[1] וכמעשה שהיה שאדם הזמין מעות כדי לעלות לרגל, ובא ספדן ועמד על פתח ביתו, ונתנה אשתו את כל המעות הללו לספדן, ונמנע אותו אדם ולא עלה לרגל.

[2] ואם יספידו אותו תוך ל' יום לרגל, יש לחשוש שישובו להספידו ברגל מחמת שלא משתכח מהם משום ההספד.

[3] דאפי' לחתוך לו תכריכים והדס מותר ביו"ט שני של גלויות, כ"ש שבחוה"מ מותר. ורק נסרים אסר ר' יהודה משום שבקל יכול למצוא נסרים מוכנים.

[4] והדס ותכריכים שמצאנו שמותר אפי' ביו"ט שני היינו דוקא באופן שלא מצא מוכנים מעיו"ט, אולם כוכים וקברות בודאי ימצא מוכנים מעיו"ט ולכן לא התירו.

[5] ומיירי שגם המת נמצא עמהם בחצר, שניכר לכל שעושה בשביל מת זה. וכתבו התוס' (בד"ה וארון) בשם הירושלמי, דזה דוקא במת שלא מפורסם אבל במת מפורסם עושה לו ארון ותכריכים אפי' בשוק. והוסיפו התוס', שבקהלות קטנות חשוב מפורסם בכל מתים.

[6] והוסיף רשב"ג שמנסר את העצים בביתו בצנעא. ופירשו התוס' (בד"ה ומנסרן), דאע"ג דכל שאסור משום מראית עין אפי' בחדרי חדרים אסור, מ"מ כאן הוא דומה לצינור שעלו בו קשקשים שהוא רק איסור דרבנן, ובזה לא נאמר כלל זה.