קידושין דף לח. א

האם חומרות דלהלן נוהגות בחדש ערלה וכלאים?

חדש ערלה כלאים
איסור עולם לא נוהג בו, דבסוף ט"ז ניתר [1] נוהג בה [2] נוהג בו
איסור הנאה לא נוהג בו, דמותר לבהמה נוהג בה נוהג בו
יש היתר לאיסורו לא נוהג בו, דניתר בעומר לא נוהג בה, דניתר בשנה ד' [3] נוהג בו

חדש ערלה וכלאים האם נוהגים בחו"ל?

חדש ערלה וכלאים
לרשב"י נוהג מה"ת "מושב" [4] נוהג מה"ת מק"ו נוהג מה"ת מק"ו
לר' אלעזר בר"ש [5] לא נוהג אפי' מדרבנן נוהג מהלכה נוהג מדברי סופרים

קידושין דף לח: א

מה הוא האיסור בערלה וכלאים בחו"ל?

ערלה כלאים
לרב יהודה אמר שמואל הלכות מדינה - מנהג שקיבלו עליהם מדברי סופרים
לעולא אמר ר' יוחנן הלכה למשה מסיני - מה"ת מדברי סופרים

קידושין דף לח: א

מה דין ספק ערלה וכלאים?

בארץ ישראל בסוריא בחוץ לארץ
ערלה ספק אסור [6] מותר [7] מותר
לרדת לכרמו ולקנות [8] אסור אסור [9] מותר
רואהו שלוקט מערלה אסור אסור אסור [10]
כלאים ספק אסור מותר מותר
לרדת לכרמו ולקנות [11] אסור אסור מותר
רואהו שלוקט כלאים אסור אסור מותר [12]
הישראל לוקט מהכלאים אסור אסור אסור
-------------------------------------------------

[1] פי', דאם יש עומר בט"ז ניסן, בהקרבת העומר הותר האיסור, ואם אין עומר אחר ט"ז בניסן מותרים החיטים הללו בעצמן מאיליהם.

[2] דאין היתר לאיסורה, שפירות שגדלו באיסור ערלה אסורים לעולם.

[3] תוס' (בד"ה והוא) חולקים על פירש"י שערלה יש לה היתר בשנה הרביעית, כי פירות ערלה עצמם שגדלו בג' שנים אין להם שום היתר, והפירות של שנה רביעית הם אינם פירות ערלה. ולכן פירש ר"ת, דמה שאמר "ערלה" הכוונה על פירות שנה רביעית עצמן שיש להם דין "רבעי" ויש היתר לאיסורם ע"י פדיון. עוד הביאו תוס' בשם הר"ר י"ט, שפירש שיש היתר לאיסורו, ה"ק: שיש היתר לעשות את האיסור דהרי מותר לנוטע אף שיהיה מזה ערלה, משא"כ בכלאים. וה"ר משה מפונטייז"א מפרש, דערלה יש לה היתר ע"י ב"ד אם חיסרו את החודש כסליו יום אחד הרי שמותרת הערלה ביום קודם. ובשם ר"י פירשו דקאי על האילן, שיש היתר לאיסורו שהפירות שיגדלו בו מעתה ואילך לא נאסרים (וזה מיישב פירש"י).

[4] פי', דכיון שנאמר "מושבותיכם" גבי חדש, דרשינן כל מקום שאתם יושבים - לרבות חו"ל לאיסור חדש.

[5] ס"ל שכל מצוה שנצטוו ישראל קודם כניסתן לארץ, דהיינו מצוות שהם חובת הגוף שנצטוו ישראל לקיימם גם במדבר, היא "נוהגת בין בארץ ובין בחו"ל". אבל מצות שנצטוו לקיימם רק אחרי שיכנסו לארץ, נוהגות רק בארץ. אכן בברייתא לקמן מבואר שנוהג מדרבנן או מהלכה ערלה וכלאים.

[6] דכיון שאסור מה"ת - הוי ספק דאורייתא לחומרא.

[7] דסוריא דינה כחו"ל, דס"ל שכיבוש יחיד אינו שמיה כיבוש.

[8] פי', שיורד הישראל עם הגוי לכרמו ויודע שיש שם גם נטיעות של ערלה, ואינו יודע ממה הוא מביא לו.

[9] דכיון שהיא קרובה לארץ ישראל החמירו בה בזה, שלא יבואו להחליף ולעשות כן בא"י.

[10] דכיון שיודע שהם פירות ערלה בלא ספק, הרי הם אסורים מחמת הלכה (או הלכה למשה מסיני או הלכות מדינה).

[11] פי', שיורד הישראל עם הגוי לכרמו ויודע שיש שם גם נטיעות של ערלה, ואינו יודע ממה הוא מביא לו.

[12] וזה האופן שמקילים יותר בדין כלאים בחו"ל יותר מדין ערלה, שהתירו לישראל לרדת לכרם הגוי הנטוע ירק באיסור כלאים, ושהגוי ילקוט לו כלאים עבורו. אכן לקמן (בדף לט.) הגמ' תגיה משנה זו.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף