1) TOSFOS DH Ela Parim d'Afilu a'Hadadei Lo Me'akvei
תוספות ד"ה אלא פרים דאפי' אהדדי לא מעכבי
(SUMMARY: Tosfos rules out other ways to establish this.)
והא דלא מוקי ליה בראש השנה ויום הכיפורים ושמיני עצרת
(a) Implied question: Why don't we establish it to discuss Rosh Hashanah, Yom Kipur or Shemini Atzeres?
משום דבכל חד ליכא אלא חד פר וחד איל
(b) Answer: On each of these only one bull and one ram is offered (On Rosh Hashanah there is also the Musaf of Rosh Chodesh, and on Yom Kipur a bull is offered inside! Perhaps "Milvad [Olas ha'Chodesh....]" and "Milvad [Chatas ha'Kipurim]" teach that the Musafim written here do not depend on those other Korbanos - PF.)
והא דלא משני בפרים ואילים דעלמא כדמשני פ''ק דיומא (דף ז.) (גבי פר דעבודת כוכבים ואילו של אהרן וקתני) [צ"ל פר דעבודת כוכבים ואילו של אהרן גבי הא דקתני - צאן קדשים] היה מקריב מנחת פרים ואילים
(c) Implied question: Why don't we answer that [the plural] bulls and rams refers in general, like we answer in Yoma (7a) "Par [for mistaken Hora'ah about] Avodah Zarah and Aharon's ram" regarding "he was offering Minchas Parim and rams? (Also here, "bulls and rams" can refer to the bull and ram offered every year, or the bull and ram of one of each these three Yamim Tovim!)
לא דמי להכא כלל
(d) Answer: That is totally unlike here. (Yashar v'Tov - there is no Havah Amina that if we do not offer Musafim this Rosh Hashanah, we cannot offer them next year. Olas Shlomo - "they are not Me'akev each other" connotes that one species is not Me'akev another.)
2) TOSFOS DH u'Minayin she'Me'akvin Zeh Es Zeh
תוספות ד"ה ומנין שמעכבין זה את זה
(SUMMARY: Tosfos brings two or three explanations of this.)
פירוש כשיש להם כל הצורך (וכי) וכה''ג דריש בספרי שהבאתי לעיל
(a) Explanation #1: [They are Me'akev] when there are all [the Korbanos] needed. The Sifri I brought above (44b DH Ela) expounds like this.
א''נ קמ''ל כרבנן דפליגי עליה דר''ש במתני' שיקריב פרים ולא יקנה נסכים מאחד מהן
(b) Explanation #2: This teaches like Rabanan who argue with R. Shimon in our Mishnah, that he offers [all] the bulls, and does not buy Nesachim from one of them.
אי נמי אם יש לו כבשים ואין לו לתמיד של בין הערבים מקריב כולן לשם מוסף
(c) Explanation #3: If he has lambs, and does not have for the afternoon Tamid, he offers all of them for Musaf.
ומיהו לקמן (דף מט.) משמע דתמידין דיומיה קודמין למוספין דיומיה משום דתדיר ומקודש וצ''ע
(d) Question: However, below (49a) it connotes that Temidim of the day have precedence over Musafim of the day, because they are Tadir (more frequent) and Mekudash (have at least as much Kedushah as the Musafim)! This requires investigation.
3) TOSFOS DH Milu'im Hikrivu bi'Ymei Ezra k'Derech she'Hikrivu bi'Ymei Moshe
תוספות ד"ה מילואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה
(SUMMARY: Tosfos points out that it was not exactly like the Milu'im of Moshe.)
ולא דמו הני להני דשל משה עגל וכאן פר וגם מתנותיו חלוקות כמפורש ביחזקאל (מה) אל מזוזת הבית ואל ארבע פינות העזרה למזבח ועל מזוזת שער החצר הפנימית
(a) Observation: They were different. [The Milu'im] of Moshe included a calf, and here [only] a bull. Also their Matanos are different, like is explicit in Yechezkel (45:19) "El Mezuzas ha'Bayis v'El Arba Pinos ha'Azarah la'Mizbe'ach v'Al Mezuzas Sha'ar he'Chatzer ha'Pnimis";
1. Note: It seems that this is not a question. Tosfos merely points out that they were not exactly the same.
ופירש שם רש''י שהוא פר האמור שם למעלה (אל) [צ"ל אלה - שיטה מקובצת, צאן קדשים] חקות המזבח ביום העשותו פר בן בקר לחטאת
2. And Rashi explained there that this (the Chatas that this verse discusses) is the bull mentioned above (43:18-19) "Eleh Chukos ha'Mizbe'ach b'Yom He'asoso...; Par Ben Bakar l'Chatas."
אבל שם כתיב ולקחת מדמו ונתתה על ארבע קרנותיו ועל ארבע פינות העזרה (ועל) [צ"ל ואל - שיטה מקובצת] הגבול סביב
3. Implied question: However, there it is written (43:20) "v'Lakach mi'Damo v'Nasatah Al Arba Karnosav v'El Arba Pinos ha'Azarah v'El ha'Gevul Saviv"!
וצריך לדחוק המקרא שיהיו שוים
4. Answer: We must explain the verses with difficulty so [the Matanos of blood] will be the same.
ועוד לפי מה שמפרש וכן תעשה בשבעה בחדש דאיירי בשבעה שבטים דאייתו פר בהוראה וצריך ליישב שיהיו אותן מתנות כאותן הכתובין גבי פר בהוראה בויקרא ואי אפשר ליישבו
(b) Question: Also, according to what [R. Yochanan] explains "v'Chen Ta'aseh ba'Shivah va'Chodesh" that it discusses seven Shevatim that bring a bull for a [mistaken] ruling [of the Great Sanhedrin, and it is offered like the Par Milu'im mentioned earlier], we must resolve that those Matanos are like those written about Par Helam Davar. It is impossible to resolve this!
ושמא וכן תעשה דקאמר לענין שמביא פר שנשרף ולא לענין המתנות
(c) Answer: Perhaps "v'Chen Ta'aseh" means that [similarly] he brings a bull that is burned, but not regarding the Matanos (that they are the same).
ודבר תימה הוא מי דחקו להש''ס להעמיד הפסוק בז' שבטים ופשיטא דקרא קאי אהא דכתיב לעיל גבי חקות המזבח ביום העשותו שמביאין פר בן בקר לחטאת וביום השני שעיר עזים ופר ואיל
(d) Question: What forced the Gemara to establish the verse to discuss seven Shevatim?! The simple meaning of the verse refers to what is written above regarding "Chukos ha'Mizbe'ach b'Yom He'asoso", that they bring "Par Ben Bakar l'Chatas", and (43:22) "on the second day, a goat, bull and ram";
ואח''כ שבעת ימים תעשה שעיר חטאת ליום ופר בן בקר ואיל מן הצאן תמימים יעשו לפיכך אומר כאן וכן תעשה בשבעה בחודש
1. And afterwards (43:25) "Shiv'as Yamim Ta'aseh Se'ir Chatas la'Yom u'Far Ben Bakar v'Ayil Min ha'Tzon Temimim Ya'asu'! Therefore it says here "v'Chen Ta'aseh ba'Shivah va'Chodesh"!
4) TOSFOS DH Ho'il v'Ishteri Melikah
תוספות ד"ה הואיל ואישתרי מליקה
(SUMMARY: Tosfos points out that we could not learn from Melikah.)
אע''ג דלעיל (דף ה:) פרכינן שכן מצוותו בכך וכלאים נמי אסרינן להו בלא קרא
(a) Implied question: Above (5b) we ask that [we cannot learn from Melikah because] this is its Mitzvah, and also Kil'ayim we forbid to [Kohanim] without a verse (for this reason - above, 43a)!
מ''מ אתא לאורויי לך דלא ניטעי למילף מינה
(b) Answer: In any case, it comes to teach you that you should not err to learn from it.
ולמאן דקאמר דאין שחיטה לעוף [מן התורה] פירשתי בחולין (דף כ.)
(c) Remark: According to the opinion that the Torah does not require Shechitah for birds, I explained in Chulin (20a DH Lo, that Melikah does not make Neveilah, but it is Tereifah. Really, the Havah Amina was only that Tereifah is permitted. The verse mentioned Neveilah Agav (along with) Tereifah.)
5) TOSFOS DH b'Shiv'ah Shevatim she'Chat'u
תוספות ד"ה בשבעה שבטים שחטאו
(SUMMARY: Tosfos explains how R. Yochanan expounds the verse.)
השתא דריש בחדש כמו בדברים שחדשו בית דין (והוא של ז' שבטים שחלב מותר ועשו) [נראה שצ"ל שחלב מותר ועשו ז' שבטים] על פיהם
(a) Explanation: Now he explains "va'Chodesh" like matters that Beis Din was Mechadesh (said something new), that Chelev is permitted, and seven Shevatim did according to them;
והיינו מאיש שוגה ששגגו בהוראתם (ומפני) [צ"ל ומפתי - הרש"ש] שהלכו ציבור ועשו (פתאום) [צ"ל פתאים - ישר וטוב] על פיהם
1. "Me'Ish Shogeh" - they were Shogeg in their Hora'ah. "Umi'Pesi" - the Tzibur went and did foolishly according to them.
והא דלא כרבי יהודה (הוריות דף ה.) דבעי פר לכל שבט
(b) Inference: This is unlike R. Yehudah (Horiyos 5a), who requires a bull for each Shevet.
ונראה דאפי' לר' יהודה ניחא דמיירי במיעוט שבט
(c) Retraction: It seems that it is fine even according to R. Yehudah. He discusses the minority of a Shevet. (Keren Orah and others questioned this. Chidushei Basra suggests that we learn from Yechezkel that in such a case, they bring one bull. Perhaps Tosfos means that most of Yisrael sinned, but in only one Shevet the majority sinned, and in six others a minority sinned, and in the rest, no one sinned at all - PF.)
6) TOSFOS DH v'Chi Midas Parim v'Eilim Achas Hi
תוספות ד"ה וכי מדת פרים ואילים אחת היא
(SUMMARY: Tosfos discusses why we did not ask more directly.)
תימה דליפרוך וכי יש שם איפה
(a) Question: He should ask "is there an Eifah there?!" (The Menachos for a bull and ram are, respectively, only three and two Esronim; an Isaron is a 10th of an Eifah.)
ורש''י פירש ביחזקאל דאיפה קמח היה מביא להוציא סולת עשרון מן הסאה והאיפה שלש סאין והיינו ג' עשרונים לפר ואיפה לאיל [צ"ל להוציא ממנה שני עשרון סולת - צאן קדשים]
(b) Answer #1 (Rashi on Yechezkel): He brought an Eifah of flour to extract from it an Isaron of Soles (fine flour) from [each] Se'ah. An Eifah is three Sa'im, so this is three Esronim for a bull. An Eifah for a ram is to extract from it two Esronim of Soles;
כמו ששנינו בשתי הלחם (לקמן עו:) שני עשרונים משלש סאין ושל פרים ג' מג' סאין למדך שאם לא מצא סולת מנופה כל כך יביא משל עשרון לסאה
1. This is like we learned below (76b) 'two Esronim from three Sa'im, and for bulls three from three Sa'im." This teaches that if he did not find Soles sifted so much, he brings an Isaron from a Se'ah.
ושמן הין [לא שיקריב ההין כולו אלא] שנתות היו בהין [צ"ל ויקריב שמן לפי הסולת כמשפט הזבח לפר כמשפטו ולאיל כמשפטו עכ"ל ורש''י ביחזקאל - שיטה מקובצת]
2. Explanation: "V'Shemen Hin" does not mean that he offers the entire Hin. Rather, there were notches in the [Kli in the Mikdash that held a] Hin. He offers oil based on the amount of Soles, according to law of the Korban - for a bull like its law, and for a ram like its law. Until here is from Rashi on Yechezkel.
וכי האי גוונא שפרש''י בשמן יש לפרש באיפה שהיה שם איפה גדולה וקטנה
(c) Answer #2: Like Rashi explained about oil, we can explain about the Eifah. There was a big Eifah and a small Eifah. (Yashar v'Tov - there was no measure of an Eifah in the Mikdash! Rather, a proper (big) Eifah is 10 Esronim, and also the amount of Soles for a bull or ram (three or two Esronim) is called Eifah.)
ומה שמדקדק
(d) Implied question: Why was [the Gemara] meticulous (that bulls and rams have different Shi'urim? Both are called Eifah!)
משום דנקט בכולה חד לישנא משמע שניהם שוין
(e) Answer: Because the same expression was used, this connotes that both of them are equal.
וכן (מכאן מעמוד ב) דורש בספרי בפרשת כי תצא דא''ר חנינא בן חזקיה בן גרון וכי מדת פרים אילים וכבשים אחת היא והלא כבר נאמר שלשה עשרונים לפר וגו'
(f) Support: The Sifri in Ki Setzei expounds like this. R. Chanina ben Chizkiyah ben Garon said, is the measure of bulls, rams and lambs the same?! It is written "Sheloshah Esronim l'Par..."!
45b----------------------------------------45b
אלא מלמד שאיפה גדולה ואיפה קטנה קרויה איפה
(g) Answer: Rather, this teaches that a big Eifah and a small Eifah [are both] called Eifah.
7) TOSFOS DH Karvu Kevasim b'Lo Lechem
תוספות ד"ה קרבו כבשים בלא לחם
(SUMMARY: Tosfos gives several explanations why they did not offer Shtei ha'Lechem.)
פי' בקונטרס שלא היה להם אלא מן
(a) Explanation #1 (Rashi): They did not have bread, only manna.
וקשה דבפ''ב דיומא (עה:) מוכח דאומות העולם היו מביאין להם מיני מאכל
(b) Question #1: In Yoma (75b) it is proven that Nochrim used to bring to [Yisrael in the Midbar] kinds of food!
ובפ' שתי הלחם (לקמן צה.) נמי מוכח שהיה עמהם לחם הפנים במדבר והיו מקריבין מנחת העומר
(c) Question #2: Also below (95a) it is proven that they had with them Lechem ha'Panim in the Midbar, and they used to offer Minchah ha'Omer! (Yashar v'Tov - Rashi holds that if they had bread, they would have offered Shtei ha'Lechem. "Ki Savo'u [El ha'Aretz]" is not precise (it does not exclude in the Midbar). If so, also in the Midbar they could not have Lechem ha'Panim (or any Minchah) unless they offered the Omer.)
ואומר ר''ת דהיינו טעמא דכתיב כי תבואו אל הארץ ור''ע לטעמיה דכי תבואו לאו דווקא
(d) Answer #2 (R. Tam): The reason (they did not offer Shtei ha'Lechem) is because it is written "Ki Savo'u El ha'Aretz", and R. Akiva (disagrees) like he taught elsewhere, that "Ki Savo'u" is not precise;
אבל ר''ש כרבי ישמעאל ספ''ק דקדושין (ד' לז:) דביאה לאחר ישיבה
1. However, R. Shimon holds like R. Yishmael in Kidushin (37b) that "Bi'ah" is after [conquering Eretz Yisrael and] settling.
מיהו קשה דאם כן אף קרבניהם לא יקריבו
2. Question: However, if so they could not even offer even the Korbanos [of Shtei ha'Lechem]!
ויש לחלק
3. Answer: We can distinguish. (Taharas ha'Kodesh - Shtei ha'Lechem depends on the land, therefore it is only after Bi'ah.)
ונראה לפרש משום דשתי הלחם איקרו ביכורים כדלקמן (ד' מו:) ומה בכורים בארץ אף שתי הלחם כן
(e) Answer #3: It is because Shtei ha'Lechem is called Bikurim, like below (46b). And just like Bikurim are [brought only] in the land, also Shtei ha'Lechem.
ועוד דרשינן בהדיא פרק רבי ישמעאל (לקמן סט:) ממושבותיכם למעוטי ח''ל
(f) Answer #4: We explicitly expound below (69b) "mi'Moshvoseichem [Tavi'u Lechem Tenufah]" to exclude Chutz la'Aretz.
8) TOSFOS DH Halachah k'R. Shimon ben Nanas
תוספות ד"ה הלכה כרבי שמעון בן ננס
(SUMMARY: Tosfos asks that this will be relevant only in the days of Mashi'ach.)
תימה הילכתא למשיחא כדפריך פ' בית שמאי (זבחים מה.) ובפ' ד' מיתות (סנהדרין נא:)
(a) Question: This Halachah is relevant only for the days of Mashi'ach, like it asks in Yoma (45a), Sanhedrin (51b)!
ובפרק עשרה יוחסין (קדושין עב.) גבי ממזרים פירשתי
(b) Reference: In Kidushin (72a) I explained. (This is not in our Tosfos there. In Yoma 13a DH Halachah, Tosfos said that the Gemara is not bothered by Hilchesa l'Meshicha. Only Rav Yosef asks this. R. Chaim Kohen said that we question Hilchesa l'Meshicha only when it is also an Aveirah, for it will not be common that people transgress then.)
9) TOSFOS DH Shiv'as Kevasim Af Al Pi she'Ein Lechem
תוספות ד"ה שבעת כבשים אע''פ שאין לחם
(SUMMARY: Tosfos explains how we inferred this.)
מדלא כתיב והקרבתם (על הלחם שבעת כבשים) [צ"ל שבעת כבשים על הלחם]
(a) Inference: [We learn this] because it did not write "v'Hikravtem Shiv'as Kevasim Al ha'Lechem."
10) TOSFOS DH mid'Ishtani Sidran
תוספות ד"ה מדאשתני סידרן
(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara in Yoma.)
משמע אי לא אשתנו ה''א דחד נינהו
(a) Inference: Had the order not changed, one might have thought that they are the same.
וקשה דפרק בא לו (יומא ע:) מצריך (איל) אחד לאשמועינן איל האמור בת''כ זהו האמור בחומש הפקודים ואיכא דדריש התם מאחד מיוחד
(b) Question: In Yoma (70b, Rebbi) requires "Echad" to teach that the ram [of Yom Kipur] mentioned in Acharei Mos (amidst Avodas Yom Kipur) is the same one mentioned in Pinchas, and one opinion learns there from "Echad" - Meyuchad (special)!
וי''ל דמדהכא כתיב (פרים) [צ"ל פר - מהרש"ם] ושני אילים והכא כתיב איל ושני פרים ש''מ אי בעי קאמר מדלא כתיב ג' פרים וג' אילים
(c) Answer: Since here it is written Par v'Shnei Eilim, and here it is written Ayil v'Shnei Parim, this teaches that it means if he wants (he chooses whether to offer like it says here, or like it says there), since it did not write three bulls and three rams;
והיינו כדרשא דהתם א' ולא שנים
1. This is like the Drashah there "Echad" and not two.
11) TOSFOS DH Gamar Yiyhu mi'Tihyenah
תוספות ד"ה גמר יהיו מתהיינה
(SUMMARY: Tosfos asks why he limits the Ikuv.)
ואף על גב דקאי אלחם לבד ואכבשים לבד כדאי' בהקומץ [רבה] (לעיל כז.)
(a) Implied question: [Kodesh Yihyu] refers to the bread alone and the lambs alone, like it says above (27a! A Stam Mishnah said that the two lambs are Me'akev each other, and the two loaves are Me'akev each other. The Gemara explained for each of them that Havayah is written. Since it is written about both, they should be Me'akev each other!)
1. Note: I explained according to Shitah Mekubetzes (6,8). This fits the words of Tosfos nicely, and it is a strong question. However, what forced Tosfos to explain like this? Seemingly, above (27a) Havyah regarding the bread is Tihyenah (Vayikra 23:17; Shitah Mekubetzes (20) says that Rashi explains so), and Havyah regarding the lambs is Shenayim Yihyu (verse 18). In our Sugya, the Tana'im argue about a Gezeirah Shavah with [Kodesh] Yihyu in verse 20 - do we learn it from Tihyenah, or from [Shenayim] Yihyu? Perhaps Tzon Kodoshim explains Tosfos like this. R. Akiva expounds Kodesh Yihyu to teach only that the bread is Me'akev the lambs, and Ben Nanas explains oppositely. Tosfos asks that we should apply it to both species, that each is Me'akev the other. The question is not so strong, for the Gezeirah Shavah teaches that it applies to only one species, and not to the other species at all!
מיהו מסתבר ליה דלא ניקום אעיכוב כבשים בלחם
(b) Answer: However, it is reasonable to [R. Akiva] that we do not establish the Ikuv to the lambs for (being Me'akev) the bread.
ותימה הוא
(c) Question: This is astounding!
12) TOSFOS DH u'Ben Nanas Leilaf Yihyu mi'Tihyenah
תוספות ד"ה ובן ננס לילף יהיו מתהיינה
(SUMMARY: Tosfos justifies the question.)
דהא דמו אהדדי טפי דתרוייהו מיירו בענין לחם
(a) Explanation: Both of these resemble each other more, for both of them discuss bread.
ואף על גב דאמר טעמא במתניתין [שכן מצינו במדבר מ' שנה כו']
(b) Implied question: In our Mishnah, [Ben Nanas] said the reason that for 40 years in the Midbar [they offered the lambs, but not the bread. This is why he does not expound oppositely!]
דיהיו מיהיו לא דמו להדדי דחדא ז' כבשים וחדא שני כבשים
(c) Answer: [Even so, it would be better to expound oppositely, for] Yihyu from Yihyu, they do not resemble each other. One refers to seven lambs, and one to two lambs.
ובתר דאסיק דיהיו מיהיו עדיף ליה פריך לר''ע כיון דעדיף אע''ג דלא דמו
(d) Explanation (cont.): After we conclude that it is better to learn Yihyu from Yihyu, we challenge R. Akiva, since it is better, even though they do not resemble each other.
ובתוספתא [פ''ו] ובת''כ משמע דאמר ר''ע דבר שקול מי מכריע ואמר בן ננס אני אכריע
(e) Reference: In the Tosefta (6:7) and in Toras Kohanim, it connotes that R. Akiva said "the matter is equal. Who will decide?", and Ben Nanas said "I will decide."
13) TOSFOS DH Zo Hi Shiv'ah Zo Hi Bi'ah
תוספות ד"ה זו היא שיבה זו היא ביאה
(SUMMARY: Tosfos asks why we do not learn the Gezeirah Shavah to both words.)
צ''ע אי מצינן למילף מתרוייהו אמאי לא ילפינן
(a) Question: This requires investigation. If we can learn [Yiyhu] from both of them (from Tihyenah, and also from Yihyu), why don't we learn?
14) TOSFOS DH Danin Davar she'Matanah l'Kohen
תוספות ד"ה דנין דבר שמתנה לכהן
(SUMMARY: Tosfos explains why we do not learn differently.)
תימה אדרבה דנין דבר שממנו קרב למזבח מדבר שממנו קרב למזבח
(a) Question: Just the contrary, we should judge something that from its kind we offer on the Mizbe'ach from something that from its kind we offer on the Mizbe'ach!
ויש לומר דהאי צד מסתבר ליה טפי כיון דאידי ואידי אלחם קיימי
(b) Answer: It is more reasonable for him to learn from this similarity (gifts to a Kohen), since both of them refer to bread.
15) TOSFOS DH d'Amar Rav Huna Kan'o Hash-m v'Nasno l'Kohen
תוספות ד"ה דאמר רב הונא קנאו השם ונתנו לכהן
(SUMMARY: Tosfos concludes that he said so here.)
פירש בקונטרס סוף הגוזל קמא (ב''ק דף קט:) קאמר הכי
(a) Explanation #1 (Rashi): He said so in Bava Kama (109b, about Gezel ha'Ger).
וליתא דהתם קאמר בברייתא קנאו השם ונתנו לכהן שבאותו משמר והכא לא מצית אמרת הכי דקרבנות הרגל שוין לכל כדדרשינן פרק בתרא דסוכה (דף נה:)
(b) Rebuttal #1: This is wrong. There, a Beraisa says that Hash-m acquired it, and gave it to a Kohen in that Mishmar (that is serving that week). Here (Shtei ha'Lechem) you cannot say so, for Korbanos of the Regel are the same for all, like it says in Sukah (55b)!
ותו דנתינה דהתם הוי לקדש בו את האשה ולכל צרכיו והכא לא הוי הכי כדאיתא בקדושין (דף נב:) המקדש בחלקו לא קידש
(c) Rebuttal #2: The "giving" there is in order to be Mekadesh a woman, or any other needs of [the Kohen]. Here it is not so, like it says in Kidushin (52b) that if a Kohen was Mekadesh with his share [of a Korban], she is not Mekudeshes!
אלא נראה לי דמילתא דרב הונא אהא איתמר:
(d) Explanation #2: Rav Huna taught his teaching here.