-------------------------------------------------

[1] אמנם לענין האם הם קדושים (חוץ מענין פדיון) בזה נחלקו רש"י ותוס' (בד"ה אע"ג), דלתוס' קדושים מיהא מדרבנן, ולרש"י אפי' מדרבנן אינם קדושים.

[2] החולקים על שמואל ס"ל שמה שאמרו במשנה המנחות והנסכים שנטמאו הוא בדוקא - אבל בטהורים אין להם פדיון כלל, דאין דבר טהור נפדה, ולכן עצים ולבונה וכלי שרת כשהם טהורים אינם נפדים. וגם כשהם טמאים, כיון שאין טומאתן ממש טומאה - דעצים ולבונה אינם אוכל אלא חיבת הקודש מכשרתן, וכן כלי שרת יש לו טהרה במקוה לכן דינם כטהורים ואינם נפדים.

[3] וביארו תוס' שהיה הקרדום המיוחד לעצי המערכה כלי שרת.

[4] על אופן זה הקשו התוס', דהרי אינו חותה אלא מן המאוכלות הפנימיות, והם כבר אינם עצים אלא גחלים.

[5] אכן, בהמה טהורה אפי' שהקדישה לבדק הבית, וכן עופות ועצים ולבונה וכלי שרת אפי' נטמאו, אין להם פדיון לכו"ע וכנ"ל.

[6] דריש "מכל האוכל אשר יאכל" - אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים קרי אוכל (ומטמא טומאת אוכלין), ושאי אתה יכול להאכילו לאחרים אינו קרוי אוכל.

[7] בשר וחלב לשיטת ר"ש עצמו מותר בהנאה להאכילו לגוי, וקרוי אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים. ועוד שגם לישראל עצמו הוא חשוב אוכל, משום שהיתה לו שעת הכושר לפני שבשלו. וכן עולה חשובה שראויה לאכילה לאחרים - דאכילת מזבח חשובה אכילה. וכן פרה אדומה מטמאת טומאת אוכלים לר"ש הואיל והיתה לה שעתה הכושר, דיכול לפדותה אפי' על גב מערכתה אם מצא אחרת נאה הימנה - ומצוה ג"כ לפדותה, ולר"ש הדין שכל העומד להפדות כפדוי דמי - ולכך חשיב שהיתה לה שעת הכושר.

[8] כן מבואר בסוגיא לשיטת ר"ש, דכיון שסובר שכל העומד להפדות כפדוי דמי לכאורה ה"ה כל העומד להזרק ג"כ כזרוק דמי בדבר כזה שיש מצוה לזורקו, וא"כ אפי' בלן קודם זריקה ג"כ חשוב שהיה לו שעת הכושר ומטמא טומאת אוכלין.

[9] לקמן (בדף קב.) אמר רב אשי שמחוסר זריקה הוי מחוסר מעשה ובזה לא אמר ר"ש שכזרוק דמי, ורק לגבי פדיון שהוא רק דיבור בעלמא בזה אמר ר"ש שכל העומד להפדות כפדוי דמי.