מגילה דף י. א
מה בין משכן שילה [1] לבית המקדש בירושלים?
היכן נאכלים קדשים קלים ומעשר שני |
היכן נאכלים קדשי קדשים |
כשחרבו האם יש אחריהם היתר במות |
|
שילה | בכל הרואה [2] | לפנים מן הקלעים [3] | יש אחריה היתר |
ירושלים | תוך חומת ירושלים | לפנים מן הקלעים [4] | למ"ד קידשה לעת"ל: אין אחריה היתר למ"ד לא קידשה לעת"ל: יש אחריה לתוס': לכו"ע אין אחריה היתר [5] |
המשנה בערכין מונה תשע עיירות המוקפות חומה, לענין שנוהג בהן דין בתי ערי חומה,
למה מנו דוקא אותם, ומה דין שאר עיירות [6]?
למה מנו דוקא אותם? | ומה דין שאר עיירות עיירות? | |
לברייתא ראשונה בשם ר' ישמעאל ב"י |
כשעלו בני הגולה מצאו את אלו וקידשום שוב |
אינם קדושות דבטלה קדושתם כשבטלה ונכבשה הארץ |
לברייתא שניה בשם ר' ישמעאל / אלעזר ב"י |
כשעלו בני הגולה מצאו את אלו ומנאום [7] |
כל עיירות שיש לנו מסורת שהיא מקופת חומה - קדושה |
[1] משכן שילה היה כדין בית המקדש לענין שנאסרה ההקרבה בבמות כל זמן שעמד.
[2] פי', בכל מקום שיכול לראות משם את שילה.
[3] היינו המחיצות התלויות על עמודי חצר המשכן - כלומר, תוך חצר המשכן בלבד.
[4] תוך חומת העזרה, וכך הוא דרך המשניות והברייתות לכנות מקום זה לפנים מן הקלעים.
[5] כתבו התוס' (בד"ה ומאי), שכו"ע מודו דמשבאו לירושלים נאסרו הבמות ושוב לא היה להן היתר, ומאן דאמר לא קידשה לעת"ל ס"ל שאי אפשר להקריב עתה אפי' במקום המזבח. ומאן דאמר קידשה לעת"ל ס"ל שאפשר להקריב במקום מזבח, אבל לכו"ע אסור להקריב בבמה.
[6] כלומר, הרי היו הרבה עיירות שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, וכמו שכתוב בפסוק.
[7] ס"ל להאי תנא קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעת"ל והטעם שמנו לאלו התשע, משום שכשעלו בני הגולה עלו דרך עיירות אלו המוקפות חומה ולכן מנו אותם.