מכות דף כ"ג ע"א

לרבנן [1], איזה תנאים יש בהעמדת חזן המלקה?

חסירי כח יתירי כח
חסירי מדע אין מעמידים אין מעמידים
יתירי מדע מעמידים אין מעמידים

בשעת המלקות נתקלקלו האיש או האשה ברעי או במים, האם פוטרים אותם משאר המלקות?

כשנתקלקלו ברעי כשנתקלקלו במים
לר' מאיר פטורים אינם פטורים
לר' יהודה פטורים האיש: אינו פטור
האשה: פטורה
לחכמים פטורים פטורים

נתקלקל כנ"ל או שנקרעה הרצועה בשעת המלקות האם פוטרים אותו?

כשהגביה הרצועה להלקותו (קודם ההכאה הראשונה) כשכבר לקה לפחות הכאה אחת
כשנקלקל ברעי וכו' פוטרים אותו [2] פוטרים אותו
כשנקרעה הרצועה אין פוטרים אותו פוטרים אותו

מכות דף כ"ג ע"ב

חייבי כריתות שלקו האם נפטרו מידי כריתותן? [עי' ריטב"א].

לר' יוחנן ורב אדא בר אהבה [3] [לריטב"א: לרב נחמן [4]] ולרב אשי [5]
לר' חנינא בן גמליאל נפטרו נפטרו
לחביריו (ר' ישמעאל ור"ע) לא נפטרו נפטרו

-------------------------------------------------

[1] אולם לר' יהודה מעמידים אפילו חסירי מדע ויתירי כח, וכל שכן חסירי שניהם או יתירי שניהם.

[2] אולם קודם הזמן הזה אין פוטרים אותו, כלומר אפילו כשבא לב"ד להלקותו מיד קלה אינו נפטר, ורק משעה שהרים עליו הרצועה אם קלה נפטר.

ואם אמדוהו כשילקה יקלה תוך כדי המלקות פוטרים אותו, ואם אמדוהו שיקלה אחרי המלקות אין פוטרים אותו.

[3] חביריו של ר' חנינא בן גמליאל לדברי הריטב"א הם ר' ישמעאל ור"ע שהם ג"כ סוברים שחייבי כריתות חייבים מלקות, ובכל אופן הם חולקים וסוברים שאם לקו לא נפטרו מידי כריתותן - זו היא סברת ר' יוחנן, ורב אדא בר אהבה (לפי הריטב"א) מביא בסוגיין סיעתא לר' יוחנן דתנינא במגילה אין בין שבת ליו"כ אלא ששבת זדונו בידי אדם ויו"כ זדונו בידי שמים, וסתמא זו היא לכאורה אפילו לר' עקיבא שסובר ששייך מלקות בחייבי כריתות ובכל אופן קרי לכרת זדונו בידי שמים, שמע מינה שאפי' אם לקה לא נפטר מן הכרת - וחשוב תמיד זדונו בידי שמים.

אמנם מפירוש הריב"ן נראה שס"ל שהגם שרב אדא בר אהבה מסכים עם ר' יוחנן בדינו, מ"מ מקשה הוא עליו שמה הוצרך לאשמועינן הרי זו משנה מפורשת וכנ"ל. ולשיטתו רב נחמן ג"כ סובר כר' יוחנן אלא שבא לענות על קושית רב אדא וכדלקמן.

[4] לדברי הריטב"א רב נחמן ורב אשי דחו את הסייעתא שהביא רב אדא בר אהבה, ודחו זו בשני אופנים, רב נחמן דחה שאפשר להעמיד את המשנה במגילה אליבא דר' יצחק שסובר שאין מלקות בחייבי כריתות, ולכך ס"ל שאם לקה לא יפטר, ולפי"ז אליבא דר' ישמעאל ור"ע אין ראיה שאם לקה לא יפטר, ואדרבה יתכן שהם לא חולקים על ר' חנינא בן גמליאל, ומודים שאם לקה נפטר מידי הכרת.

אמנם בפירוש הריב"ן מבואר שרב נחמן אינו חולק על ר' יוחנן, אלא אדרבא מיישב את קושית רב אדא שהקשה (לשיטתו) שזו משנה מפורשת, ואומר ר"נ שאין ראיה מהמשנה דאפשר להעמידה כר' יצחק, וא"כ הוצרך ר' יוחנן לאשמועינן שחלוקים עליו חביריו וכו'.

[5] רב אשי דחה את הראיה מהמשנה במגילה וסובר שאפי' תימא שמתניתין ר"ע ור' ישמעאל בכו"א אפשר לומר שהם מודים לר' חנינא בן גמליאל שאם לקו נפטרו מהכרת ומה שנקרא זדונו בידי שמים משום שהוא עיקר החיוב.

עוד חומר לימוד על הדף