מעילה דף כא. א

באופנים דלהלן, האם מעל השליח או המשלח, או החנוני (כשיוציא את המעות שקיבל)?

כשעשה השליח שליחותו [1] כשלא עשה השליח שליחותו
בשלח ביד פיקח בעל הבית מעל השליח מעל
בשלח ביד חש"ו בעל הבית מעל [2] החנווני מעל [3]

באופנים דלהלן שעשה השליח שליחותו, האם מעל השליח או המשלח, או החנוני?

נזכר בעל הבית שהם מעות הקדש נזכר גם השליח שהם מעות הקדש
בשלח ביד פיקח להו"א: החנווני מעל [4]
למסקנא: השליח מעל
החנווני מעל [5]
בשלח ביד חש"ו החנווני מעל -----

נתן עירובו על גבי הקוף או הפיל והוליכו באיזה אופנים הוי עירוב? [תוד"ה נתנו].

הוי עירוב לא הוי עירוב
לרבינו אפרים כשאמר לבן דעת לטלו מהקוף ולהניחו לשם עירוב [6] כשהניחו הקוף בעצמו
לתוס' כשעומד ורואהו שהניחו במקום ואמר תיקני לי עירובי כשאינו רואהו מניחו

מעילה דף כא. א

נתן לשליח מעות ואמר לו לקנות לו כאופנים דלהלן, ושינה מדעתו, מי מעל?

נתן לו פרוטה נתן לו ב' פרוטות
כשביקש שיביא בחציה דבר אחד ובחציה דבר אחר שניהם לא מעלו [7] שניהם מעלו [8]
כשביקש להביא בכולה דבר אחד שניהם לא מעלו [9] השליח: מעל [10]
בעל הבית: ע' טבלא הבאה

מעילה דף כא: א

נתן לו ב' פרוטות לקנות לו אתרוג וקנה באחד אתרוג ובאחד רימון, או נתן לו דינר זהב להביא חלוק והביא לו בג' מעות חלוק ובג' מעות טלית, דהשליח מעל, האם גם בעל הבית מעל?

כשהביא בפרוטה אתרוג ששוה ב'
או הביא לו חלוק ששוה דינר
כשהביא אתרוג ששוה פרוטה
או הביא חלוק ששוה ג' מעות
לרבנן מעל [11] ספק בגמ' [12]
לר' יהודה היכא שיכל להרויח יותר: לא מעל [13]
כשלא יכל להרויח יותר (כגון בקיטנית): מעל [14]
לא מעל

מעילה דף כא: א

המפקיד מעות אצל האנשים דלהלן, ונתברר שהם מעות של הקדש מי מעל?

אצל שולחני אצל בעה"ב אצל חנוני
היו מעות צרורין השולחני מעל הבעל הבית מעל החנוני מעל
היו מעות מותרין המפקיד מעל הבעל הבית מעל לר' מאיר: החנוני מעל
לר' יהודה: המפקיד מעל

באופנים דלהלן האם יש מעילה במעות?

אליבא דר' עקיבא אליבא דרבנן
נפלה פרוטה של הקדש בכיסו,
או אמר פרוטה בכיס זה הקדש
מעל בראשונה [15] מעל באחרונה
אמר פרוטה מן כיס זה הקדש לרב דימי: מעל בראשונה [16]
לרבין ורב פפא: מעל באחרונה [17]
מעל באחרונה
אמר לא יפטר כיס זה מן ההקדש מעל באחרונה [18] מעל באחרונה

-------------------------------------------------

[1] ומבואר במשנה שגם אם אמר לו הבא לי מן החלון או מן הדלוסקמא והביא לו, ואמר בעה"ב לא היה בלבי אלא מזה והביא מזה, (דהיינו שהיו שם ב' חלונות או ב' דלוסקמות, והוא לא פירש להדיא מאיזה להביא) - בעה"ב מעל. והגם שהיה בלבו למשהו אחר, "דברים שבלב אינם דברים". אבל אם החליף מחלון לדלוסקמא, הגם שהביא לו את אותו דבר שרצה, חשיב לא עשה שליחותו.

[2] והחידוש שהגם שחש"ו אינם בני שליחות, בכל אופן כיון שנעשה רצונו - לא צריך על זה גדרי שליחות, אלא שהדבר יעשה. וע' מחנה אפרים הלכות שלוחין (סימן י"א).

[3] דבאו לידו מעות הקדש, שלא יצאו לחולין קודם, דבעה"ב לא מעל דלא נעשתה שליחותו, והחש"ו לאו בני מעילה נינהו, וא"כ כשיוציאם החנוני - הוא מעל.

[4] בעל הבית לא מעל כיון שנזכר קודם והוי מזיד, ואין מעילה במזיד. השליח נמי לא מעל - דהרי עשה שליחותו, כן פירש"י (בד"ה שליח מעל). אכן כל פירושו הוא רק לפי ההו"א של הגמ' שאמרה דהחנוני מעל אע"ג דלא אידכר שליח. אכן הקשתה הגמ' מסוגיא דחגיגה (דף י:) דאמרינן להדיא דאם נזכר בעה"ב - דהשליח מעל.

[5] ולמסקנא באופן זה מדברת משנתנו. ונתנה המשנה עצה לבעה"ב להציל את החנוני ממעילה, שיחלל את הפרוטה של הקדש בכל מקום שהיא על איזה דבר.

[6] והוקשה לתוס' על פירוש זה, דא"כ לא הביא שום ראיה משם לכאן, דהכא מיירי שהחש"ו נתנו את המעות לחנוני ומנין שגם באופן זה מעל בעה"ב.

[7] כגון שביקש בעה"ב שיביא בחציה נרות ובחציה פתילות, והוא הביא בכולה נרות או בכולה פתילות. בעה"ב לא מעל - דלא נעשית שליחותו, ושליח לא מעל, דשינה מהשליחות רק בחצי פרוטה, ואין מעילה בחצי פרוטה. אכן אם עשה את השליחות, ורק שינה את המקום שאמר לו המשלח, בזה השליח מעל ולא בעל הבית.

[8] כן מפורש בתוספתא מעילה (פ"ב ה"ד). אכן בקרן אורה חילק בזה, דדוקא אם הוזילו לו שנעשה רצונו של בעה"ב אז מעל בעה"ב, אבל אם לא נעשה רצונו שהביא לו פחות ממה שביקש לא מעל.

[9] כגון שביקש בעל הבית להביא בכולה נרות או בכולה פתילות, והוא הביא בחציה נרות ובחציה פתילות, שלא עשה את שליחותו, ולכן בעה"ב לא מעל. וכן השליח לא מעל דהרי בחצי פרוטה עשה את שליחותו.

[10] דבכל אופן הוא מעל בפרוטה שקנה בה את הרימון לכו"ע.

[11] כיון שעשה את שליחות של בעל הבית באתרוג השוה ב' פרוטות לכן בעל הבית מעל. וגם השליח מעל, דהרי שינה את דעתו של בעה"ב בפרוטה שקנה בה את הרימון.

[12] הגמ' בכתובות (דף צט.) הסתפקה באחד שאמר לשלוחו לקנות לו כור קרקע וקנה לו לתך (-חצי כור), האם חשוב שעשה שליחותו וקנה המשלח או לא.

[13] דחשוב ששינה מדעת בעל הבית, דיכול הבעל הבית לומר לו אם הייתה מביא אתרוג בשני פרוטות כ"ש שהיה שוה ארבע. וכן אם הייתה מביא בגד בב' דינרים היה שוה עכשיו י"ב. ועתה כשקנית בגד בג' הגם ששוה עכשיו שש, מ"מ הפסדתני שלא הרוחתי יותר, דהרי הבאת עוד טלית ששוה שלש והרוחתי רק ט' ולא י"ב.

[14] מבואר בגמ' שאם היו דברים שמחירם קבוע, וכגון במקום שמוכרים לקיטנית כנא כנא בפרוטה, שבין אם יקנה הרבה ובין אם יקנה מעט הוא אותו מחיר, וכשם שהוזילו לשליח כך יוזילו לבעל הבית, אם אמר לו להביא כמה מידות של קיטנית בדינר והביא לאותם מידות בחצי דינר, דלא הפסיד לבעל הבית כלום, וגם עתה יכול בעל הבית ללכת ולקנות עוד באותו מחיר. בזה עשה את שליחותו ובעל הבית מעל, וגם השליח מעל מה שקנה בשאר המעות דבר אחר. אבל אה"נ במקום שמוכרים בשומא, שככל שמרבה לקנות כן מוזילים לו יותר, בזה לא מעל בעל הבית לר' יהודה, דלא עשה שליחותו דכ"ש אם היה קונה ביותר היו מוזילים לו יותר.

[15] הקשו תוס' דלכאורה הוא ספק אם מעל בשל הקדש, דהא בכל מעה ומעה יש לנו ספק אם הקדיש אותה. ותירצו דר"ע ס"ל שמביא אשם תלוי על ספק מעילות, וזה הכוונה דמעל כאן. שוב הקשו, דתבטל המעה ברוב. ותירצו דהמעה היא דבר חשוב ולא בטיל. (ע' בהגהת צ"ק בגיליון).

[16] רב דימי אמר, דרמי ליה ר"ל לר' יוחנן מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא - שמודה בה ר"ע לחכמים שלא מעל אלא באחרונה. וענה ר' יוחנן דסיפא מיירי באומר "לא יפטר כיס זה מן ההקדש", משמע שבלא אמר כן אפי' אם אמר "פרוטה מן כיס זה" לא מהני לר"ע - ופליג ארבנן וס"ל שמעל כבר בראשונה.

[17] כן פירשו תוס' (בד"ה היו), שמזה שמיאנו רבין ורב פפא בפירוש רב דימי בביאור קושיית ר"ל לר' יוחנן, שמע מינה שאין קושיא מהרישא של המשנה על הסיפא, דהא הלשונות חלוקות דכאן אמר "בכיס" - ומשמע אפילו הראשונה, וכאן אמר "מן כיס" - דמשמע שלא יפטר הכיס מן ההקדש, ולכן לא מעל רק באחרונה לכו"ע.

[18] לשון זו משמע שאומר שלא יוציא לכל הכיס לחולין - דלא יפטר מן ההקדש, ומשמע בלשון זו בודאות שההקדש הוא באחרונה ולכך מודה בזה ר"ע.

עוד חומר לימוד על הדף