TOSFOS DH Ein Matchilin b'Parshah Pachos mi'Gimel Pesukim
תוספות ד"ה אין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקים
(SUMMARY: Tosfos justifies exceptions to this rule.)
גזירה משום הנכנסין שלא יטעו לומר שאותו שקרא לפניו לא קרא אלא שני פסוקים
Explanation: This is a decree due to people who enter, lest they err to say that the one who read before read only two verses.
וקשה על מנהג שלנו שאנו קורין בפרשת ויחל בתעניות והראשון מתחיל שם והוא לסוף שני פסוקים מפרשה שלמעלה
Question #1: Our custom is to read Parshah "va'Ychal" on fast days. The first Oleh begins there. It is two verses after the previous Parshah!
וכן המפטיר ביו"ט בחול המועד דפסח שמתחיל מוהקרבתם שהוא לסוף שני פסוקים מראש הפרשה
Question #2: On Chol ha'Mo'ed Pesach [and the final Yom Tov], the Maftir begins from "v'Hikravtem", which is two verses from the start of the Parshah!
ויש לומר דשאני אלו הפרשיות שהרי ידועות הן לעולם וליכא למטעי
Answer: These Parshiyos are different, for everyone knows them, and will not err about them.
וכן פרשה של ראש חדש שהשלישי קורא וביום השבת אין לחוש שמא יאמרו הנכנסים שהשלישי לא קרא אלא שני פסוקים מוביום השבת שהרי הדבר ידוע לעולם
Support: Likewise, in Parshas Rosh Chodesh, the third reads "uv'Yom ha'Shabbos." We are not concerned lest people who enter say that the third read only the two verses starting from "uv'Yom ha'Shabbos", for everyone knows [that he begins before this].
Note: Perhaps everyone knows these Parshiyos because we read them so often. We read va'Ychal nine times a year, Parshas Rosh Chodesh about 13 times, and v'Hikravtem on six consecutive days! According to our tradition of Parshah breaks, va'Ychal (Shmos 32:11) was not difficult, for it is four verses into the Parshah (Maharsha). We could say that v'Hikravtem is known, for people know that the Maftir is from a second Sefer Torah (and even when it is not, the Maftir repeats verses already read), so we may not infer how much the previous Oleh read. Tosfos connotes that even if one begins or ends a Parshah, he should not do so if the Parshah is less than three verses. It seems that our custom is not concerned for this. We begin Chamishi of Mishpatim after a Parshah of one verse, and begin Revi'i of Re'eh with a Parshah of two verses. We do not totally rely on the fact that people know the Keri'ah of Rosh Chodesh, for the second or third (there are two customs about this) repeats from what the previous Oleh read, to avoid reading less than three verses in a Parshah!
וגם יש להם לחשוב שא"כ לא היה לו להניח כשהגיע לפרשה שהרי גם זו מעין פרשה שהניח בה.
Also, they should think that if so (the third read only two verses), he should not have stopped when he reached the Parshah [of Musaf Rosh Chodesh], for it is like the Parshah he ended with [Musaf Shabbos].
Note: Why won't they say that he left Parshas Musaf Rosh Chodesh for the fourth Oleh? Presumably, it is unreasonable to read only two and leave five for the fourth, if not for the Isur to end one or two verses into a Parshah. One who knows the Isur, knows that it was decreed because one must read at least three verses!
TOSFOS DH v'Im Isa l'Man d'Amar Doleg Lidlog
תוספות ד"ה ואם איתא למאן דאמר דולג לדלוג
(SUMMARY: Tosfos explains why this is not difficult for the one who says Posek.)
פירש הקונטרס דלמאן דאמר פוסק לא קשיא מידי דכיון שקרא הראשון שלשה פסוקים אין לפסוק עוד
Explanation #1 (Rashi): According to the opinion that one breaks (reads a half-verse), this is not difficult at all. Since the first read three verses, there is no longer a reason to break.
Note: It seems that Rashi's and Tosfos' text did not say "ul'Man d'Amar Posek Nifsok." According to our text, there is no question.
וקשה דהא מאן דאמר פוסק אית ליה שפיר נמי דולג אי לאו גזירה משום הנכנסין והיוצאין
Objection: The one who says that we break, he agrees that we would repeat, if not for the decree due to people who enter and leave;
והכא נהי שאין אנו יכולין לתקן מה שעשה הראשון (הגהת הב"ח) שהטעו את היוצאים שיסברו שהבא אחריו לא יקרא אלא שני פסוקים
Here, granted, we cannot fix what the first one did, i.e. he misled those who left, for they will think that the next will read only two verses...
מכל מקום היה להם לתקן שלא יטעו הנכנסין לפי שמתחיל זה בשני פסוקים סמוך לפרשה
However, in any case we should fix matters lest those who enter err, for they will see the second begin two verses before the Parshah. (They will think that it was permitted for the previous one to leave two verses before the Parshah. The second should repeat half a verse to fix this (Malei ha'Ro'im)! Perhaps Rashi holds that since we cannot fix matters for the majority who were in the Beis ha'Keneses, we do not fix for the minority who enter. Also, this is like decree for a decree, since even if one who entered will come to err and leave two verses before the Parshah, this is forbidden only lest others err. Tosfos holds that we should fix whatever we can. Perhaps since it is very prone to happen, it is as if this is all one decree (PF). Tzlach suggests that the text of Tosfos should say "Yotzim" in place of Nichnasim. The Makshan was concerned for people who will leave during the Keri'ah. They will think that he will read only two verses. He should repeat half the verse before the two verses to fix this!)
לכך נראה לפרש דלמאן דאמר פוסק לא קשיא מידי דלדידיה תרצי שפיר שאני הכא (הגהת הב"ח) דלא אפשר אבל היכא דאפשר שלא לפסוק פשיטא שאין להפסיק
Explanation #2: Rather, this is not difficult for the opinion that one breaks. He answers properly that here (Ma'amados), there is no solution [without breaking]. However, when it is possible [to avoid concern for error] without breaking (e.g. in the Beraisa, when one can read three verses of the next Parshah), surely we do not break.
אבל למ"ד דולג תקשה.
However, according to the opinion that we repeat, this is difficult. (In the Beraisa, the latter should repeat the last verse read! The Gemara answers that also he holds that we repeat only when there is no alternative.)
TOSFOS DH She'ani Hasam d'Efshar
תוספות ד"ה שאני התם דאפשר
(SUMMARY: Tosfos questions why we repeat during Chol ha'Mo'ed Sukos.)
קשיא היאך נהגו העולם בחולו של מועד של חג שקורא הרביעי כל מה שקראו השנים
Question: Why do we [in Chutz la'Aretz] have the custom during Chol ha'Mo'ed Sukos, that [the first three read the Korban Musaf of three different days of Sukos, and] the fourth reads all that two [of them] read (i.e. the Musaf of the two days about which we have a Safek)?
והא הכא דלא שרינן לא דולג ולא פוסק אלא היכא דלא אפשר ואפילו היכא דקאמר משום הנכנסין והיוצאין
Here, we permit to repeat or break only when it is impossible [not to], and even when there are [concerns for misleading] people who enter or leave! (Here, all four could read the Musaf of different days.)
מיהו הא פשיטא לן שאם קרא אותו שלפני האחרון עד שני פסוקים מסוף הפרשה שבפסח או בעצרת שהאחרון דולג למעלה
Assertion: However, obviously if the one before the end reads until two verses before the end of the Parshah on Pesach or Shavu'os, the last one repeats above (the last verse he read);
ולא יקרא שני פסוקים שהניח האחר וגם מפרשה של אחריה כיון דלא הוי מענינו של יום.
He does not read the two verses he left over and into the Parshah afterwards, since it is not relevant to the day.
22b----------------------------------------22b
TOSFOS DH veshe'Ein Bahen Bitul Melachah Kegon Rosh Chodesh Korin Arba'ah
תוספות ד"ה ושאין בהן ביטול מלאכה כגון ראש חדש קורין ארבעה
(SUMMARY: Tosfos resolves this with a Gemara that permits Melachah on Rosh Chodesh.)
וקשיא דהא בפרק אין דורשין בחגיגה (דף יח. ושם) אמרינן ראש חדש יוכיח שיש בו קרבן מוסף ומותר בעשיית מלאכה
Question: In Chagigah (18a), we say that Rosh Chodesh refutes [the suggested Kal va'Chomer]. It has Korban Musaf, and one may do Melachah on it!
וי"ל דודאי מותר הוא בעשיית מלאכה לאנשים אבל נשים אסורות במלאכה לפי שלא פרקו נזמיהן במעשה העגל.
Answer: Surely, men may do Melachah on Rosh Chodesh. However, women are forbidden, since they did not remove their rings [to donate them] to make the golden calf [so it became a Yom Tov for them].
TOSFOS DH ul'Rav Ashi Masnisin Mani Lo Tana Kama v'Lo R. Yosi d'Tanya v'Chulei R. Yosi Omer l'Olam Korin Sheloshah u'Maftir Echad
תוספות ד"ה ולרב אשי מתני' מני לא תנא קמא ולא רבי יוסי דתניא כו' רבי יוסי אומר לעולם קורין שלשה ומפטיר אחד
(SUMMARY: Tosfos explains why we cannot say that it is R. Yosi.)
וא"ת דלמא ר' יוסי היא והכי קאמר לעולם קורין שלשה והרביעי דהוי מפטיר אחד ולא בעי למימר אחד מן השלשה
Question: Perhaps it is R. Yosi. It means that always, three read, and the fourth, i.e. Maftir, is [another] one. We need not say that he is one of the three!
וי"ל דכי היכי דלת"ק ליכא למימר מפטיר אחד דהיינו רביעי דהא הוא ממעט בט' באב כשהוא חל (הגהת הב"ח) בשלישי וברביעי יותר משני וה' דעלמא
Answer: Just like according to the first Tana, we cannot say that "one Maftir" is the fourth, for he holds that less read on Tish'ah b'Av when it falls on Tuesday or Wednesday than on a regular Monday or Thursday...
וא"כ מסתמא לא יחמיר בט' באב שהוא בב' וה' לקרות רביעי ואינו מחמיר לקרות אלא להפטיר
If so, presumably he is not more stringent when Tish'ah b'Av falls on Monday or Thursday to obligate a fourth Aliyah. He is stringent only to read Maftir (i.e. a Haftorah);
הכי נמי לר' יוסי הוי המפטיר אחד מן השלשה שקראו.
Similarly, according to R. Yosi, the Maftir is one of the three who read.
TOSFOS DH v'Iy Bo'is Eima Rav Pishut Yadayim v'Raglayim Hu d'Avad kid'Ula
תוספות ד"ה ואיבעית אימא רב פישוט ידים ורגלים הוא דעבד כדעולא
(SUMMARY: Tosfos explains the Hava Amina.)
וקשה וכי לא היה יודע דמצי לשנויי הכי וכי ס"ד מעיקרא שיהא אסור בלא פישוט ידים ורגלים
Question: Didn't he know that he can answer this? Did he initially think that it is forbidden without spreading hands and feet?!
וי"ל דמעיקרא אסר ליה מדרבנן בלא פישוט ידים ורגלים
Answer: Initially, he forbade mid'Rabanan without spreading hands and feet;
ובסוף קאמר ואיבעית אימא אין אסור מדרבנן ורב פישוט ידים ורגלים הוא דעביד דאסור מן התורה
At the end, he says alternatively, you can say that there is no Isur mid'Rabanan. Rav spread hands and feet. The Torah forbids this.
ומיהו קשה ללישנא קמא דאסור מדרבנן בלא פישוט ידים ורגלים יש לתמוה על בתי כנסיות שלנו שיש בהן רצפה היאך נופל שליח צבור על פניו
Question: However, according to the first version, which forbids mid'Rabanan without spreading hands and feet, in our Batei Kenesiyos that have a [stone] floor, why may the Shali'ach Tzibur fall on his face?
ונראה לי דמצלי אצלויי ובהכי שרי
Answer: It seems that he leans to the side. Therefore, it is permitted.
והכי נמי משמע בסמוך דמייתי ההיא דפרק אין עומדין דברכות (דף לד: ושם) דחזינן להו לאביי ורבא דמצלי אצלויי כן פירש רב האי גאון.
Support: Below, we bring from Berachos 34b "I saw Abaye and Rava lean to the side (during Nefilas Apayim, i.e. Tachanun)." Rav Hai Gaon explained like this.
TOSFOS DH Ein Adam Chashuv Reshai Lipol Al Panav
תוספות ד"ה אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו
(SUMMARY: Tosfos explains that this is only when he prays for the Tzibur.)
- בירושלמי מפרש היכא שמתפלל בשביל הצבור אבל בינו לבין עצמו שפיר דמי.
Explanation: The Yerushalmi says that this is when he prays for the Tzibur. When he prays by himself, it is fine.
TOSFOS DH Kidah Al Apayim
תוספות ד"ה קידה על אפים
(SUMMARY: Tosfos explains that we do not derive this from the verse.)
לא מכח הקרא הוא מפיק לה דהא כתיב נמי (ישעיה מט) אפים ארץ ישתחוו לך
Observation: We do not derive this from the verse, for it says also "Apayim Eretz Yishtachavu Lecha"!
אלא הכי גמיר ליה מרביה דגבי לשון קידה שייך אפים.
Rather, he had a tradition from his Rebbi that "Kidah" applies to on the face.