-------------------------------------------------

[1] הנה הגירסא אצלינו בגמ' מאי קסבר, קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא - אפילו בכור נמי, והיינו שגם בכור אפשר להקריבו אם יש מזבח. אולם רש"י גורס: ואי קסבר לא קדשה אפילו בכור נמי תיבעי, ע"כ. אמנם אין נפק"מ לדין הנ"ל, דלמ"ד שקדשה גם לרש"י קרב, אלא שר"ל שגם למ"ד שלא קדשה יש להסתפק באופן שזרק את הדם כשהיה המזבח קיים וחרב הבית שעתה אינו צריך עוד לבית דומיא דמעשר, ועל זה מסיקה הגמ' שגם באופן הזה לא קרב וכדלהלן. ובתד"ה ואי, יש להם עוד גירסא אחרת.

[2] והטעם, דצריך מזבח בשביל מתן דמים ואימורים, ובלא מזבח א"א להקריב במקום המזבח בלבד.

[3] אמנם אם זרק את דמו כשהיה המקדש קיים וחרב הבית, בזה צריך לימוד מיוחד שלא נאכל הבשר, והלימוד הוא מדין דם, דכמו שדם לא נזרק עכשיו כשחרב הבית גם הבשר אינו נאכל. ולמסקנא ילפינן מזה גם למעשר שא"א להביאו לירושלים אפי' שקדושה ראשונה לא בטלה לענין מעשרות, כמ"ש בתד"ה יכול.

[4] ודרשינן מקרא דלא תוכל שאתו, שאת מלשון אכילה, וכל שאין אתה יכול לאוכלו אפילו בירושלים אתה יכול לפדותו.