TOSFOS DH B'KOSNOS KEHUNAH
תוס' ד"ה בכתנות כהונה
(Summary: Tosfos cites Rashi's explanation and reconciles it with the Sugya later on Daf 55a.)
פ"ה משנתינו דקתני 'לא קידש' ,אלמא לא מתחלל, במקדש בכתנות כהונה שלא בלו וראויין לעבודה ...
Clarification: Rashi explains 'our Mishnah, which rules 'Lo Kidesh'. so we see that it does not become desecrated, speaks where he betrothed with the Kohen's shirts that are not worn out and that are fit for the Avodah
וכל זמן שראויין לעבודה, אין מעילה בשגגתן ...
Clarification (con.): And as long as they are fit for the Avodah, they are not subject to Me'ilah be'Shogeg ...
שלכך הוקדשו בתחילה -ליהנות בשגגתן בכל עת שלא יתכוין לחללם...
Reason: Because they were sanctified initially on the understanding that one would benefit from them be'Shogeg as long as one did not have the intention to transfer it to Chulin ...
שלא ניתנה תורה למלאכי השרת -שיהו הכהנים זריזים כמלאכי השרת להפשיטן בגמר העבודה, ולא ישהום עליהם אחר עבודה כהרף עין .
Reason (cont.): Since the Torah was not given to Mal'achei ha'Shereis - that the Kohanim should be alert like Mal'achei ha'Shereis to strip them off the moment the Avodah comes to an end, and not to continue wearing them for a split second later.
וא"ת, א"כ היכי קאמר ר' יהודה דבשוגג קידש וגם במזיד אליבא דר"מ- הרי לא נתחללו` ...
Question: In that case, how can Rebbi Yehudah say that be'Shogeg the Kidushin is valid, and also be'Meizid according to Rebbi Meir - seeing as it does not go out to Chulin ...
דהא כלי שרת הן, וכלי שרת אמרי' ד'יש מועל אחר מועל- ' ואין יוצאין לחולין?
Question (cont.): Since they are K'lei Shareis (administering vessels), by which we say 'there is Me'ilah after Me'ilah' - and they do not go out to Chulin?
וי"ל, דאיירי דאותן כתנות לא נתחנכו עדיין לעבודה, דאז אין קדושת כלי שרת עליהם אלא קדושת בדק הבית ...
Answer: It speaks where those shirts had not yet been consecrated for the Avodah, in which case they do not have the sanctity of K'lei Shareis, only of Bedek ha'Bayis ...
כדאמר פ"ק דסנהדרין (ד' טז:) 'עבודתן מחנכתן .'
Source: As the Gemara says in the first Perek of Sanhedrin (Daf 16b) 'Their Avodah consecrates them'.
TOSFOS DH MO'ALIN B'CHADTIN V'EIN MO'ALIN B'ATIKIN ETC.
תוס' ד"ה מועלין בחדתין ואין מועלין בעתיקין כו'
(Summary: Tosfos describes the half-Shekel in all its stages.)
כך היה הענין של הבאת שקלים: בא' באדר משמיעין על השקלים להביא; וכל אותו חדש היו מביאין שקליהם בלשכה עד פרוס חג הפסח- היינו אחד בניסן...
The Half-Shekel: This is how the Shekalim were brought: Following the announcement on the first of Adar to bring one's half-Shekel, the people would bring their Shekalim the entire month to the Lishkah (a specific room in the Azarah) until 'P'ros ha'Pesach (fifteen days [six in the case of Shavu'os] before Yom-Tov) - which is the first of Nisan ...
ותורמין מהן תרומה ראשונה- שבג' פרקים בשנה תורמין, בפרוס הפסח ובפרוס עצרת ובפרוס החג; כלומר -כל השקלים הבאים מאחד באדר עד אחד בניסן נותנין אותן תוך הלשכה...
The First T'rumah: They took the first T'rumah separation) from those Shekalim - because three times a year they would separate - on P'ros ha'Pesach, on P'ros Atzeres (Shavu'os) and on P'ros ha'Chag (Sukkos) - with reference to all the Shekalim that were brought from the first of Adar until the first of Nisan and which were placed in the Lishkah.
ותורמין מהן תרומה ראשונה בשלש קופות של שלש סאין, ומהן היו לוקחין כל קרבנות צבור עד פרוס עצרת לפי הצורך...
The First T'rumah (cont.): And they took the first T'rumah in three boxes each containing three Sa'in, from which they purchased all the Korb'nos Tzibur up until P'ros Atzeres according to their needs ...
ומן המותר של אותן קופות, פליגי [תנאי] התם (בשקלים פ"ד מ"ד) ...
The Leftovers: And the Tana'im (in Shekalim, 4:4) argue over the Shirayim (leftovers) in those boxes, ...
חד אומר שעושין מהן רקועי פחין צפוי לבית קדשי הקדשים ;וחד אומר לכלי שרת; וחד אומר שעושין מהן קיץ למזבח...
The Leftovers (cont.): One Tana holds that they made from their proceeds gold plates to overlay the inside of the Kodesh Kodshim; Another Tana says that they used them for K'lei Shareis, and a third Tana holds that they purchased with them animals for Kayitz ha'Mizbe'ach (Olos Nedavah that they brought on the Mizbe'ach during the long summer months) ...
והנשאר מן הלשכה לאחר שנתמלאו הקופות, נעשו שיריים לחומת העיר ומגדלותיה.
The Leftovers (concl.): And what remains in the Lishkah after the boxes have been filled, they use to strengthen the walls of the city and its towers.
ומניסן ואילך המביא שקלו נותנו בתקלין חדתין -פירוש שופרות הנקראים כך רחבים למטה וקצרים למעלה, ועל שם שנותנין לתוכן שקלים חדשים משנה זו, נקראים 'תקלין חדתין... '
The New Shekalim: Somebody who brought his Shekel from Nisan and onwards, placed it in Tiklin Chadtin - Shofros, so-called because they were wide at the base and narrow on top, and since they placed into them the new Shekalim of the current year, they were called 'Tiklin Chadtin'.
ומשמגיע אחד בסיון דהיינו פרוס עצרת, תורמין תרומה שניה, שנותנין שקלים שהובאו ב'תקלין חדתין' לתוך אותן שלש קופות כדי להקריב קרבנות ציבור עד פרוס החג.
The Second T'rumah: When the first of Sivan - 'P'ros Atzeres' arrives, they took the second T'rumah, which entailed taking the new Shekalim from the 'Tiklin Chadtin' into the same three boxes, in order to bring the Korb'nos Tzibur up to P'ros ha'Chag.
ומפרוס עצרת המביא שקלו כמו כן נותנו עוד ב'תקלין חדתין' עד אחד בתשרי, דהיינו עד פרוס החג...
The new Shekalim: And someone who brings his Shekel after P'ros Atzeres would likewise place it in 'Tiklin Chadtin' until the first of Tishri (which is P'ros ha'Chag) ...
ואז תורמין תרומה ג' להקריב קרבנות צבור עד א' בניסן.
The Third T'rumah: When one would take the third T'rumah in order to bring the Korb'nos Tzibur up until the first of Nisan.
ואם לא מספקא תרומה שלישית עד ניסן- בהא פליגי התם (שם ו.):
If They are Short: If the third T'rumah did not suffice until Nisan - the Tana there argue (Ibid. 6a) ...
ת"ק סבר 'יחזור ויתרום' -פי' מחדתין שבאו בין סוכות לפסח, אבל מן השיריים שנשתיירו לאחר שנתמלאו הקופות, אין תורמין לעולם ...
Tana Kama: The Tana Kama holds that they must take another T'rumah - from the new Shekalim that were brought between Sukkos and Pesach, but never from the Shirayim that remained after they filled the boxes ...
ור"מ סבר 'יקח מן השיריים' ומאותן שבאו אחר שכלו שלשה פרקי התרומה -דהיינו בין סוכות לניסן .
Rebbi Meir: Whereas Rebbi Meir maintains that they take both from the leftovers and from those that were brought after the three periods of T'rumah have passed - i.e. between Sukkos and Nisan.
לא משמע מתוך פירוש רש"י אם מועלין בהן או לא.
Me'ilah: Rashi's explanation does not indicate whether they are subject to Me'ilah or not ...
אמנם ר' יצחק בן אברהם פירש 'דמועלין בחדתי' לר' יהודה- אף לאחר כל התרומה...
Me'ilah (cont.): The Riva however, explains that 'Mo'alin' be'Chadti according to Rebbi Yehudah - even after the conclusion of the entire T'rumah
שמא יצטרכו להן לבסוף להקריב קרבנות.
Reason: In case they will eventually be needed for the Korbanos.
והכי נמי תני במסכת שקלים (שם) גבי 'קופות' דקאמר התם 'שלמה שלישית - 'כלומר שכלתה כל השלשה קופות ,חוזר לשניה; שלמה שניה, חוזר לראשונה; שלמו שלשתן, יחזור ויתרום' ...
Support: And this conforms to the Mishnah in Shekalim (Ibid.) which states that 'If the third one is finished' - meaning that if all three boxes have been emptied, 'one goes back to the second one; And if the second one is finished, one goes back to the first one; whereas if all three are finished, they take a new T'rumah ...
פירוש מתקלין חדתין שהובאו אחר החג, ואל יתרום משירי הלשכה.
Support (cont.): From the new Shekalim that were brought after Sukkos, but not from the Shirayim in the Lishkah.
ר"מ אומר 'יחזור לשיריים' ,שהיה ר"מ אומר 'מועלין בשיריים ' , שמא יצטרכו להם לבסוף.
Support (cont.): Whereas Rebbi Meir holds that 'One goes back to the Shirayim', as he said 'Mo'alin be'Shirayim', in case they are eventually needed.
והשתא סבר ת"ק כמאן דאמר 'יחזור ויתרום' ,ולכך מועלין בחדתין שמא יצטרכו להם.
Support (concl.): It transpires that the Tana Kama follows the opinion that 'One takes another T'rumah', and the new Shekalim are therefore subject to Me'ilah in case they are eventually needed ...
'אבל לא בעתיקין' -פירוש דהיינו שופרות אחרים וכתוב עליהם 'תקלין עתיקין' -דמי שלא שקל אשתקד, מביאו לשנה הבאה ונותנו לתוך שופר זה...
Tiklin Atikin: 'But not the old ones' - This refers to other Shofros, on which were 'Tiklin Atikin', because someone who did not bring his Shekel last year, brings it the following year and places it in this Shofar ...
'ואין מועלין בהן' -לפי שתורת שירי הלשכה עליהן, ועושין מהן חומות העיר ומגדלותיה.
Me'ilah: 'And they are not subject to Me'ilah' - because they have the status of the leftovers of the Lishkah, with which one builds/repairs the walls of the city and its towers.
ר"מ אומר 'מועלין אף בעתיקין' ,שהיה ר"מ אומר 'מועלין בשירי הלשכה' ...
Me'ilah (cont.): Whilst Rebbi Meir holds 'that also the Atikin are subject to Me'ilah, since he holds 'Mo'alin be'Sheyarei ha'Lishkah'.
ור"מ לטעמיה דאמר התם 'שלמו כולם, חוזר לשיריים, ודומין זה לזה ,דכי היכי דחוזרים לשיריים, ה"נ חוזרים לעתיקין אם יצטרכו.
Me'ilah (concl.): In fact, Rebbi Meir follows his reasoning , as he says there (in the Yerushalmi, Ibid.) that if they are all finished, one goes back to the Shirayim, and they are similar, because, just as one goes back to the Shirayim, so too, does one go back to the Atikin, if necessary.
וא"ת, והיכי מצי לתרום מעתיקין לקרבנות ציבור, הא בעינן תרומה חדשה ...
Question: How can one take from the Atikin for the Korbanos, seeing as one requires a new T'rumah ...
כדדרשי' בר"ה (דף ז.) 'הבא מתרומה חדשה' -מ"עולת חדש בחדשו"
Source: As the Gemara Darshens in Rosh ha'Shanah (Daf 7a) 'Bring from the new T'rumah', which it learns from "Olas Chodesh be'Chodsho"?
וי"ל, דהיינו למצוה ,אבל היכא דלא אפשר, עבדינן.
Answer #1: That is for a Mitzvah (Lechatchilah [Ibid.]), but where it is not possible, one takes even from the old T'rumah.
א"נ י"ל כיון שבאו בשנה זו -כלומר שלא היה שנה תמימה מן ההבאה, שפיר קרינא ביה 'תרומה חדשה' .
Answer #2: Alternatively, since the Shekalim came in the same year - i.e. a full year did not pass from the time they were brought, it is justifiably called 'a new T'rumah'.
ומתוך כך ניחא קושיא אחרת שמקשין העולם ...
Answer #2 (Extention): And this answers another Kashya that people ask ...
דבמסכת שקלים (דף ז.) אמר 'אבני מזבח ועזרות וההיכל מועלים בהם' ,ופריך התם 'וכי יש מעילה בשיריים,' הרי משיריים נעשין? ...
Introduction to Question: Because in Maseches Shekalim (Daf 10b) on the ruling that 'The stones of the Mizbe'ach, the Azaros and the Heichal are subject to Me'ilah', the Gemara asks that seeing as they come from the Shirayim, since when is Shirayim subject to Me'ilah? ...
וכי תימא ר"מ היא דאמר 'מועלין בשיריים' ,כלום אמר ר"מ אלא בתוך שנתו, ואנו חוץ לשנתו קיימינן- שהרי מזבח והיכל כמה שנים יש שנעשו?
Introduction to Question (cont.): And if you will say that the author is Rebbi Meir, who says 'Mo'alin be'Shirayim, Rebbi only said this within the year, whereas we are speaking about after a year - seeing as the Mizbe'ach and the Heichal were made many years earlier?
וקשה, דהא ר"מ אמר הכא 'מועלין בעתיקין' ,אע"ג דעברו שנתן, וא"כ מצינו לאוקמי כוותיה ההיא דמסכת שקלים, ומאי פריך התם 'כלום אמר ר"מ ' ?'
Question: But Rebbi Meir here holds 'Mo'alin ba'Atikin', despite the fact that their year has passed, in which case we not establish the case in Maseches Shekalim like him - so why does the Gemara ask 'Rebbi Meir only said this ... ?'
ולפי מה דמתרצינן הכא, דקרינן ביה תרומה חדשה מאחר שהובא בשנה זו, ניחא שפיר הא דלא מצינו לאוקמי ההיא דהתם כר"מ.
Answer: However, according to what we just answered, that it is called a new T'rumah as long as it was brought this same year, that what we are not able to establish the Beraisa there according to Rebbi Meir is in order.
TOSFOS DH EIMA REBBI YEHUDAH
תוס' ד"ה אימא ר' יהודה
(Summary: Tosfos clarifies the text of the Sugya earlier on the Amud.)
מכאן משמע דל"ג לעיל גבי 'אין מועלין בעתיקין' "דברי רבי יהודה" ...
Clarifying Text: This implies that earlier (on the Amud), in connection with 'Ein Mo'alin ba'Atikin', we do not have the text 'Divrei Rebbi Yehudah' ...
דאי גרס ליה, הל"ל 'איפוך' ...
Reason: Because if we did, it ought to have said (here) 'Ipcha' (Reverse the opinions) ...
אלא ודאי סתמא נשנית.
Clarifying Text (cont.): It must therefore have been learned S'tam (without a name).
וגם ר"ת מחקו מספרו.
Support: Rabeinu Tam too, erased it from his text.
54b----------------------------------------54b
TOSFOS DH T'REI TANA'I V'ALIBA D'REBBI YEHUDAH
תוס' ד"ה תרי תנאי ואליבא דר' יהודה
(Summary: Tosfos cites Rashi's explanation and elaborates.)
פ"ה 'איכא למ"ד ירושלים מקדשא- שאם יטול מאבני החומה לבנותם בביתו, מעל ...
Clarification: Rashi explains that 'There is one opinion that holds Yerushalayim is sanctified - that if one takes stones from the wall to build into one's house, one is Mo'el ...
ואיכא למ"ד לא מקדשא' .
Clarification (cont.): And there is another opinion that holds that it is not.
מיהו קשה, דבפ' שני דייני גזירות (כתובות דף קו:) תני 'אבני מזבח וההיכל והעזרה באין מבדק הבית; חוץ לחומת העזרה -כגון חומת העיר, באין משירי לשכה.'
Question: In Perek Sh'nei Daynei Gezeiros (Kesuvos, Daf 106b), the Beraisa states that 'The stones of the Mizbe'ach, the Heichal and the Azarah come from Bedek ha'Bayis; and what is outside the walls of the Azarah - such as the walls of the city, comes from the leftover of the Lishkah.
ובמסכת שקלים (דף ז.) תניא 'אבני מזבח וההיכל והעזרות משירי הלשכה; חוץ לחומת העזרה -כגון חומת העיר, באים מלשכת בדק הבית' ?
Question (cont.): Whereas the Beraisa in Maseches Shekalim (Daf 7a) states that 'The stones of the Mizbe'ach, the Heichal and the Azarah come from the leftovers of the Lishkah; and what is outside the walls of the Azarah - such as the wall of the city, comes from the Lishkas Bedek ha'Bayis'.
וי"ל, דבהא פליגי -דההיא דשני דייני גזירות ס"ל 'אין מועלין בשירים' וכמאן דאמר ירושלים אינה קדושה...
Answer: That is precisely what they are arguing about - The Beraisa in Sh'nei Daynei Gezeiros holds that the leftovers are not subject to Me'ilah ...
והכי קאמר -ד'אבני מזבח וההיכל והעזרות' דקדושים, 'באין מבדק הבית' -דקדוש כמו כן; ו'חומת העיר' -,דאינו קדוש, 'בא משירי הלשכה.'
Answer (cont.): So what he means to say is - that 'The stones of the Mizbe'ach, the Heichal and the Azarah' - which are holy, 'come from Bedek ha'Bayis' - which is likewise holy; whereas 'the walls of the city' - which are not holy, 'come from the leftovers of the Lishkah'.
וההיא דמסכת שקלים דקאמר 'אבני מזבח וההיכל והעזרה באין משירי לשכה' סבר ד'מועלין בשירי הלשכה' ,ולכך עושין מהן דבר קדושה...
Answer (cont.): Whereas the Tana in Maseches Shekalim, which says that 'The stones of the Mizbe'ach, the Heichal and the Azarah come (even) from the leftovers of the Lishkah' holds that 'The leftovers of the Lishkah is subject to Me'ilah', which is why they use it for a thing that is holy
וכ"ש מבדק הבית דקדיש טפי...
Answer (cont.): And how much more so from Bedek ha'Bayis, which is holier still.
'חוץ לחומת העזרה כגון חומות העיר ומגדלותיה, באין מבדק הבית' -כלומר אף מבדק הבית, דקדוש קדושה גדולה, דקסבר ירושלים קדשה.
Answer (concl.): 'And what is outside the walls of the Azarah, such as the walls of the city and its towers, come from Bedek ha'Bayis' - meaning even from Bedek ha'Bayis, whose sanctity is great, because he holds that Yerushalayim is sanctified.
TOSFOS DH KORBAN MI MECHAYEV
תוס' ד"ה קרבן מי מחייב
(Summary: Tosfos clarifies the question.)
דלא היה חייב בהוצאה, אלא באכילה או בהנאת הגוף.
Clarification: Seeing as he would not be Chayav for taking it out of Hekdesh, only for eating it or for benefiting from it.
TOSFOS DH GAMAR KODESH KODESH MI'MA'ASER
תוס' ד"ה גמר קדש קדש ממעשר
(Summary: Tosfos reconciles the Gezeirah Shavah with the Gemara in B'rachos, which learns the Din of Chilul from the word "Hilulim".)
וא"ת, א"כ, ל"ל "הלולים" ,דדריש מיניה בפ' כיצד מברכין (ברכות דף לה.) 'אחליה והדר אכליה' -תיפוק ליה מהך ג"ש?
Question: Why do we then need "Hilulim", from which the Gemara in Perek Keitzad Mevorchin (B'rachos, Daf 35a) Darshens 'redeem it and then eat it' - why can we not learn i from the current Gezeirah Shavah?
וי"ל, דאי מג"ש, לא הוה ידעינן דפדיון רבעי נוהג אלא בזמן שמעשר שני נוהג, ולא בשנה שלישית.
Answer #1: From the Gezeirah Shavah we would not have known that Pidyon Neta R'vai applies in the third year, only when Ma'aser Sheini applies.
אי נמי, ה"א מאי חזית דגמר ממעשר, נילף משביעית, שתופס דמיו ואינו יוצא לחולין (אבל מאחר דגמרי מ"הלולים" ,שאינו תופס דמיו גמר ממעשר).
Answer #2: Alternatively, we would have thought that we would learn it, not from Ma'aser, but from Shevi'is, the proceeds of which become Kadosh, and which does not go out to Chulin (further on, on Daf 58a [but now that we learn it from "Hilulim", we learn from Ma'aser that the proceeds do not become Kadosh]).
TOSFOS DH LO AMRU ELA L'INYAN ACHILAH
תוס' ד"ה לא אמרו אלא לענין אכילה
(Summary: Tosfos clarifies the statement.)
הא דנקט 'אכילה' לאו דוקא, דה"ה אם היה שמן דהקדש והדליק בו הנר, דמעל ...
Clarification: 'Achilah' is La'av Davka, since the same will apply to oil of Hekdesh with which one kindles a light; it too is subject to Me'ilah ...
שהרי כילה אותם מן העולם.
Reason: Because he destroyed it from the world.
וא"ת, א"כ אמאי מועלין בחדתין?
Question: In that case, why is one Mo'el by new Shekalim?
וי"ל, דהתם נמי איירי ששקל כנגדן משקולות, שנהנה מגוף השקלים והוי כמו אכילה ...
Answer: There too, it speaks where he used them as weights, in which case he benefited directly from the Shekalim, which is similar to eating ...
ולא אתא אלא למעוטי הוצאה.
Answer (cont.): And the Gemara is only coming to preclude spending them.
TOSFOS DH SHILACH B'YAD PIKE'ACH V'NIZKAR ETC.
תוס' ד"ה שילח ביד פיקח ונזכר כו'
(Summary: Tosfos explains why the Gemara did not prove its point from the Reisha.)
וא"ת, אמאי לא מייתי מרישא, דקאמר 'שילח ביד חרש שוטה וקטן; עשו שליחותו, גזבר מעל; לא עשו שליחותו, חנוני מעל' ...
Question: Why does the Gemara not cite the Reisha, which says that 'If he sent it via a Cheresh, Shoteh or Katan; the treasurer is Chayav if they carried out the Shelichus, and the shopkeeper, if they did not' ...
אלמא היכא דהוי שוגג, חייב קרבן מעילה?
Question (cont.): A proof that a Shogeg is subject to Me'ilah.
וי"ל, דמההיא לא מוכח אלא דבשוגג מתחלל, אבל דבמזיד לא מתחלל, לא שמעינן.
Answer: From there one can only prove that be'Shogeg, it goes out to Chulin, but not that be'Meizid, it does not.
ומהך דהכא שמעינן תרי -מדקאמר 'נזכר עד שלא הגיע אצל חנוני, חנוני מעל ולא בעל הבית' -אלמא משמע דבמזיד אינו מתחלל ...
Answer (cont.): Whereas from (the Seifa) here we can learn two things - from what the Tana says 'If he remembered before he reached the shopkeeper, the shopkeeper is Mo'el and not the owner' - we see that be'Meizid, it does not go out to Chulin ...
ומדקאמר 'חנוני מעל לכשיוציא,' מכלל דבשוגג מתחלל.
Answer (concl.): And since it says that 'The shopkeeper is Mo'el as soon as he spends it', we see that be'Shogeg, it goes out to Chulin.