1)

TOSFOS DH me'Chartzanim v'Ad Zag Lamah Li (cont.)

תוספות ד"ה מחרצנים ועד זג ל"ל (המשך)

וקשה דהיאך סבור דלא יאמר נעשה כלל מוסיף על הפרט לכך

(a)

Objection: What was the Havah Amina that we would not say that the Klal adds to the Prat?!

נראה דה"ק לכתוב חרצן וזג.

(b)

Answer #2: It seems that we ask "the Torah should have written 'Chartzan v'Zag.'

2)

TOSFOS DH d'Bein ha'Beinayim (pertains to Daf 34b)

תוספות ד"ה דבין הבינים (שייך לדף לד:)

(SUMMARY: Tosfos discusses what we include.)

[דהיינו גוף הענב והכי משמע לישנא דקרא מחרצנים ועד זג פירוש מה שבין חרצן לזג

(a)

Explanation #1: This is the grape itself. The verse connotes like this. "Me'Chartzanim v'Ad Zag" is what is between the peel and the pit.

וקשה דההיא גוף הענב וכבר כתב ענבים

(b)

Question: [How can this be] the grape itself? The Torah already wrote grapes!

לכן פר"ת דהיינו ענבים קטנים שבין הגדולים שאינם רואין פני החמה ואינם מתבשלין כל כך ולא יהיו גדולים לעולם

(c)

Explanation #2 (R. Tam): These are small grapes [that grow] between big grapes. They do not see the sun, and they do not ripen so much. They will never be big.

וא"ת אמאי איצטריך ועד לבין הביניים והלא כבר מרבינן אפי' בוסר מכעין הפרט

(d)

Question: Why do we need "v'Ad" to teach about Bein ha'Beinayim? We already include even Boser, for it is similar to the Prat!

ושמא י"ל דהני (הגהת ברכת ראש) גריעי מבוסר לפי שבוסר יבא לכלל ענבים גדולים

(e)

Answer #1: Perhaps indeed, they (Bein ha'Beinayim) are worse than Boser. Boser will become big grapes.

ועוד י"ל דאי לאו ועד דמרבינן (הגהת ר' בצלאל אשכנזי) בין הביניים היינו (הגהת כתר תורה) מרבים מכעין הפרט בין הביניים ולא בוסר

(f)

Answer #2: If not for "Ad", to include Bein ha'Beinayim, we would include d'Bein ha'Beinayim, which are similar to the Prat, and not Boser.

ועוד יש לקיים פירוש ראשון והכי פירושו אם ליקט האוכל שבין החרצן כדי כזית ואכלו לוקה ולא אמרי' דבטלה דעתו אצל כל אדם

(g)

Defense of Explanation #1: The Gemara means that if one collected a k'Zayis of the food [essence of the grape] between the peel and pit, and ate it, he is lashed. We do not say that his opinion [unusual eating habits] is Batel to that of everyone else;

והא לא שמעינן ליה מענבים דקרא.

1.

We do not know this from "Anavim" in the verse.

3)

TOSFOS DH v'R. Elazar...

תוספות ד"ה ורבי אלעזר...

(SUMMARY: Tosfos explains that R. Elazar expounds Prat u'Chlal u'Ferat when he can.)

וא"ת ודלמא לית ליה [המדה] בשום מקום כי היכי דרבנן לא דרשי מיעט וריבה

(a)

Question: Perhaps he does not expound through this Midah anywhere, just like Rabanan do not expound Mi'et v'Ribah!

וי"ל דא"כ הוה לו לחלוק בכ"מ שאנו דורשין בכלל ופרט וכלל ומרבינן מההוא ריבוי כעין הפרט כמו קרא דוכי יתן דבסמוך

(b)

Answer #1: If so, he should have argued everywhere that we expound Klal u'Frat u'Chlal, and include from the Ribuy what is similar to the Prat, e.g. the verse "v'Chi Yiten" below!

דרבנן דרשי ליה בכלל ופרט וכלל בהזהב בב"מ (ד' נז:) לרבות כעין הפרט דבר שמיטלטל וגופו ממון ולהוציא שטרות וקרקעות ועבדים

1.

Rabanan expound it through Klal u'Frat u'Chlal in Bava Metzi'a (57b) to include what is similar to the Prat, i.e. Metaltelim with intrinsic worth. It excludes documents, land and slaves;

ולא מצינו שר' אלעזר חולק על מדות הללו וריבה יותר מריבה ומיעט

2.

We do not find that R. Elazar argues with these Midos, and includes more from the Midah of Ribah v'Mi'et;

אלא גם הוא מודה שאין נשבעין על הקרקעות והשטרות ועבדים ומש"ה פשיטא ליה לגמרא כי במקום שאנו דורשין כלל ופרט וכלל ידרוש הוא פרט וכלל ופרט אם יכול (הגהת תורת נזיר)

3.

Rather, also he agrees that we do not swear about documents, land and slaves. Therefore, it is obvious to the Gemara that where we expound Klal u'Frat u'Chlal, he will expound Prat u'Chlal u'Frat, if he can;

ואם אינו יכול אז דורשו בריבה ומיעט וריבה שכך קבל המדות

i.

If he cannot, then he expounds Ribah u'Mi'et, for so he received the Midos.

וכשהוא דורש פרט וכלל ופרט מרבה כעין הפרט כמו רבנן בכלל ופרט וכלל (במשמע דרשא להאי קרא ר' יוסי אומר דבסמוך) אך קצת יש חילוק ביניהם לרבנן כדמפרש בסמוך

(c)

Observation: When he expounds Prat u'Chlal u'Ferat, he includes what is similar to the Prat, just like Rabanan [expound from] Klal u'Frat u'Chlal. However, there is a distinction between them according to Rabanan, like it explains below (35b).

א"נ [אומר ר"י] דע"כ אית ליה בעלמא פרט וכלל ופרט

(d)

Answer #2 (Ri): You are forced to say that elsewhere, he expounds Prat u'Chlal u'Ferat;

דאי הוי דריש במיעט וריבה ומיעט ס"ל לגמרא דגם גבי נזיר הוה דריש ליה במיעט וריבה ומיעט ולא הוה דריש מיעוט אחרון לכדר' אלעזר ב"ע דהכי עדיף

1.

If he expounded Mi'et v'Ribah v'Mi'et, the Gemara holds that also regarding Nazir, he would expound Mi'et v'Ribah v'Mi'et, and he would not expound the last Mi'ut like R. Elazar ben Azaryah, for this would be better.

אלא ודאי [כדפרישית] דמדה דמיעט וריבה ומיעט לא דריש ליה אלא דריש ליה בפרט וכלל ופרט (הגהת ברכת ראש)

2.

Rather, surely it is like I explained. [R. Elazar] does not expound the Midah of Mi'et v'Ribah v'Mi'et, rather, Prat u'Chlal u'Ferat.

לפי דמדה דמיעט וריבה ומיעט אינו מדה בתורה לידרש

i.

This is because Mi'et v'Ribah v'Mi'et is not a Midah to expound the Torah.

וכ"ת אכתי כיון דבעלמא דריש פרט וכלל ופרט ה"נ גבי נזיר לידרשיה כרבנן

(e)

Question: Still, since normally he expounds Prat u'Chlal u'Ferat, also regarding Nazir he should expound like Rabanan!

ויש לומר הואיל דבעלמא דריש כל התורה בריבה ומיעט וכן במיעט וריבה וכן בריבה ומיעט וריבה

(f)

Answer: Since normally he expounds the entire Torah through Ribah u'Mi'et, and similarly Mi'et v'Ribah, and similarly Ribah u'Mi'et v'Ribah...

ואף דפרט וכלל ופרט ניתן לידרש הואיל דברוב מקומות לא ניתן כלל ופרט לידרש נוח לו לדרוש פרט אחרון לכדר' אלעזר מלדרשו לפרט וכלל ופרט

1.

Even though Prat u'Chlal u'Ferat was given to expound, since in most places it was not given to expound Klal u'Ferat (i.e. Kelalim and Peratim), he prefers to expound the final Prat like R. Elazar, rather than expound it like Prat u'Chlal u'Ferat;

אך כשאין לו מה לדרוש מפרט אחרון דרשא אחרינא אז דורשין בפרט וכלל ופרט.

i.

However, when he has nothing to expound from the final Prat, then we expound Prat u'Chlal u'Ferat.

4)

TOSFOS DH Rava Amar Nafka Lei me'Hai

תוספות ד"ה רבא אמר נפקא ליה מהאי

(SUMMARY: Tosfos discusses how Rava holds that R. Elazar expounds the verse.)

כלומר גם בהאי קרא דריש רבי אלעזר פרט וכלל ופרט ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעולה זכר תמים יקריבנו

(a)

Explanation: Also in this verse, R. Elazar expounds Prat u'Chlal u'Ferat - "v'Im Min ha'Tzon Korbano Min ha'Kesavim Oh Min ha'Izim l'Olah Zachar Tamim Yakrivenu";

מן פרט דמשמע מקצת צאן ולא כל [צאן]

1.

"Min" is a Prat. It connotes some Tzon, but not all Tzon. Korbano Min ha'Kesavim Oh Min ha'Izim l'Olah Zachar Tamim Yakrivenu";

צאן כלל כבשים ועזים חזר ופרט ה"ל פרט וכלל ופרט

2.

"Tzon" is a Klal. Kesavim and Izim are Peratim. This is a Prat u'Chlal u'Ferat.

וי"מ דפרטא משמע למעוטי רובע ונרבע ויש במשמע למעוטי חורש בשור וחמור וחוסם פי פרה ודש בה

(b)

Explanation #1: Some explain that the Prat excludes Rove'a and Nirva (animals that played the male or female roles in bestiality), and it connotes to exclude one who plowed with an ox and donkey together, or muzzled a cow and threshed with it;

דהשתא נדרוש הכי מה הפרט מפורש שלא נעבדה בהן עבירה בגופן ויצא רובע ונרבע שפסולין לקרבן

1.

Now we expound as follows. The Prat is something in which no Aveirah was done with the animal's body. This excludes Rove'a and Nirva, which are Pesulim for a Korban;

ומכללא נרבי חורש בשור וחמור וחוסם פי פרה דלא נעבדה בהן עבירה בגופן

2.

From the Klal we include one who plowed with an ox and donkey together, or muzzled a cow, since no Aveirah was done with the animal's body.

וקשה (הגהת ברכת ראש) דהיכי משמע מן הפרט למעוטי נעבדה בהן עבירה בגופן דהכי מקרי כבשים ועזים אי נרבעו כמו לא נרבעו

(c)

Question #1: How does the Prat connote to exclude when an Aveirah was done with the animal's body? They are called sheep and goats if they were Nirva, just like if they were not Nirva!

וע"ק דרובע ונרבע נפקא לן מקרא אחרינא דפסולין להקרבה

(d)

Question #2: We learn from another verse that Rove'a and Nirva are Pasul for Hakravah!

לכך נראה דמן הפרט משמע למעט שתי שנים דסתם כבש משמע בן שנה וסתם עז משמע בת שנתה

(e)

Explanation #2: The Prat connotes to exclude second year animals. Stam "Keves" connotes a yearling, and Stam "Ez" connotes a yearling;

וכן בעל מום דכתיב בפ' זכר תמים

1.

Similarly, it excludes a Ba'al Mum, for it says "Zachar Tamim";

והשתא שמעינן מכעין הפרט בעל מום ונרבי מהכלל אפילו ב' שנים.

2.

Conclusion: Now, we learn from what is similar to the Prat to exclude a Ba'al Mum, and we include due to the Klal a second year animal.

5)

TOSFOS DH v'Leilaf m'Hai Kra

תוספות ד"ה ולילף מהאי קרא

(SUMMARY: Tosfos explains the Prat u'Chlal u'Ferat from this verse.)

שהיא פרשה ראשונה ולמה לא אמר שר"א ידרוש שם פרט וכלל ופרט

(a)

Explanation: This is in the first Parshah. Why didn't [Rava] say that R. Elazar expounds [from] there Prat u'Chlal u'Ferat?

מן פרט דמשמע מקצת בהמה ולא כל בהמה למעוטי חיה הבהמה כלל לרבות חיה (הגהת כתר תורה) דבהמה בכלל חיה וחיה בכלל בהמה

1.

"Min" is a Prat. It connotes some Behemos, but not all Behemos, to exclude Chayos. "Ha'Behemah" is a Klal, to include Chayah, for Behemah is included in Chayah, and Chayah is included in Behemah.

בקר וצאן חזר ופרט דחיה אינו בכלל בקר וצאן (חזר ופרט) הרי אתה דן כעין הפרט מה הפרט מפורש למעוטי חיה מקרבן

2.

"Bakar va'Tzon" is a closing Prat, for Chayah is not included in Bakar v'Tzon. We learn what is similar to the Prat. The Prat is explicit [in the Torah], to exclude a Chayah from being a Korban.

ותימה [כלל] מה אהני הא לא מרבינן מידי מכעין הפרט

(b)

Question: How does the Klal help? We do not include anything similar to the Prat!

ותירץ מהר"ף דאהני כללא לרבויי שור [הבר] דבהמה הוא אף על גב דרגיל בין החיות והוי כעין חיה אפ"ה כשר לקרבן.

(c)

Answer (R. Peretz): The Klal helps to include a wild ox. It is a Behemah, even though it is normally amidst Chayos and it is like a Chayah. Even so, it is Kosher for a Korban.

35b----------------------------------------35b

6)

TOSFOS DH Michdi...

תוספות ד"ה מכדי...

(SUMMARY: Tosfos explains the difference between Klal u'Frat u'Chlal and Prat u'Chlal u'Ferat.)

כלום יש חילוק בין אלו שתי מדות

(a)

Explanation: [We ask] is there any difference between these two Midos?

איכא תרין כללי ופרטי אמרינן כל דדמי ליה אפי' בחד צד מרבינן

1.

[We answer that] there is a difference. When there are two Kelalim and a Prat, we include anything that resembles it (the Prat) even in one way;

ותרין פרטי וכללי דדמי ליה משני צדדין מרבינן מצד אחד לא מרבינן

2.

When there are two Peratim and a Klal, we include what resembles it (the Peratim) in two ways, but not what resembles it in one way;

והדין נותן בב' כללות מרבינן יותר מכלל אחד

i.

This is reasonable, that when there are two Kelalim, we include more than when there is one Klal.

ורי"ף [מפרש] דהך סוגיא דהכא אליבא דמ"ד כללא בתרא דוקא וה"ל [כעין] פרט וכלל להכי מרבינן דדמי ליה לפרטא אפי' בחד צד

(b)

Remark: The Rif explains that our Sugya is like the opinion that the latter Klal is primary [in a Klal u'Frat u'Chlal], and it is like a Prat u'Chlal, therefore we include what resembles the Prat even in one way;

[וכן] נמי תרי פרטי וכללא פרטא [בתרא] דוקא וה"ל [כעין] כלל ופרט ואהני כללא לרבות [מכעין] הדומה לו מב' צדדין

1.

Similarly, when there are two Peratim and a Klal, the latter Prat is primary, and it is like a Klal u'Ferat, and the Klal helps to include only what resembles the Prat in two ways. (Without the Klal, we would not add anything to the Prat.)

אבל למאן דאמר כללא קמא דוקא וכן פרטא קמא דוקא הוה הדין להפך

(c)

Distinction: However, according to the opinion that the first Klal is primary [in a Klal u'Frat u'Chlal], and similarly [when there are two Peratim and a Klal] the first Prat is primary, the same [difference] applies oppositely. (A Klal u'Frat u'Chlal is like a Klal u'Ferat, so we include only what resembles the Prat in two ways. A Prat u'Chlal u'Ferat is like a Prat u'Chlal, so we include what resembles the Prat even in one way.)

ואם תאמר ההוא קרא דכי יתן וגו' דרשי ליה רבנן [בכלל] ופרט וכלל ובעו דבר הדומה לו מב' צדדין דהוי דבר המיטלטל וגופו ממון

(d)

Question: The verse "v'Chi Yiten...", Rabanan expound it through Klal u'Frat u'Chlal, and they require something that resembles [the Peratim] in two ways, i.e. Metaltelim and it has intrinsic worth!

דהא ממעטי קרקעות אף על פי שגופן ממון וכן שטרות אף על פי שמטלטלין הואיל ואין גופן ממון

1.

We exclude land, even though it has intrinsic worth, and we exclude documents, even though they are Metaltelim, since they lack intrinsic worth!

אלמא אפילו בתרי [כללי] ופרטא בעינן שני צדדין

2.

Inference: Even when there are two Kelalim and a Prat, we require [resemblance] in two ways!

ור"א דריש לההוא קרא בפרט וכלל ופרט וממעט נמי קרקעות ושטרות אלמא דהמדות הללו שוות

3.

R. Elazar expounds the verse through Prat u'Chlal u'Ferat, and also he excludes land and documents. This shows that these Midos are the same!

וי"ל דלפי מה שפירשתי ניחא דרבנן סברי כללא קמא דוקא ודמי לכלל ופרט ואהני כללא בתרא לאתויי הדומה לו משני צדדין

(e)

Answer #1: Based on what I explained, this is fine. Rabanan hold that the first Klal is primary and it is like a Klal u'Ferat. The latter Prat helps to include what resembles [the Peratim] in two ways;

ור"א סבר פרט [בתרא] דוקא והוי כמו כלל ופרט ואהני פרטא קמא לרבויי כל הדומה לו מב' צדדין

1.

R. Elazar holds that the latter Prat is primary and it is like a Klal u'Ferat. The first Prat helps to include all that resembles [the Peratim] in two ways;

ועי"ל דהני תרין צדדין דאיתנהו בקרקעות ושטרות ומטלטלין וגופן ממון שקולין הן וחשובין כחד צד

(f)

Answer #2: These two resemblances of land and documents, that they are Metaltelim and have intrinsic worth, are equal (there is no reason to favor one over the other). They are considered like one resemblance.

הלכך בין לרבנן דדרשי תרי כללי ופרטא בין ר"א דדריש תרי פרטי וכללא בעי' הנך ב' צדדין דכיון שהצדדין חשובין [כחד] הי מינייהו מפקת

(g)

Consequence: Therefore, both according to Rabanan, who expound two Kelalim and a Prat, and according to R. Elazar, who expounds two Peratim and a Klal, we require these two resemblances. Since they are equal, they are considered like one. Which would we exclude?!

וכן בשמעתא דסלעם וחרגול (חולין דף סו.) דבעינן ד' צדדין דחשובין ושקולין הן זה כזה כולהון כחד [צד הוו] הלכך בעיא כולהון

(h)

Support: In the Sugya of Sal'am and Chargol (kinds of permitted locusts), we require four resemblances, since they are considered equal one like another. They are all considered like one. Therefore, we require all of them;

דדוקא ראשו ארוך הוי צד גרוע אבל אינך כולן חשובין כחד ודו"ק התם.

1.

Only a long head is inferior. The others are all considered like one. Investigate there!

7)

TOSFOS DH Ika d'Ilu Perat u'Chelal...

תוספות ד"ה איכא דאילו פרט וכלל...

(SUMMARY: Tosfos discusses the Midos of Mi'et v'Ribah v'Mi'et and Ribah u'Mi'et v'Ribah.)

תימה הא ר"א דריש מיעט וריבה בתחילת שמעתתא ומרבה אפילו עלין

(a)

Question: R. Elazar expounded Mi'et v'Ribah at the beginning of our Sugya. He included even leaves!

וי"ל דלעיל מיירי בעלין רכין דומיא דלולבין והכא מיירי דקשה קצת ודמי קצת לשבישתא

(b)

Answer: Above, we discuss soft leaves, similar to sprigs. Here we discuss hard [leaves], similar to branches.

אך תימה דמדת מיעט וריבה אינו מרבה (הגהת ר' בצלאל אשכנזי, (הגהת ברכת ראש) כמו מדת פרט וכלל [ואמאי] במדת ריבה ומיעט וריבה מרבינן טפי מבמדת כלל ופרט וכלל כדמשמע ריש פרק בכל מערבין (הגהת תפארת ציון)

(c)

Question: The Midah of Mi'et v'Ribah does not include as much as the Midah of Perat u'Chelal. Why does the Midah of Mi'et v'Ribah v'Mi'et include more than the Midah of Klal u'Frat u'Chlal, like it connotes in Eruvin (27b)?

והר"ף נ"ע היה נותן טעם לדבר כמו שרגיל רש"י [לפרש] בכל מקום דהיכא דאיכא כלל ופרט הוי פרט פירושו של כלל וסותר ומבטל הכלל לגמרי כאילו לא היה

(d)

Answer: R. Peretz used to explain, like Rashi explained everywhere, that when there is Klal u'Ferat, the Prat explains the Klal, and destroys and totally nullifies the Klal, as if it did not exist;

אבל ריבה ומיעט דאין מיעוט פי' הריבוי (הגהת כתר תורה) לבטל הריבוי (הגהת ברכת ראש) לגמרי כאילו לא היה אלא ריבה קצת ומיעט קצת

1.

However, Mi'et v'Ribah, the Mi'ut does not explain the Ribuy and totally nullify the Ribuy, as if it did not exist. Rather, it adds a little, and detracts a little;

הלכך כשהפרט קודם לכלל נעשה כלל מוסיף על הפרט ומבטל הפרט לגמרי כאילו לא היה

2.

Therefore, when the Prat precedes the Klal, the Klal adds to the Prat, and totally nullifies the Prat, as if it did not exist;

שהרי אין לומר שהוא פירושו של כלל אחרי שקדמו וגם במיעט לא דיינינן ליה הלכך מרבינן הכל (הגהת ר"ש מדעסוי) מן הכלל שבא [אחריו]

i.

We cannot say that the Prat explains the Klal, since it precedes it. Also, we do not expound it like an exclusion. Therefore, we include everything from the Klal after it.

אבל למאן דדריש במיעט וריבה יש לו לדרוש המיעוט במיעוט (הגהת ר' בצלאל אשכנזי, ברכת ראש) גם שהוא לפני הריבוי כמו אם היה אחרי הריבוי

(e)

Distinction: However, according to the opinion that expounds Mi'et v'Ribah, he should expound the Mi'ut to exclude, also if it is before the Ribuy, just like if it were after the Ribuy.

והשתא נמי כשהמיעוט קודם הוא ממעט קצת דאין לו כח לריבוי של אחרון [לרבות] כולי האי

1.

Also now that the Mi'ut is before, it excludes a little. The Ribuy after it does not have power to include so much.

וא"ת כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט וא"כ כללא מאי אהני

(f)

Question: [When there is] Klal u'Ferat, the Klal is limited to the Prat. If so, how does the Klal help?

ותי' דלא נילף מג"ש או במה מצינו טפי מן הפרטא

(g)

Answer (R. Peretz): It helps so that we will not learn from a Gezeirah Shavah or Mah Matzinu more than the Prat;

ובהכי נמי [פרט וכלל דרבי] כל מילי א"כ מאי אהני פרטא אלא דלא נילף מג"ש או מק"ו [למעט]

1.

Similarly, regarding Perat u'Chelal, we include everything. If so, how does the Prat help? [It helps so that] we will not learn from a Gezeirah Shavah or Mah Matzinu [to exclude].

וריבה ומיעט וריבה ומיעט וריבה חילוק ביניהן

(h)

Implied question: What is the difference between Ribah u'Mi'et v'Ribah, and Mi'et v'Ribah?

כדפ"ה בעלמא (סנהדרין דף מו.) דריבה ומיעט הוי כמו כלל ופרט וכלל לרבות כעין המיעוט ותו לא

(i)

Answer: Rashi explained elsewhere (Sanhedrin 46a) that Ribah u'Mi'et is like Klal u'Frat u'Chlal. We include what is like the Mi'ut, but no more;

ריבה ומיעט וריבה ריבה כל מילי ואהני מיעוטא למעוטי דבר אחד

1.

Ribah u'Mi'et v'Ribah includes everything. The Prat helps to exclude one matter.

ומיהו קשה דריבה ומיעט וריבה ריבה קמא למאי אהני הא במיעט וריבה לחוד דמרבינן כל מילי וממעטין דבר אחד כדאמר בריש פרקין דדריש מיעט וריבה רבי כל מילי וממעט שבישתא

(j)

Question: In Ribah u'Mi'et v'Ribah, how does the first Ribuy help? From Mi'et v'Ribah alone, we include everything, and exclude one matter, like we said above (34b), "he expounds Mi'et v'Ribah. He includes everything, and excludes thick branches."

ואר"ת דאין ה"נ וריבה קמא אורחיה דקרא הוא כמו ולקחת את המרצע דאיכא דדריש (קדושין דף כא:) בריבוי ומיעט וריבה ולקחת אורחיה דקרא

(k)

Answer (R. Tam): Indeed, it is the style of the verse to write an initial Ribuy [but it does not change the Halachah], e.g. "v'Lakachta Es ha'Martze'a." Some expound this (Kidushin 21a) through Ribah u'Mi'et v'Ribah, and v'Lakachta is the style of the verse. (We exclude only one matter, just like if it was Mi'et v'Ribah.)

ונראה דבהכי יש ליישב מאי דפר"ת דמיעט וריבה ומיעט אינה מדה בתורה אפילו למאן דדריש ריבויי ומיעוטי

(l)

Support: Through this, we can resolve R. Tam's opinion that there is no Midah of expounding Mi'et v'Ribah v'Mi'et, even according to the opinion that expounds Ribuyim and Mi'utim;

והיא גופיה תימה מאי שנא מפרט וכלל ופרט דדרשינן ליה למאן דדריש כללי ופרטי

1.

Question: This is astounding! Why is it different than Prat u'Chlal u'Ferat, which we expound according to the opinion that expounds Kelalim and Peratim?

ונראה דלא דמי דבשלמא פרט וכלל ופרט איכא למידרשיה כעין הפרט כמו כלל ופרט וכלל אלא דמעט יש חילוק כדקאמר בגמרא

2.

Answer: It is different. Granted, we can expound Prat u'Chlal u'Ferat [to include what is] similar to the Prat, just like Klal u'Frat u'Chlal, just there is a small difference, like the Gemara said;

והשתא אין להקשות פרטא בתרא למה לי דהא אי לאו פרטא בתרא הוי פרט וכלל ואיתרבי כל מילי

i.

Now we cannot ask why we need the latter Prat. If not for the latter Prat, it would be a Perat u'Chelal, and we would include everything!

אבל אי הוי דרשי מיעט וריבה ומיעט ע"כ [כמו] ריבה ומיעט וריבה דרשי דומיא דפרט וכלל ופרט דדיינינן ככלל (הגהת מהר"ב רנשבורג) ופרט וכלל

(m)

Distinction: However, if we would expound Mi'et v'Ribah v'Mi'et, you are forced to expound like Ribah u'Mi'et v'Ribah, just like we expound Prat u'Chlal u'Ferat like [the methodology of] Klal u'Frat u'Chlal;

והשתא הוה קשה דמיעט וריבה (מכאן מדף הבא) ומיעט מיעט בתרא למאי אהני

1.

Now it would be difficult. In Mi'et v'Ribah v'Mi'et, what does the latter Mi'ut help for?

i.

Note: Bava Kama 64b connotes that for each Mi'ut, we exclude another matter. Tosfos must ask why the latter Mi'ut was not written together with the first. Birkas Rosh explains that it is not so normal to written the Peratim separately.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF