קינים דף כג. פרק ב'.
רחל ולאה, לכל אחת ב' קינים סתומות, ופרח מזו לזו, כמה קרבים? [משנה ב'].
| כמה יקרבו מאצל רחל? | כמה יקרבו מאצל לאה? | |
| פרח מרחל אל לאה | שנים [1] | ארבע [2] |
| חזר מלאה אל רחל | שנים [3] | שנים [4] |
לזו קן אחד, ולזו שתי קינים וכו', ופרח וחזר כדלהלן כמה קינים נשארו להקרבה? [משנה ג'].
| בעלת 1 | בעלת 2 | בעלת 3 | בעלת 4 | בעלת 5 | בעלת 6 | בעלת 7 | |
| בפריחה ראשונה [5] | ---- [6] | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 7 [7] |
| בחזרה ראשונה | ---- | ---- [8] | 1 [9] | 2 | 3 | 4 | 6 [10] |
| בפריחה שניה | ---- | ---- | ---- | 1 | 2 | 3 | 6 [11] |
| בחזרה שניה | ---- | ---- | ---- | ---- | 1 | 2 | 5 |
| בפריחה שלישית | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | 1 | 5 |
| בחזרה שלישית | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | לת"ק: 4 לי"א: 5 [12] |
קינים דף כג:
קן סתומה וקן מפורשת (שנתערבו גוזליה אחד באחד), פרח מזו לזו, כמה קרבים? [משנה ד'].
| כמה יקרבו מהקן סתומה | כמה יקרבו מהקן מעורבת | |
| פרח מהסתומה למפורשת | אחד - ויקח זוג לשני | כולן ימותו [13] |
| חזר, או פרח מהפורשת לסתומה | כולן ימותו | כולן ימותו |
חטאת מכאן ועולה מכאן וסתומה באמצע, פרח כדלהלן, כמה קרבים? [משנה ה'].
| כמה יקרבו מהסתומה האמצעית | כמה יקרבו מן הצדדים | |
| פרח מהאמצע לצדדים | ---- | כל הארבע [14] |
| חזרו שנים לאמצע | שניהם ימותו [15] | אחד לחטאת ואחד לעולה |
| חזרו שוב ופרחו לצדדים | ---- | כולם ימותו |
אין מביאים קן א' תור וא' בן יונה, האשה שהביאה כך, באופנים דלהלן מה תכפול? [משנה ה'].
| הביאה חטאתה תור ועולה בן יונה | הביאה עולתה תור וחטאתה בן יונה | |
| לת"ק - אחר החטאת | תכפול ותביא עולתה תור | תכפול ותביא עולתה בן יונה |
| לבן עזאי - אחר הא' | תכפול ותביא עולתה תור | תכפול ותביא חטאתה תור |
-------------------------------------------------
[1] "פרח מזו לזו פוסל אחד בהליכתו", פי', דחוץ ממה שהוא פסול הוא פוסל עוד אחד מהגוזלות שמהם פרח - והגם שנשארו לרחל ג' גוזלות, אי אפשר להקריב אלא שנים. והטעם, דאם יקריב לאלו של רחל שנים לעולה ואחד לחטאת, או אחד לעולה ושנים לחטאת, נמצא שנקבע אותו הפורח להיות חטאת או עולה (והוא יהיה ההפך ממה שהקריב לבן זוגו אצל רחל), וימצא שנתערב גוזל של חטאת ודאי באלו של לאה, או גוזל של עולה ודאי. וכבר שנינו לעיל (א:ב) דחטאת שנתערבה בקן של חובה אין כשר אלא כמנין החטאות שבחובה, וכן עולה וכו'. ולכן אי אפשר להקריב מאלו של רחל אלא שנים.
[2] ויקריבם שנים לחטאת ושנים לעולה, דאם יקריב שלשה לחטאת יתכן שיקח מתוך הב' קינים של לאה ג' לחטאת, וזה אי אפשר, דהרי לאה אינה חייבת אלא רק ב' חטאות. וכן מאותו טעם לא יכול לעשות ג' לעולה.
[3] אמנם א"א להקריב לכל הארבעה, דיתכן שלא חזר אותו שהלך אלא אחר משל לאה, והפורח עצמו פסול וכנ"ל.
[4] דדנים עתה לשל לאה כמו שדנו לעיל בפריחה הראשונה כשפרח מרחל. עוד מבואר במשנה דאפי' יפרח ויחזור כמה פעמים, תמיד יקריבו שנים לכל אחת. והטעם דאפי' אם נתערבו כל הקינים לגמרי אלו באלו אפשר להקריב לחציים, וכמבואר לעיל (א:ג).
[5] במשנה לא נזכר הפירוט כשהיו רק פריחות, אלא נזכר כשהיו כבר חזרות. וכאן פירטנו מה הדין גם כשהיו רק פריחות, כדי שיובן הסדר.
[6] דאיך שפרח ממנה נפסל הפורח בהתערבותו בקן אחר, ופוסל את בן זוגו הנשאר, כדי שלא יקבענו בחטאת או עולה וכנ"ל.
[7] דמהשביעית עדיין לא פרח כלום, ורק בא אליה אחד מהשישית, ואינו פוסל אצלה כלום, אלא שהוא פסול.
[8] דעתה שוב פרח ממנו לבעלת א', וא"כ נמצא שמהשני קינים שהיו, הקן הראשון נפסל כשפרח ממנו לבעלת ג', והקן השני נפסל כשעתה חזר ופרח מבעלת ב' לבעלת א'.
[9] וקשה, דאמנם נכון שפרחו מתוך הג' קינים שהיו (ו' פרידות) פרידה אחת בהליכה לרביעית, ואחת בחזרה לשניה. מ"מ נשארו בה ב' קינים שלמים (ד' פרידות), ולכאורה היה צריך להיות הדין שיקרבו כל הד' ב' לחטאת וב' לעולה. דמה יש לנו לחוש בזה, דאם נחוש שמא אותו שפרח בראשונה מהשלישית לרביעית עשו אותו כשהקריבו לרביעית עולה או חטאת והוא עלה לשם בעלת שלש, ועתה כשאני יעשה עוד ב' חטאות וב' עולות נמצא שקרבו לבעלת ג' - ג' עולות או ג' חטאות. אין בזה כלום, דהא היא ראויה לזה שיקרבו לה שלש. ואם החשש שמא יקבע אותו שפרח לבעלת שנים בעולה או בחטאת (שזה החשש שנמצא בכל הנ"ל), גם בזה אינו כלום, דבין כה לא קרב מבעלת שנים כלום, ואין לוש לפוסלם.
[10] דמהשביעית פרח רק פעם אחת עתה בחזרה לבעלת שש, ולכן פסל רק קן אחד.
[11] ולא נפסל עדיין בה עוד, דלא יצא ממנה כלום בפעם השניה עדיין עד החזרה.
[12] ונאמרו ב' פירושים בשיטה זו. פירוש אחד שחוזרים ומתכשרים בה כל השבעה קינים שיש בה עתה, דכיון שנפסלו כולם אין לנו לחוש שיקבע בקינים הפסולים עולה או חטאת. ודחה המפרש פירוש זה, דא"כ היה לנו לומר "נכשרה שביעית". ולכן פירש המפרש שלא הפסידה כלום בחזרה שלישית, וכמו שקודם בחזרה שניה דינה שחמשה ממנה כשרים, כן עתה. והטעם, דהא פרחה אל השישית והדין הוא שלא קרב מהשישית כלום, אינה פוסלת את הנשאר, דלא איכפת לי שיקבע בחטאת או בעולה. והגם שלעיל נתבאר שעכ"פ גזרו רבנן בזה, יש לומר שבשביעית לא גזרו, דכיון שהיא שונה מכל השאר שאינה מפסדת כלום בפריחה (דממנה לא פרח בהליכה - דאין כאן שמינית), לכך לא גזרו בה על החזרה, ואם פרח ממנה לבין המתות כגון במקרה האחרון - אינה נפסלת.
[13] קן מפורשת שנתערבו גוזליה הדין ששניהם מתים, דאין אתה יודע מה לעשות לחטאת ומה לעשות לעולה, ואותו שפרח אליהם גם דינו במיתה דנתערב עם המתות. וכיון שכן אם חזר משם אל הקן הסתומה נפסל אותו שנשאר בסתומה, כדין סוף המשנה הקודמת שאמרה: "אם פרח מן המתות לכולן - הרי כולן ימותו".
[14] דזה שפרח לצד החטאת יקרב עם החטאת שעמו - לחטאת, וזה שפרח לצד עולה - לעולה.
[15] דעתה יש לנו ספק באמצעיים שמא באו מן המפורשות שהיו בצדדים, ואין אני יודע מי חטאת ומי עולה.