1)

TOSFOS DH A'KARIV OMER V'HADAR ACHOL

תוס' ד"ה אקרוב עומר והדר אכול

(Summary: Tosfos, citing the Yerushalmi, explains why they did not eat Matzah from the new crops.)

בירושלמי מקשה למה לא אכלו מצה מחדש...

(a)

Question: The Yerushalmi asks why they did not eat Matzah from the new crops ...

ויבא עשה ד"בערב תאכלו מצות" וידחה לא תעשה דחדש?

1.

Reason: Why did the Asei of "ba'Erev Tochlu Matzos" not override the Lo Sa'aseh of Chadash?

ומתרץ, דאין עשה דקודם הדבור דוחה ל"ת דאחר הדבור.

(b)

Answer #1: An Asei that was given before Matan Torah does not override an Asei that was given after Matan Torah.

אי נמי, יש לומר דגזירה כזית ראשון אטו כזית שני.

(c)

Answer #2: Alternatively, the Chachamim decreed the first k'Zayis on account of the second one (See Masores ha'Shas).

2)

TOSFOS DH U'VENEI YISRARL ACHLU ES HA'MAN ARBA'IM SHANAH I EFSHAR ETC.

תוס' ד"ה ובני ישראל אכלו את המן מ' שנה אי אפשר כו'

(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not it all from a Pasuk in Yehoshua.)

וא"ת, אמאי לא מפיק ליה כולה מילתא בהדיא דכתיב (יהושע ה) "וישבות המן ממחרת הפסח, ולא היה עוד לבני ישראל מן" ...

(a)

Question: Why does the Gemara not learn it all from Pasuk in Yehoshua (5) "And the Manna stopped the day after Pesach, and the B'nei Yisrael no longer had Manna" ...

אלמא דעד השתא הוה להו לישראל?

1.

Question (cont.): From which we see that up to then they had Manna?

ושמא ניחא ליה למידרש מדברי תורה.

(b)

Answer: Perhaps thGemara prefers to learn it from the words of the Torah.

3)

TOSFOS DH AD BO'AM EL ERETZ NOSHAVES

תוס' ד"ה עד בואם אל ארץ נושבת

(Summary: Tosfos presents two opposite ways of defining the two locations.)

פי' בקונטרס -היינו מעבר לירדן ואילך, דחשובה מארץ סיחון ועוג...

(a)

Explanation #1: Rashi explains that this refers to the other side of the Yarden (i.e. the West Bank), which is more Chashuv than the land of Sichon and Og ...

"עד בואם אל קצה ארץ כנען" -היינו על שפת הירדן שהוא קצה ארץ כנען, והיינו ארץ סיחון ועוג.

1.

Explanation #1 (cont.): "Ad Bo'am el Ketzei Eretz ana'an" - the edge of the Yarden, which is the edge of Eretz Cana'an, which, in turn, is the Land of Sichon and Og.

וי"מ איפכא- ד"ארץ נושבת" היינו ארץ סיחון ועוג, וקרי ליה "נושבת" לפי שקרובה למדבר...

(b)

Explanation #2: Other commentaries however, learn the other way round - that "Eretz Nosheves" refers to the Land of Sichon and Og, which it calls "inhabited" because it is next to the desert ...

ומפקא ממדבר והויא ישוב...

1.

Explanation #2 (cont.): Where it leaves the desert and becomes inhabited.

"וקצה ארץ כנען" היינו סוף ארץ כנען.

2.

Explanation #2 (cont.): Whereas "u'Ketzei Eretz Cana'an" refers to the end of Eretz Cana'an.

4)

TOSFOS DH TZEI MEI'HEN LAMED GIMEL L'MAFRE'A

תוס' ד"ה צא מהן ל"ג למפרע

(Summary: Tosfos clarifies Rashi's explanation in light of and an apparent contradiction between two Pesukim in Yehosua.)

פי' בקונטרס שלשים יום עמדו בערבות מואב לבכי, ומשנצטוה יהושע להסיען, הכינו להם צדה לדרך ג' ימים, כדכתיב "בעוד שלשת ימים אתם עוברים" ...

(a)

Explanation #1: Rashi explains that they stood at Arvos Mo'av thirty days to weep, and when Yehoshua was commanded to order Yisrael to travel, they spent three days prepaing provisions for the journey, as the Pasuk writes "In another three days you will cross" ...

נמצא שכלו שלשים יום אבל משה בז' בניסן, ולמחרת ביום ח' דיבר הקב"ה עם יהושע...

1.

Explanation #1 (cont.): It transpires that the thirty days of the Aveilus of Moshe ended on the seventh of Nisan, and on the following day, the eighth, Hakadosh-Baruch-Hu spoke with Yehoshua ...

שקודם לכן לא דיבר עמו, שאין השכינה שורה מתוך עצבות...

2.

Reason: Not before then, since the Shechinah does not rest on a person who is sad (Shabbos 20b) ...

והיינו דכתיב "והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש" .

3.

Explanation #1 (cont.): Hence the Pasuk writes there "And the people came up from the Yarden on the tenth of the month".

והקשה ר"י מקרא אחרינא דכתיב ביהושע "ויהי מקצה שלשת ימים ויאמר יהושע אל העם 'תקדשו, כי מחר יעשה ה' בקרבכם נפלאות' ... "

(b)

Question: The Ri queries this however, from another Pasuk there, which states "And it was at the end of three days that Yehoshua said to the people 'Get ready, for tomorrow Hash-m will perform wonders in your midst!' " ...

"מקצה שלשת ימים "היינו יום עשירי, וקאמר להו "למחר" -אלמא בי"א עברו, וקרא קאמר "בעשור לחדש" ?

1.

Question (cont.): "At the end of three days" refers to the tenth, and he said to them "tomorrow" - so we see that they only crossed on the eleventh, so how can the Pasuk say "on the tenth of the month"?

וי"מ שהקב"ה דיבר עם יהושע ביום ל' דאבל משה שהוא ז' בניסן...

(c)

Explanation #2: Some commentaries therefore explains that Hash-m spoke with Yehoshua on the thirtieth day of the mourning of Moshe, which is the seventh of Nisan ...

ואע"ג דאין שכינה שורה מתוך עצבות...

(d)

Implied Question: And although the Shechinah does not reast on a person who is sad ...

מ"מ מקצת היום ככולו -וקאמר להו "בעוד שלשת ימים תעברו את הירדן" לבד מאותו יום שעומד בו...

(e)

Answer: Nevertheless 'A part of the day is considered like the whole day - So when He said to them "In another three days you will cross the Yarden" - he meant besides the day on which he was speaking ...

ויהושע אמר להם "מקצה ג' ימים" עם אותו יום שנתייחד עמו הדבור- דהיינו ל"ב "כי מחר יעשה ה' נפלאות" דהיינו יום ל"ג , ויום עשירי בחודש.

1.

Answer (cont.): Whereas when Yehoshua told them "At the end of three days", it was including the day on which Hash-m spoke to him - on the thirty-second day "Tomorrow Hahsem will do with you wonders" - on thr thirty-third day, which was the tenth of the month.

ודוחק הוא ד"בעוד שלשת ימים" דקאמר הקב"ה חלוק מ"מקצה שלשת ימים" דקאמר יהושע?

(f)

Question #1: It is a Dochek however, to say that the 'three' in "In another three days" of Hash-m is different than the 'three days' in "at the end of three days" of Yehoshua?

ועוד, לא הוי כמו "בעוד שלשת ימים ישא פרעה" (בראשית מ), דהתם הוי בתוך שלשה ימים?...

(g)

Question #2: Moreover, it is not the same as the 'three' in "In another three days" in Bereishis (40) which is inclusive? ...

כדכתיב (שם) "ויהי ביום השלישי, יום הולדת את פרעה ... ? "

1.

Proof: As it says there "And it was on the third day, the day of Par'oh's birthday".

לפיכך יש ליישב פירוש ראשון -דודאי לא דיבר עמו אלא דוקא ביום ל"א לאבל משה דהיינו ח' ניסן, ואמר לו הקב"ה "בעוד שלשת ימים" -עם אותו יום שעמד בו, דהיינו יום עשירי "תעבורו" ...

(h)

Re'establishing the first Explanation: One can therefore re'establish the first explanation in that to be sure, Hash-m spoke with him on the thirty-first day of the Aveilus of Mosheh, which was the eighth of Nisan, when Hakadosh-Baruch said to him 'In annother three days, including the day on which he was speaking to him - on the tenth of Nisan "You will cross" ...

"ומקצה שלשת ימים" דקאמר יהושע להעם -היינו סוף יום שני, שסמוך ליום ג' ,וזהו ביום ל"ב בסופו סמוך לתחלת יום ל"ג ...

1.

Re'establishing the first Explanation (cont.): And when Yehoshua said to the people "at the end of three days" he meant the end of the second day- which is close to the third day, which is at the end of the thirty-second day, immediately preceding the thirty-third day ...

כמו ההוא דפסחים (דף יא:) 'במיפק תרתי ועייל תלת' .

(i)

Support: Like the Gemara in Pesachim (Daf 11b) 'When the second hour goes out and the third hour comes in'.

וכן מצינו בירמיה (לד) דכתיב "מקץ שבע שנים תשלחו איש את עבדו" ...

(j)

Precedent: Similarly we find in Yirmiyah (34) where it says 'At the end of seven years each of you shall send awayhis servant!" ...

ופריך בערכין (דף לג.) 'מאי קאמר ?והלא עבד יוצא בשש'? ...

1.

Precedent (cont.): And the Gemara in Erchin (Daf 33a), in answer to the Kashya 'What does that mean? oes a servant not go out in six years? ...

ומשני 'שש לנמכר ושבע לנרצע' ,פי' -שאם פגע בו יובל שנת ז' לרציעתו או למכירתו, תשלחהו...

2.

Precedent (cont.): It answers 'Six for the one who was sold, seven for the one whose ears were pierced' - meaning that if the Yovel occurred in the seventh year after he has been pierced or after his sale, send him away.

אלמא אע"ג שהיובל משמט מתחלתו, קורא 'מקץ שבע שנים... '

3.

Precedent (concl.): So we see that even though the Yovel cancels the sale from the beginning of the year (later, Daf 40b), the Torah refers to it as "the end of seven years".

הכא נמי קרי תחילת יום ג' "מקצה שלשת ימים."

(k)

Conclusion: In our case too, it refers to the beginning of the third day as "The end of three days".

5)

TOSFOS DH SHE'EIN ISURO ISUR OLAM

תוס' ד"ה שאין איסורו איסור עולם

(Summary: Tosfos clarifies Rashi's explanation.)

פי' בקונטרס -אלא כל ט"ז בלבד; 'ויש היתר לאיסורו' -שביום ט"ז איסורו ניתר, אם עומר קרב.

(a)

Clarification: Rashi explains - Only on the sixteeenth; "And its prohibition has a Heter' - since its Isur becomes permitted even on the sixteenth in the event that the Omer is brought.

ולפי זה אתיא כר' יהודה דאמר במנחות בפרק ר' ישמעאל (דף סח.) דכל ט"ז אסור, כי ליכא עומר.

(b)

Establishing the Author: According to that, the Beraisa goes according to Rebbi Yehudah, who holds in Perek Rebbi Yishmael (Menachos, Daf 68a) that the prohibition applies the entire sixteenth when there is no Omer ...

ואיכא למאן דאמר התם האיר המזרח מתיר.

(c)

Conclusion: Because there is an opinion there that holds that sunrise permits it.

6)

TOSFOS DH V'HU HA'DIN L'ORLAH BI'SHETAYIM

תוס' ד"ה והוא הדין לערלה בשתים

(Summary: Tosfos discusses five ways of explaning the Sugya.)

פי' בקונטרס -אע"ג דאין איסורו איסור עולם, דמותרת בשנה רביעית, מיהו איסורו איסור הנאה ואין לו היתר תוך ימי איסורו.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that although its Isur is not permanent - since it is permitted in the fourth year, nevertheless, it is Asur be'Hana'ah and does not have a Heter during the time that it is prohibited.

והקשה ר"ת, הרי הפרי שגדל בשני ערלה אסור לעולם, ואין לו היתר?

(b)

Question: Rabeinu Tam queries this however, in that the fruit that grows during the years of Orlah, is forbidden forever and has no Heter?

ופי' ר"ת, דערלה זו בשנה רביעית קאמר, ד'יש היתר לאיסורו' -על ידי פדיון; 'אבל בשתים' -ר"ל איסורו איסור עולם ואיסור הנאה.

(c)

Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains that 'Orlah' here refers to the fourth year; And 'Its Isur has a Heter' - via redemptio.

והר"ר י"ט פירש דבערלה ממש קאמר, דיש היתר לאיסורו ,והכי פירושו -יש היתר לגרום איסור ולנוטעם, וכלאים אסור לגדלם ולזורעם.

(d)

Explanation #3): ha'Rav R. Yom-Tov explains that it refers to the actual Orlah, 'Whose Isur has a Heter' - meaning that one is permitted to ccause the Isur by planting them (See Hagahos ve'Tziyunim), whereas it is forbidden to grow and to plant Kil'ayim.

והקשה לו רבינו תם, דקתני בספרי 'יש היתר לאחר איסורו' -משמע שהאיסור נפקע?

(e)

Refutation: Rabeinu Tam queried him from the Sifri, which states that 'There is a Heter after it has become Asur', implying that the Isur itself becomes permitted?

וה"ר משה מפונטייז"א מפרש דערלה יש היתר לאיסורו על ידי ב"ד, דפרי ערלה אסורין עד ט"ו בשבט, ואם חיסרו ב"ד חדש כסליו, הרי ממהרין יום התירן...

(f)

Explanation #4: Rebbi Moshe from Pontaiza excplains that the Isur of Orlah has a Heter, through Beis-Din, seeing as the fruit of Orlah is forbidden until the fifteenth of Sh'vat; and if Beis-Din shorten Kislev, they hasten the day that it will become permitted ...

וכן חדש -דחדש אסור עד י"ז בניסן, ואם חסרו ב"ד חדש אדר נמצא שממהרין יום התירו...

1.

Explanation #4 (cont.): And so it is with Chadash which is Asur until the seventeenth of Nisan; and if Beis-Din shorten Adar, it turns out that theywill be hastening the day that it becomes permitted.

מה שאין כן בכלאים, שאין ב"ד יכולים להתירן בשום ענין.

2.

Explanation #4 (concl.): Which is not the case by Kil'ayim, which Beis-Din cannot permit under any circumstances.

ועוד אומר ר"י דא'אילן קאי -דיש היתר לאיסורו לפרי שגדל בו, דאינו נאסר מה שגדל לאחר ג' שנים ...

(g)

Explanation #5: Furthermore the Ri explains that it is referring to the tree - that the Isur pertaining to the fruit that grows on it has a Heter, in that what grows after three years is no longer Asur ...

וכן קנה שיבולת אין התבואה נאסרת משום חדש מה שגדל בקנה השבולת לאחר העומר, הואיל והשריש קודם העומר.

1.

Explanation #5 (cont.): And by the same token, the corn that grows on the stalk after the Omer, is not Asur if it took root before the Omer (Menachos, 70a).

ולפי זה אתי אפילו למ"ד 'האיר המזרח מתיר .'

(h)

Conclusion: According to this explanation, it can go even according to the opinion that 'Sunrise permits Chadash' (See also Tosfos, Pesachim, 44b, DH 'Hu ha'Din').

38b----------------------------------------38b

7)

TOSFOS DH V'HU HA'DIN L'ORLAH BI'SHETAYIM

תוס' ד"ה והוא הדין לערלה בשתים

(Summary: Tosfos discusses why we cannot learn Tevel, Terumah and Ma'aser fromChadash.)

ואם תאמר, טבל ותרומה ומעשר נילף מק"ו דחדש, דנוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ, או במה מצינו, שהרי איסורו איסור עולם ואין היתר לאיסורו בעודו טבל ותרומה?

(a)

Question: Why can wenot learn that Tevel, Terumah and Ma'aser should apply in Chutz la'Aretz, from Chadash with a Kal va'Chomer or with a Mah Matzinu, seeing as their Isur is a permanent one and there is no Heter for their Isur as long as they are Tevel and T'erumah?

וי"ל, דאיכא למיפרך 'מה לחדש שכן אינו בשאלה, תאמר בהני שהן בשאלה- פי' שיכולין לשאול לחכם כדי לחזור מהפרשת תרומה ומעשר שהפריש...

(b)

Answer #1: Because one can ask 'Whereas Chadash is not subject to a She'eilah, they are - i.e. One can ask a Chacham in order to retract from the Terumah and Ma'aser that one separated ...

וטבל אע"ג שאינו בשאלה, דלעולם הוי טבל עד שתקנו...

(c)

Implied Question: And regarding Tevel, even though it is not subject to She'eilah,and it will always remain Tevel until one rectifies it ...

מ"מ כיון דאיסורו אינו אלא מחמת תרומה ומעשר, לא חמיר מינייהו.

1.

Answer: Nevertheless, since its Isur is only because of Terumah and Ma'aser, it cannot be more stringent than them.

עוד י"ל, דאיכא למיפרך דלא דמי לחדש, שהרי איסורו בא מאליו ולא ע"י מעשה אדם, אבל טבל ותרומה איסורן בא ע"י מירוח שהוא מעשה אדם.

(d)

Answer #2: Alternatively, one could ask that they are not comparable to Chadash, whose Isur comes auyomatically, and not through man's actions, unlike Tevel and T;rumah whose Isur comes through Miru'ach (flattening the pile after winnowing), which is an act of man.

ושמא יש לדחות דחדש נמי בא ע"י אדם- דהיינו החרישה והזריעה.

(e)

Refutation: Perhaps one can refute that answer however, inasmuch as Chadash too, comes about through an act of man - plowing and planting.

8)

TOSFOS DH HASHMATAS KESAFIM CHOVAS HA'GUF HI

תוס' ד"ה השמטת כספים חובת הגוף היא

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation in two basic points.)

פי' בקונטרס -ולמה אתה אומר שהיא מצוה שנצטוו עליה אחר כניסתן לארץ, כיון דחובת הגוף היא, נצטוו עליה אף במדבר?

(a)

Explanation #1: So why, Rashi explains, do you say that it is a Mitzvah that they were commanded only after they entered Eretz Yisrael; because, since it is a personal obligation, they were commanded on it already in the desert? ...

ומשני 'בזמן שאי אתה משמט קרקע כגון במדבר דליכא חרישה וזריעה, אי אתה ...' ...

1.

Explanation #1 (cont.): And the Gemara answers 'At a time that you do not leave the land fallow - such as in the desert, where no plowing or planting took place, there is no ... ' ...

ופריך 'ואימא במקום שאתה משמט' ... - כלומר אף בזמן שבית המקדש קיים לא תנהג השמטת כספים אלא בארץ? ...

2.

Explanation #1 (cont.): And on the question 'Perhaps in the location that you leave the land fallow ... ' - in which case even when the Beis ha'Mikdash is standing, releasing debts should only take place in Eretz Yisrael ...

ומשני 'הכא רבייה קרא -ת"ל "כי קרא שמיטה" דמשמע מ"מ.

3.

Explanation #1 (concl.): It answers 'Here the Pasuk includes it - when it writes "Ki Kara Sh'mitah la'Hashem", implying in all cases.

וקשה, דא"כ, לא היה לו לומר 'ת"ל כי קרא שמיטה' ,כיון דהתירוץ של קושיא הוא- אלא הוה ליה למימר (אלא) 'אמר קרא "כי קרא שמיטה?"

(b)

Question #1: In that case, the Gemara ought not to have said 'When it writes "Ki Kara Sh'mitah ... ", since that is the answer - but 'The Pasuk says "Ki Kara Sh'mitah ... "?

- דהיאך נוכל לפרש לעיל שתנהוג שמיטת כספים במדבר,ועוד קשה והלא דין שמיטות אינו אלא לאחר ירושה וישיבה ...

(c)

Question #2: Moreover, how can the Gemara initially say that Sh'mitas Kesafim applies in the desert - bearing in mind that the Din of Sh'mitah only came into effect after the inheritance and the settling

כדאמרינן בסוף פירקין (לקמן דף מ:) 'גדול תלמוד תורה שקדם לשמיטה ס"א שנה ?'!

1.

Source: As the Gemara says at the end of the Perek (on Daf 40b) 'How great is Torah-study, that it preceded Sh'mitah by sixty-one years!'?

ונראה לי 'השמטת כספים חובת הגוף הוא? - 'וא"כ, פשיטא דנוהג אפילו בחוצה לארץ, ומאי אתא ר"א בר' שמעון לאשמועינן?

(d)

Explanation #2: The explanation is therefore 'The releasing of debts is a personal obligation?' - and it is therefore obvious that it applies even in Chutz la'Aretz; so what is Rebbi Elazar b'Rebbi Shimon coming to teach us?

ומשני 'לא צריכא לכדרבי' -כלומר משום הקישא דמקשי כספים לקרקעות איצטריך למימר ...

1.

Explanation #2: And it answers 'We need it to teach us the Din of Rebbi' - i.e. on account of the Hekesh of money to Karka ...

וגרסי' 'מהו דתימא במקום שאתה משמט קרקע' -דהיינו בארץ ישראל, שהרי חובת קרקע היא, אתה משמט כספים, ובמקום שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים' ...

2.

Explanation #2 (cont.): And the text reads 'We would have thought that wherever one is Meshamet Karka' - in Eretz Yisrael, since it is an obligation that pertains to the land, 'one is also Meshamet money, and wherever one is not Meshamet the one, one is not Meshamet the other.

וכיון דאין שמיטת קרקע בחוצה לארץ, השמטת כספים לא תנהוג בחוצה לארץ, תלמוד לומר "כי קרא שמיטה" -מ"מ. וממקרא זה מפיק ליה ר"א בר"ש דנוהג אף בח"ל.

3.

Explanation #2 (cont.): Consequently, since there is no Sh'mitas Karka in Chutz la'Aretz, Sh'mitas Kesafim will not apply there either; therefore the Torah writes "Ki Kara Sh'mitah la'Hashem" - in all circumstances. And from this Pasuk Rebbi Elazar b'Rebi Shimon learns that it applies in Chutz la'Aretz too.

ולפי גירסתינו 'ואימא במקום שאתה משמט ... ' , הוא סיום התירוץ, ולאו בלשון קושיא הוא כמו לפירוExplanation #2 of Sugya in Gitin (cont.):ש הקונטרס.

4.

Conclusion: According to Tosfos' text, 've'Eima be'Makom she'Atah Meshamet ... ' is the conclusion of the answer, not part of the Kashya, is it is according to Rashi's explanation.

ואית ספרים דגרסי 'ואימא נמי במקום ... .'

5.

Conclusion (cont.): Some Sefarim have the text 've'Eima Nami be'Makom ... ' (See Maharsha).

וכן בסמוך דפריך 'שילוח עבדים חובת הגוף היא? ...' -כדפרישית גבי השמטת כספים צריך לפרש גבי שילוח עבדים ...

(e)

Explanation #2 (cont.): Similarly when the Gemara asks shortly 'Shilu'ach Avadim Chovas ha'Guf hi?' ... , as Tosfos explained by Hashmatas Kesafim, so we need to explain by Shilu'ach Avadim ...

ולא ניחא לפרש כמו שפירש בקונטרס בהשמטת כספים.

1.

Explanation #2 (concl.): And not like Rashi explained by Hashmatas Kesafim.

ורש"י פירש בפרק השולח (גיטין דף לו.) גבי הא דאמר אביי 'בשביעית בזמן הזה דלא משמט מדאורייתא ,ורבי היא, דתניא, רבי אומר "וזה דבר השמיטה שמוט ... - "

(f)

Explanation #1 of Sugya in Gitin: Rashi explains, in Perek ha'Shole'ach (Gitin, Daf 36a) in connection with the statement of Abaye, that Hillel is speaking 'about Shevi'is nowadays, when is is not Meshamet min ha'Torah, and it goes according to Rebbi, who, based on the Pasuk "ve'Zeh D'var ha'Shemitah, Shamot" ...

דקרקע אינה נשמטת מחרישה וזריעה אלא דוקא בזמן הבית מהאי קרא גופיה...

1.

Explanation #1 of Sugya in Gitin (cont.): That Karka does only need to lie fallow from plowing and planting when the Beis ha'Mikdash is standing from this same Pasuk ...

ופירש -אחד שמיטת קרקע דחרישה וזריעה ואחד שמיטת כספים דהשמטת מלוה ,אידי ואידי כשאין היובל נוהג, שמיטין נמי לא היו נוהגין ...

2.

Explanation #1 of Sugya in Gitin (cont.): And he explains that both Sh'mitas Karka and Sh'mitas Kesafim of plowing and sowing and Sh'mitas Kesafim of releasing a debt are talking about when the Yovel doesn't apply, because then Sh'mitah doesn't apply either ...

כדדריש בירושלמי "וזה דבר השמיטה שמוט" ' ,בשתי שמיטות הכתוב מדבר, אחת שמיטת יובל ואחת שמיטת שביעית; בזמן שיובל נוהג שביעית נוהג; אין היובל נוהג ... '

(g)

Source: As the Yerushalmi explains (See Masores ha'Shas) - "ve'Zeh D'var ha'Shemitah, Shamot", 'the Pasuk is talking about two Sh'mito; the Sh'mitah of Yovel, the other, the Sh'mitah of Shevi'is; When the former applies, the latter applies as well; and when it doesn't ... ' ...

ובזמן הזה אין היובל נוהג -דגבי יובל כתיב "בארץ לכל יושביה" בזמן שכל יושביה עליה, יובל נוהג ... , 'ובזמן הזה אין יושביה עליה... ;והואיל ויובל אינו נוהג, שביעית נמי אינה נוהגת.

1.

Source (cont.): And nowadays, the Yovel does not apply - because by the Yovel, the Torah writes "ba'Aretz le'Chol Yoshvehah" - when all its inhabitants are living on it, Yovel applies ... '; and nowadays, when its inhabitants are not there ... ; And since Yovel doesn't apply, Sh'mitah doesn't apply either.

וקשה מה שפירש ד'שמיטת קרקע' היינו מחרישה וזריעה בשביעית, והוצרך להביא רש"י ההיא דרשה דירושלמי...

(h)

Question: Rashi's explanation that 'Sh'mitas Karka refers to plowing and sowing in the Sh'mitah, for which he had to cite the D'rashah of the Yerushalmi is problematic ...

דא"כ, היה לו לאביי להביא אותה, כיון שהיא עיקר, דמשם מוכיח דשמיטה אינה נוהגת, שהרי לא ידעינן כלום אלא מההוא

1.

Question (cont.): Because if that is what it means, Abaye ought to have cited it, seeing as it the basic D'rashah, because the fact that Sh'mitah does not apply we extrapolate from there, since without it, we would not know anything?

לכך פירש רבינו תם, כי זאת הדרשה דהכא היינו ההיא דירושלמי...

(i)

Explanation #2 of Sugya in Gitin: Rabeinu Tam therefore explains that the D'rashah in our Sugya is the same as that of the Yerushalmi ...

דהא רבי נמי אמרה התם...

1.

Proof: Since there too, Rebbi says it ...

ושמיטת קרקע קרי 'יובל' -שחוזרת לבעלים ביובל, מה שאין כן בשביעית; ושמיטת כספים קרי 'שביעית' -שאין השמטת כספים ביובל ...

2.

Explanation #2 of Sugya in Gitin (cont.): And it calls Sh'mitas Karka 'Yovel' - because it reverts to its owner in the Yovel, but not in the Sh'mitah; And Sh'mitas Kesafim 'Sh'mitah' - because it does not occur in the Yovel ...

כדרשינן בספרי בפרשת ראה "וזה דבר השמיטה" ' ,שמיטה משמטת כספים, ולא יובל ...

(j)

Source: As we Darshen in the Sifri in Parshas Re'ei (Si'man 112) "And this is the word of the Sh'mitah", 'Sh'mitah is Meshamet Kesafim, but not Yovel'.

וה"פ - 'בזמן שאתה משמט קרקע ביובל -שהיא חוזרת לבעלים, אתה משמט כספים- היינו שביעית, שכספים נוהגים...

(k)

Explanation #2 of Sugya in Gitin (cont.): And what the Gemara now means is - 'At the time that one is Meshamet Karka - when it reverts to the owner, one is Meshamet Kesafim - Sh'mitah, that when Sh'mitas Kesafim applies ...

וה"ה דמיירי בשמיטת חרישה וזריעה, דשמיטת שביעית לגמרי ילפינן לה משמיטת יובל.

1.

Explanation #2 of Sugya in Gitin (concl.): Though it also refers to the Sh'mitah of plowing and sowing, since we learn the Sh'mitah of Shevi'is completely from that of the Yovel ...

והא דנקט 'שמיטת כספים' ...

(l)

Implied Question: And the reason that it mentions 'Sh'mitas Kesafim' is ...

משום דנקט 'קרקע' לפי שהיה רוצה להזכיר מה היא שמיטת יובל, נקט נמי 'שמיטת כספים' דדמיא להו ...

(m)

Answer #1: Due to the fact that it mentions 'Karka;, since it wants to define the SH'mitah of Yovel, so it mentions 'Sh'mitas Kesafim, which is similar to it ...

שמיטת יובל שביובל חוזרות השדות מלוקח למוכר, ושמיטת כספים כמו כן מופקעים ממלוה ללוה.

1.

Answer #1 (cont.): Inasmuch as by Sh'mitas Yovel the fields go back from the purchaser to the seller, and similarly, by Sh'mitas Kesafim the money goes from the creditor to the debtor.

אי נמי, משום דבשביעית נוהגת שמיטת כספים מה שאין כן ביובל, ומשום הכי נקט לה.

(n)

Answer #2: Alternatively, it is because Sh'mitas Kesafim applies exclusively to the Sh'mitah and not to the Yovel.

9)

TOSFOS DH HA'ARLAH HALACHAH V'HA'KIL'AYIM MI'DIVREI SOFRIM

תוס' ד"ה הערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים

(Summary: Tosfos clarifies the Sugya.)

וא"ת, אמאי לא ילפינן כלאים מקל וחומר דחדש, דנוהג אף בח"ל דאורייתא? ...

(a)

Question: Why does the Gemara not learn via a Kal va'Chomer from Chadash that Kil'ayim applies even in Chutz la'Aretz mi'd'Oraysa? ...

ומה חדש שאין איסורו איסור עולם ... ... '

1.

Question (cont.): 'If already Chadash which is not a permanen Isur ... ' ...

וי"ל, דקסבר האי תנא -דכתיב גבי כלאים "שדך" למעוטי זרעים שבח"ל, כדאמר לקמן (דף לט.).

(b)

Answer: This Tana holds that the Torah writes "Sad'cha" by Kil'ayim (in Vayikra 20), to preclude seeds in Chutz la'Areta, as the Gemara will say later (on Daf 39a).

ואין לומר דערלה מיהא נייתי בקל וחומר דחדש...

(c)

Refuted Question: Nor can it say that we can at least learn Orlah with a Kal va'Chomer from Chadash ...

דאיכא למימר 'כלאים יוכיחו. '

1.

Refutation: Because it can then counter that Kil'ayim proves otherwise.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF