קינים דף כד. פרק ג'.

קיני חובה של רחל שנתערבו בקן של לאה כדלהלן, ולא נמלך הכהן והקריבם, מה הדין.
[משניות א' וב'].

אחד באחד שנים בשנים וכו' [1] א' לזו ב' לזו י' לזו וק' לזו [2]
כולם למעלה / למטה מחצה כשר מחצה פסול [3] מחצה כשר מחצה פסול [4]
חציים למעלה העליונים מחצה כשר מחצה פסול [5] המרובה כשר [6]
חציים למטה התחתונים מחצה כשר מחצה פסול המרובה כשר

חטאת ועולה סתומה ומפורשת, מה הדין? [משנה ד'].

לפירש"י בזבחים [7] לפי' הראב"ד [8]
כולם למעלה / למטה מחצה כשר מחצה פסול מחצה כשר מחצה פסול
חציים למעלה וחציים למטה רק הסתומה כשרה [9] שיעור הסתומה כשר [10]

קינים דף כד:

מהו הביאור: חובה שנים בחטאת - מחצה כשר ומחצה פסול.
חטאת שנים בחובה - המנין שבחובה כשר? [משנה ה'].

חובה שנים בחטאת חטאת שנים בחובה
לפי' המפרש ב' קינים שקרבה מהם העולה ונתערב בהם חטאת [11] ב' קינים שקרבה מהם החטאת ונתערב בהם חטאת [12]
לפי' ריב"א ח' חטאות שנתערבו בד' קיני חובה [13] ט"ז חטאות שנתערבו בד' קיני חובה [14]
לפי' הראב"ד ב' חטאות שנתערבו בב' קינים [15] ד' חטאות שנתערבו בקן אחד [16]

קינים דף כד:

יולדת עניה שנדרה שכשתלד זכר תביא קן בנדר, והביאה ב' קינים לנדרה וחובתה, ולא נמלך הכהן ועשה חציים למעלה וחציים למטה [17], מה הדין? [משנה ו'].

ממין אחד - כולם תורים ב' מנים - קן א' תורים, וקן א' בני יונה.
בסתם מביאה עוד אחד [18] תביא שנים, א' תור וא' בן יונה [19]
פירשה [20] מביאה עוד שלש [21] תביא ארבע, ב' תורים וב' בני יונה [22]
קבעה [23] מביאה עוד חמש [24] תביא שש, ג' תורים וג' בני יונה [25]

בהנ"ל שקבעה לנדרה עם חובתה, ופירשה מה נדרה ואינה זוכרת, ונתנה לכהן קינים ואינה יודעת מה נתנה, ואין הכהן יודע איפה הקריבן כלל, מה הדין? [משנה ו'].

כמה וכיצד מביאה?
לרבנן - הכל אחר החטאת ז'. ג' תורים וג' בני יונה לעולה, וחטאת ממה שתרצה [26]
לבן עזאי - הכל אחר הראשון ח'. ג' תורים וג' בני יונה לעולה, וב' חטאות א' תור וא' בן יונה [27]

-------------------------------------------------

[1] הנה אם היה הכהן נמלך באופן שנתערב קן של רחל בקן של לאה, הדין הוא שיקח רק קן אחד ויעשה גוזל אחד למעלה לעולה ואחד למטה לחטאת ויתנו ביניהם שהחטאת עולה לרחל והעולה ללאה, והקן הנשאר הולך למיתה, דאם נקריב ממנו אחד לעולה, שמא הוא מהגוזלים של רחל ואינה צריכה להביא ב' עולות, וכן להיפך אם נרצה לעשותו חטאת. ויביאו עוד קן בשותפות כדי להשלים חובתם.

[2] סך הכל הם 116 קינים, ואם היה נמלך לא היה יכול להקריב אלא קן אחד וכל שאר הקינים נפסלים, דאחר שהקריב אחת לעולה ואחת לחטאת יש לנו לחוש שמא בראשון שהקריב אחד מהם היה מבעלת הקן האחד, ובכל אחת שהוא לוקח יש לנו לחוש שהוא בן זוגו ונקבע או בחטאת או בעולה, ואין אנו יודעים מה להקריבו. ולכן הדין שהמועט כשר.

[3] כיון שלא נמלך והקריב לכולם למעלה - א"כ כשרים רק אלו שקרבו לשם עולות, אבל אלו שקרבו לשם חטאות לא, ויביאו רחל ולאה בשותפות את מניין החטאות שחסרים להם. וכן אם הקריב את כולם למטה אינם כשרים אלא חציים. ויביאו בשותפות העולות.

[4] דכיון שלא נמלך והקריבם, אם הקריב הכל למעלה אין כשרים אלא העולות, ואם למטה החטאות.

[5] דיש לנו לחוש שמא כל אלו שעשה למעלה הם של רחל, ורחל אינה חייבת אלא עולה אחת (במקרה הזה שנתערב קן אחד בקן אחד), והשניה נקבעת מיד בחטאת, וכשעשה למעלה ב' עולות השניה פסולה - ולכן החצי השני פסול. וכן להיפך כשעשה חציים למטה.

[6] כיון שיש כאן ודאי מאה עולות כשרות שלא מעורב בהם חטאת. אולם מכל השש עשרה גוזלות אחרות שקרבו למעלה יש לי לחוש שמא הם שייכים לנשים שכבר קרבו בני זוגם למעלה לעולה, ואולי הקריב קינים שלמים של אשה אחת כולם למעלה עולה. ולכן אין כשר אלא המרובה שהוא ודאי עולות וכנ"ל.

[7] כגון שהיתה צריכה רחל עולה וקן שלם, ולאה חטאת וקן שלם, ולקחו ג' קינים, ובאחד פירשו אחד חטאת לרחל ואחד עולה ללאה. והשני הניחו סתום. והשלישי פירשו אחד לחטאת ואחד לעולה ולא פירשו מה ללאה ומה לרחל, ולא נמלך הכהן והקריבם.

[8] לפירושו מיירי בב' קינים בלבד, והיה קן רחל סתומה וקן לאה מפורשת, ונתערבו זה בזה.

[9] ובכל השאר יש לנו לחוש, דבאלה שפירשו מה לחטאת מה לעולה (דהיינו בשנים הראשונות ובקן המפורשת), שמא העלה את החטאת למעלה ואת העולה למטה. ולכן אין כשר אלא הקן המפורשת, ודינה לעלות אחת לשם רחל ואחת לשם עולה ויתנו וכנ"ל.

[10] והספיקות שיש כאן, דאם העלה קן הסתומה של רחל כולו למעלה או למטה אין כשר בשבילה אלא אחד. ואם העלה חציו למעלה וחציו למטה שניהם כשרים. ולגבי קן המפורשת של לאה, אם העלה כולו למעלה או כולו למטה אין כשר אלא אחד, ואם העלה חציו למעלה חציו למטה, או ששניהם כשרים או ששניהם פסולים. ולכך הדין שאין כשר בודאי אלא כשיעור הסתומה דהיינו אחד לחטאת ואחד לעולה, ויביאו שניהם קן בשותופות.

[11] והיינו קיני חובה שיש בהם כפלים בחטאת על העולה שיש בהם. בזה הדין שמתוך הד' פרידין שלפנינו עכשיו אפשר להקריב רק מחצה לחטאת, ומחצה פסול. דהעולה שנשארה אי אפשר להקריב עתה - דהא אחר שהקריב מהם עולה אחת יש כאן אחד שנקבע בחטאת, ובכל גוזל יש לחוש שמא הוא החטאת שנקבעה. ולכן יקריב שתי חטאות מב' קינים אלו (וזה מחצה כשר), אולם לא יכול להקריב שלישי לחטאת ולומר שהוא החטאת המעורב, דהרי יש כאן בתערובת עולה שנקבעה, ולכן ישארו מחצה פסולים.

[12] והיינו שיש עתה שני חטאות בקיני החובה, דאף שקרבה חטאת אחת נתערבה בהם עוד חטאת אחרת. ואינו כשר אלא כמנין החטאות שבחובה - דהיינו חטאת אחת, דבקיני החובה המקוריים יש רק חטאת אחת. וה"פ, דאי אפשר להקריב מהד' פרידין שלפנינו עולה כלל דשמא יקח מן החטאת המעורבת. ולהקריב ב' חטאות גם אינו יכול, דשמא יקח העולה שנקבעה בשעה שהקריב את החטאת הראשונה, לכך יקריב רק חטאת אחת - שבזה ודאי ישתיירו ב' עולות קבועות מב' קינים ולא נגע בהם, ושוב לא יקריב כלום דיש כאן תערובת חטאת ועולה.

[13] פי', ועתה יש לפנינו ט"ז פרידין י"ב מהם חטאות וד' מהם עולות, וזהו חובה שנים בחטאת, דנתערבו חטאות פי שנים ממה שיש חטאות בקיני החובה. ועתה אם הקריב חציין למעלה (ח' פרידין) וחציין למטה (ח' פרידין), אלו שלמעלה כולם פסולים - דשמא כולם חטאות, ואלו שלמטה מחצה כשר ומחצה פסול - דיש לחוש בתערובת זו רק לד' עולות.

[14] פי', ועתה יש לפנינו כ"ד פרידין כ' מהם חטאות וד' מהם עולות, וזהו חטאת שנים בחובה, דנתערבו חטאות פי שנים מכל הקיני חובה (דהיינו ט"ז חטאות שנתערבו בח' פרידין של ד' קיני חובה). ועתה אם הקריב חציין למעלה (י"ב פרידין) וחציין למטה (י"ב פרידין), אלו של למעלה כולם פסולים - שמא כולם חטאות, ואלו שלמטה המנין שבחובה כשר - ומנין הפרידין שבחובה בסך הכל הוא ח', וא"כ למטה כשרים ח' חטאות - דיש לחוש בתערובת זו רק לד' עולות.

[15] והיינו שמספר הפרידין שבחובה כפול מהחטאות שנתערבו בהם, (ולא נמלך) ועשה חציין למעלה (ג' פרידין) וחציין למטה (ג' פרידין) - מחצה כשר ומחצה פסול, כי שמא הקריב למעלה את הב' חטאות המעורבות ופסלם, ואין כשר מההקרבה למעלה אלא עולה אחת. ומהג' שהקריב למטה אין כשר אלא ב' חטאות - אבל הג' כבר נקבע בעולה ונפסל למטה.

[16] והיינו שמספר הפרידין של החטאת שנתערבו כפול מהקן חובה שנתערב בו (ונמצא שיש כאן ה' חטאות ועולה אחת). ואין כשר אלא ב' חטאות כמנין הפרידין שבחובה, דכיון שעשה חציין למעלה (ג' פרידין) וחציין למטה (ג' פרידין) - מחצה כשר ומחצה פסול, כי שמא הקריב למעלה רק חטאות וכל הג' פסולים, ומהג' שלמטה אין כשר אלא ב' חטאות, דעל כרחך יש כאן עולה אחת שנקבעה ונפסלה.

[17] דהיה צריך לעשות ג' למעלה ואחד למטה, דהקן הבא בנדר כולו עולות הקרבים למעלה.

[18] דמה שנפסל הוא רק גוזל אחד של עולה שהיה צריך להקרב למעלה וקרב למטה - ותביא עוד תור.

[19] דמספקא לן איזה סוג קן קרב אחרון לנדרה שבו היה פסול של אחד הגוזלים, והדין הוא שצריכה להביא מאותו המין, ואין אנו יודעים ממה היתה העולה הכשרה שצריך להשלים לה עתה בן זוג, לכך צריכה להביא תור א' ובן יונה א' ויקרבו שניהם עולות.

[20] פי', שבשעה שנדרה פירשה ואמרה שהקן לנדרה יהיה ממין תורים או בני יונה, ואינה זוכרת מה פירשה.

[21] כגון שזוכרת שהביאה לכהן ב' קינים של תורין, צריכה להביא עוד תור אחד בשביל הגוזל שנפסל וכנ"ל. וכן צריכה להביא עוד קן של בני יונה, דכיון שאולי פירשה בתחילה קן של בני יונה ויקרבו כולם עולות.

[22] דאם הקריב הכהן הב' תורים באחרונה לנדרה הרי שנפסל תור אחד וצריכה להביא אחד תחתיו, ואם היה יונה צריכה להביא יונה אחרת תחתיו. ועוד תביא עוד תור ועוד בן יונה (כדי שבסך הכל יהיה כאן ב' קינים שלמים), כיון שאין אנו יודעים ממה נדרה ואין אנו יודעים מה הקריב (כך שלא מספיק רק השלמה של גוזל אחד כדלעיל), וצריך שבודאי יעלו עתה כתיקנם לנדרה קן תורים וקן בני יונה.

[23] פי', קבעה שתביא את נדרה יחד עם חובתה דוקא, וכן פירשה ממה תביא לנדרה האם מיונים או מבני יונה, ואינה זוכרת מה פירשה.

[24] כיון שנפסל אחד מהתורין וכנ"ל צריכה להביא ג' תורין, דהיות שקבעה לנדרה עם חובתה אינה יכולה להביא לנדרה בלא שתביא ג"כ חובתה, ולכן צריכה להביא ג'. ועוד תביא ב' בני יונה כיון שאינה זוכרת מה פירשה בנדרה.

[25] כיון שספק לנו האם מה שנפסל הוא מהתורים או מהבני יונה, צריכה להביא ג' תורים ובזה מקיימת לנדרה עם חובתה על הצד שהיה נדרה תורים. וצריכה עוד ג' בני יונה דשמא היה נדרה בני יונה ושמא הכהן הקריב לבני יונה באחרונה ופסל מהם אחד, ואז צריכה ג' בני יונה, כדי שתקיים נדרה עם חובתה.

[26] דמביאה ב' תורין וב' בני יונה - לנדרה, דספק לנו מה נדרה מתורין או מבני יונה, וחטאת אחת לחובתה מאיזה מין שתרצה (דאולי הקריב לכולם למעלה ולא יצאה ידי חובת חטאת כלל), ובזה ממ"נ היתה לכאורה יוצאת ידי חובה, דמקריב את החטאת ואח"כ מקריב ד' עולות, ואם נדרה בני יונה יהיו ב' בני יונה לעולה והתור לחובתה, ואם נדרה תורים יהיו התורים לנדרה ובן יונה לחובתה. אכן יש לנו לחוש שמא הקריב הכהן בפעם הראשונה לחטאת למטה וקבעה החטאת את העולה של חובתה להיות ממין מסויים, וכיון שאין אנו יודעים איזה הוא, תביא עוד תור ובן יונה כדי שיהיה בן זוג למה שקבעה החטאת את העולה של חובתה.

[27] הכל כפירוש הנ"ל, אלא שלבן עזאי יתכן גם לעולה לקבוע לחטאת - אם קרבה ראשונה, ושמא הקריב לכולם למעלה וקרבה העולה של חובתה כדינה וקבעה לחטאת ממינה, ולכן צריך להביא ב' חטאות א' תור וא' בן יונה כדי שיצא יד החטאת.

עוד חומר לימוד על הדף