דברים שבינו לבינה

1. However, adornment below (the place of Bi’ah), even Rabanan agree to R. Yosi that this is not Inuy Nefesh, rather, matters between him and her.

והכי נמי מוכח בגמ’ דבקשוט הפנים אמרי’ דקאמר דכוותיה דקתני שלא אתקשט בנפט לכלוך הוא

(b) Proof: The Gemara proves like this, that we discuss adorning the face, for we say “the corresponding case taught is ‘I will not adorn with kerosene.’ This is filth!”

ואמר נמי מאן שמעת ליה דכחול ופקוס דברים שבינו לבינה הוי רבי יוסי כלומר דאילו לרבנן נדרי ענוי נפש הוו והיינו מתני’

1. It says “who have we heard that says that Kechol and Pikus are matters between him and her? R. Yosi.” I.e. according to Rabanan, these are Inuy Nefesh, like in our Mishnah;

אבל קשוט שלמטה מדברים שבינו לבינה הוי

2. However, adornment below is matters between him and her.

והכי איתא בהדיא בפ’ המדיר (כתובות עא) גבי בעניות שלא נתן קצבה.

(c) Support: It says so explicitly in Kesuvos (71a) regarding “regarding poor girls, [one must divorce his wife if he forbade her from adorning through a vow, and] he did not limit the duration.

79b----------------------------------------79b

6) RAN DH v’Im Lo Haysah Parnasaso Ela Mimenu

ר”ן ד”ה ואם לא היתה פרנסתו אלא ממנו

(SUMMARY: The Ran explains how this leads to Inuy Nefesh.)

שחנווני זה מקיפו ולא ימצא אחר שיהא מקיפו ופעמים שאין לו מעות ונמצאת היא מתענה הלכך יפר

(a) Explanation: This grocer lets him buy on credit, and he cannot find another grocer that will let him buy on credit. Sometimes he has no coins, and she will be afflicted (he cannot feed her)! Therefore, he can annul it.

ומסתברא דלר’ יוסי נמי בנדרה מפירות מדינה שהיא דרה בה יפר דלא גרעה מדינתה מחנווני המקיפו

(b) Assertion: Presumably, also according to R. Yosi, when she vowed from Peros of the country she lives in, he can annul it. [A vow from Peros of] her country is no less [prone to cause Inuy Nefesh] than a grocer who lets him buy on credit!

וכי קתני יביא לה ממדינה אחרת

(c) Implied question: The Mishnah says that [he cannot annul, for] he can bring to her from another country!

בשלא נדרה מפירות מדינתה.

(d) Answer: That is when she did not vow from Peros of her country (rather, from a different country).

7) RAN DH veha’Tanan R. Yochanan ben Nuri Omer Yafer

ר”ן ד”ה והתנן רבי יוחנן בן נורי אומר יפר

(SUMMARY: The Ran explains the question.)

מתניתין היא בהאי פרקא וקתני רישא קונם שאני עושה על פיך אינו צריך להפר

(a) Explanation: This is a Mishnah in this Perek. The Reisha teaches [that if a wife told her husband] “what I produce is Konam to you”, he need not annul;

דהא משעבדא ליה ואלמוה רבנן לשיעבודיה דבעל שלא יפקיענו קונם

1. This is because she is obligated to work for him, and Chachamim strengthened a husband’s lien, so Konam does not uproot it.

ר’ יוחנן בן נורי אומר יפר שאם לא יפר יחול הנדר כשיגרשנ’ ותהא אסורה לחזור לו שמא יהנה ממנה ומש”ה יפר

2. R. Yochanan ben Nuri says, he annuls it, for if he does not annul, when (i.e. if) he divorces her, she will be forbidden to return to [marry] him, lest he benefit from her.

אלמא כי מפר לה מעיקרא אפי’ בתר גירושין לא חייל נדרה ואע”ג דמעשה ידיה מדברים שבינו לבינה הוא.

i. Inference: When he annuls initially, even after divorce her vow does not take effect, even though her earnings are matters between him and her.

8) RAN DH Ileima d’Amrah Konam…

ר”ן ד”ה אילימא דאמרה קונם…

(SUMMARY: The Ran explains how we establish her vow.)

דמדלא תני כגון שנדרה ברחיצה עצמה אלמא ברחיצה ליכא ענוי

(a) Explanation: Since it did not teach that she vowed about bathing itself, this teaches that [not] bathing is not Inuy Nefesh;

וכיון דליכא ענוי למה לה הפרה

1. Since there is no Inuy, why does she need Hafarah?

ומדאמרינן האי לישנא דלמה לה הפרה ואמרי’ נמי לא תרחץ ולא ליתסרון פירות עולם עלה משמע דכל אימת דלא רחצה לא מתסרי עלה פירות ולא חיישינן שמא תרחץ

(b) Inference: Since we say this expression, “why does she need Hafarah”, and also we say “she should not bathe, and all Peros will not become forbidden to her”, this implies that as long as she did not bathe, Peros are not forbidden to her, and we are not concerned lest she bathe.

ואיכא למידק דהא אמר רב יהודה לעיל פרק ואלו מותרין /נדרים/ (דף יד:) קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אל יישן היום

(c) Question: Rav Yehudah taught above (14b) that if one said “Konam (an Isur is upon) my eyes to sleep today if I will sleep tomorrow”, he may not sleep today;

חיישינן שמא יישן למחר דבתנאיה לא מזדהר

1. We are concerned lest he sleep tomorrow, for one is not careful about a Tenai (even if this causes that he transgressed his vow retroactively).

וה”נ אית לן למיחש דלמא רחצה ותתסר מהשתא בפירי

2. Also here, we should be concerned lest she bathe, and we should forbid Peros to her now!]

לאו קושיא היא דאי אמרה בהדיא קונם פירות עולם עלי מהיום אם ארחץ ה”נ

(d) Answer: This is not difficult. If she explicitly said all Peros are forbidden to me from today if I bathe, indeed [we would be concerned];

אבל כיון שתלתה נדרה באם אין במשמע שתחול נדרה אלא לאחר שתעבור על תנאה.

1. However, since she made her vow dependent on “if” [she bathes], it connotes that her vow begins only after she transgresses the Tenai.

9) RAN DH v’Od b’Ha Leima R. Yosi…

ר”ן ד”ה ועוד בהא לימא רבי יוסי…

(SUMMARY: The Ran explains that the question is only about the wording.)

לאו דינא דר’ יוסי קא קשיא ליה דהיכי נקשי לרבי יוסי אמאי לא יפר דלמא רחצה

(a) Explanation: He does not question R. Yosi’s law. How could he challenge why he cannot annul, lest she will wash? (I.e. this concern does not permit him to annul.)

דהא איפכא אקשינן לתנא קמא לא תרחץ ולא לתסרון פירות עולם עלה

1. We asked oppositely against the first Tana that [he should not be able to annul]. She should not bathe, and not be forbidden all Peros!

אלא לישנא קשיא ליה דקאמר אין אלו נדרי ענוי נפש דמשמע דלא פליג אמאי דחייש ת”ק דלמא רחצה

2. Rather, the wording is difficult. He said that “these are not Nidrei Inuy Nefesh.” This implies that he does not argue with what the first Tana is concerned for, lest she bathe;

אלא דקאמר דאפי’ הכי אין אלו נדרי ענוי נפש והא ודאי קשיא דכיון דקמודה דלמא רחצה אעיקר נדרה הא אית בה עינוי נפש

i. Rather, he said that even so, these are not Nidrei Inuy Nefesh. This is surely difficult. Since he admits that perhaps she will bathe, there is Inuy Nefesh on the primary Neder;

ואם איתא דלא מודה ליה דלמא רחצה הוה לן למימר אין יכול להפר משום נדרי ענוי נפש.

ii. If it were true that he does not agree to him, [to be concerned], he should have said “he cannot annul due to Nidrei Inuy Nefesh”!

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF