12th CYCLE DEDICATION

ME'ILAH 3 (26 Nisan) - dedicated by Mr. Avi Berger of Queens, N.Y./Passaic, N.J. in memory of his mother, Leah bas Michel Mordechai, in honor of her Yahrzeit.

מעילה דף ג. א

סלקא דעתך אמינא וכו', כיצד היא הגירסא ומה הוא התירוץ?

כיצד הגירסא? מה התירוץ?
לביאור הפשוט (גי' א' בשטמ"ק) חטאת "בעלת מום" הואיל ולא חזיא לכפרה לא בדילין מינה, אבל קדשים תמימים הואיל וחזיין לכפרה ובדילין מינהון אימא לא הייתי אומר שדוקא בחטאת בעלת מום שלא בדלין ממנה יש בה מעילה, קמ"ל עולא דגם בשאר קדשים מועלים
לשיטת רש"י (גירסת הב"ח) חטאת הואיל ולכפרה קא אתיא "ובדילי" מינה, אבל קדשים הואיל ולאו לכפרה - "לא" בדילי מנהון דהוצרכה המשנה לחדש שבחטאת יש מעילה, דהייתי אומר שלא כיון שבדילי מינה וכ"ש שבשאר קדשים יש מעילה

מעילה דף ג: א

אמר רב גידל, זריקת פיגול אינה מוציאה לקדשי קדשים מידי מעילה, ואינה מכנסת לאימורי קדשים קלים למעילה, מה הדין באופנים דלהלן? [תוד"ה אמר]

שחט במחשבת פיגול וזרק בסתם שחט במחשבת פיגול וגם זרק במחשבת פיגול
לשיטת רש"י [1] מהני הזריקה להוציא מידי מעילה ולהכניס לא מהני הזריקה
לשיטת תוס' לא מהני הזריקה לא מהני הזריקה

האם זריקת הדם כתיקנה, עושה שיהיה מעילה בלחמי תודה? [תוד"ה אלמא].

בארבעים הלחמים בד' לחמים הניתנים לכהן
לרבינו (האי) מאיר (שטמ"ק כ"ב) אינה עושה עושה
לתוס' אינה עושה אינה עושה [2]

-------------------------------------------------

[1] הנה נחלקו רש"י ותוס' בכל משך הסוגיא, האם כדי להחיל פיגול צריך שיפגל בכל הד' עבודות (ע' שטמ"ק אות י"א), כך היא שיטת רש"י, וא"כ אם פיגל רק בשחיטה ושוב זרק בשתיקה - לא הוי זריקת פיגול, ובקדשי קדשים מהני להוציא מידי מעילה, ובקדשים קלים מהני להכניס לאימורים לידי מעילה. ואילו תוס' ס"ל שאם שחט במחשבת פיגול, אפי' שזרק בשתיקה הוי פיגול, ולדבריהם מיירי כאן רב גידל גם בשחט בשתיקה.

[2] ולפ"ז מה שמבואר בסוגיא שאם מהני הזריקה היה קדוש הלחם - ומשמע דלענין מעילה קאמר, אין הכוונה לדין מעילה - דאין מעילה בלחם - דאפי' בתודה בעצמה אין מעילה אלא באימוריה. אלא הכוונה ש"קדש הלחם" - להיות קדשים קלים, וילפינן הכי, דכמו שקידש הלחם ע"י זריקת פיגול, ה"ה שמהני הזריקה בקדשי קדשים להוציא מידי מעילה, ובקדשים קלים להכניס האימורים לדין מעילה. [ולפ"ז תירוץ הגמ' לקמן ג"כ תלוי במחלוקת זו, דלרש"י מה שאמר "בזריקה", פירושו שזרק בשתיקה, ולכן מהני לקדש את הלחם. ולתוס' (בד"ה א"ל), התירוץ של הגמ', דחלות הפיגול הוא רק בשעת הזריקה - דבעינן שיקרבו כל מתיריו (אמנם אין נפ"מ אם זרק במחשבת פיגול או בשתיקה וכנ"ל), ולכך לגבי קדושת הלחם כיון שנעשית כבר משעת שחיטה מהני, הגם שהיה כאן פיגול, אולם לענין קדשים דהכנסתם והוצאתם מידי מעילה הוא בזריקה, כיון שהיה כאן פיגול לא מהני.

עוד חומר לימוד על הדף