KIDUSHIN 37 - Dedicated by friends of Rabbi Mordecai Kornfeld in honor of the birth of his daughter Shirah, and on the occasion of the marriage of his daughter Malkie to Shmuel Moshe Peters on the evening of 16 Cheshvan.

1)

TOSFOS DH KOL MITZVAH HA'TELUYAH B'ARETZ ETC. CHUTZ MIN HA'ORLAH V'HA'KIL'AYIM

תוס' ד"ה כל מצוה התלויה בארץ כו' חוץ מן הערלה והכלאים

(Summary: Tosfos discusses discusses Chadash nowadays.)

ונראה דחדש נוהג בזמן הזה.

(a)

Chadash: Chadash it would seem, applies nowadays.

ולכך יש ליזהר שאם אדם יודע בודאי שהשעורים נזרעו אחר זמן הקרבת העומר דהיינו אחר י"ו בניסן, שלא יאכל מהם.

(b)

Halachah: Consequently, one should be careful, if one knows for sure that barley was planted after the date on which the Omer is brought - (i.e. after the sixteenth of Nisan, not to eat from it.

ומספק אין לאסור כל השעורים...

1.

Halachah (cont.): One need not however, forbid all barley on a Safek ...

כיון דרוב השעורים נזרעו קודם ט"ז בניסן.

2.

Reason: Seeing as the majority of barley is planted before the sixteenth of Nisan,

ובירושלמי נמי משמע דחדש נוהג אף בשל עובדי כוכבים ...

(c)

The Barley of a Nochri: It is also implied in the Yerushalmi that Chadash applies even to the produce of Nochrim ...

דפריך עלה דמתני' דקתני 'אף החדש' ,אמאי לא תני חלה'? ומשני 'לפי שאינה בשל עובדי כוכבים' ...

1.

Proof: Since, in answer to the question on the Mishnah 'Also Chadash' why the Tana does not include Chalah, it answers 'Because it does not apply to the crops of a Nochri' ...

משמע דחדש דקתני במתניתין נוהג בשל עובדי כוכבים.

(d)

Conclusion: Implying that Chadash that is mentioned in the Mishnah, does.

2)

TOSFOS DH HAREI TEFILIN U'PETER CHAMOR

תוס' ד"ה הרי תפילין ופטר חמור

(Summary: Tosfos clarifies the question and elaborates.)

פירש בקונטרס דנוהג בח"ל, דהא אשכחן בכמה דוכתין ברבנן אמוראי דבבל דמנחי תפילין.

(a)

Clarification: Rashi explains that they apply in Chutz la'Aretz, since we find in many places that the Amora'im in Bavel used to wear Tefilin.

וכן מצינו בבכורות (דף יא.) דרמי בר חמא דהיה מבבל היה לו פטר חמור.

1.

Clarification (cont.): We also find in Bechoros (Daf 11a) that Rami bar Chama, who lived in Bavel, had a Peter Chamor.

וא"ת, דלמא מדרבנן הוו עבדי?

(b)

Question: Perhaps that was all mi'de'Rabbanan?

וי"ל, דמ"מ פריך שפיר ,דכי נמי מדרבנן הוו עבדי, מ"מ הוה ליה למיתניה במתני' 'חוץ מתפילין ופטר חמור' ...

(c)

Answer: Nevertheless the Gemara's Kashya is justifiable, because even if they only acted mi'de'Rabbanan, the Mishnah should have said 'except for Tefilin and Peter Chamor' ...

דהא חשיב ערלה במתני' ,דמשמע בסמוך דאינו אלא מדרבנן...

1.

Proof: Just as the Tana mentions Orlah, despite the fact that, as is implied shortly (on Daf 38b), it is only mi'de'Rabbanan ...

דקתני 'יורד ולוקח ...' .

2.

Source: When the Tana says 'He may go down and pick'.

וא"ת, היכי תיסק אדעתיה למימר דמצוה התלויה בארץ אינה אלא א"כ נאמר בה ביאה...

(d)

Question: How can the Gemara think that a Mitzvah is only considered connected with the land if the Torah mentions 'Bi'ah' by it ...

והרי כלאים דלא כתיב בהו ביאה, וקרי ליה במתני' תלויה בארץ?

1.

Question (cont.): When there is the Mitzvah of Kil'ayim, by which 'Bi'ah' is not mentioned, yet the Mishnah calls it 'connected with the land'?

וי"ל, דלעולם היה יודע דמצוה שהיא חובת הקרקע נקראת תלויה בארץ אע"ג דלא כתיב בה ביאה...

(e)

Answer: The Gemara knew full well that any Mitzvah that is an obligation of the land is called connected with the land, enev if 'Bi'ah' is not mentioned by it ...

אלא הוה סלקא דעתיה דאף אותה שאינה חובת קרקע אלא חובת הגוף, אי כתב בה ביאה הויא נמי נקראת תלויה בארץ...

1.

Answer (cont.): And what the Gemara thought was that Mitzvos that are not an obligation of the land but are personal Mitzvos, are also called connected with the land - if the word 'Bi'ah' is used by them

ולהכי פריך 'הרי תפילין ופטר חמור .?'

2.

Answer (concl.): Which explains why it asks from Tefilin and Peter Chamor.

3)

TOSFOS DH HACHI GARSINAN TZEI U'LEMAD MI'MAH SHE'KASUV B'INYAN MAH AVODAS KOCHAVIM MEYUCHEDES

תוס' ד"ה ה"ג צא ולמד ממה שכתוב בענין מה עבודת כוכבים מיוחדת

(Summary: Tosfos explains why he eliminates the alternative text.)

ול"ג 'עבודת כוכבים בכלל היתה ולמה יצאת? להקיש אליה... '

(a)

Refuted Text: We do not have the text 'Avodas Kochavim bi'Chelal Haysah, ve'Lamah Yatza'as? Lehakish Eilehah' ...

שהרי יצאת לומר "אבד תאבדון... "

1.

Reason: Because it went out to teach us "Abeid Te'abdun" (the obligation to totally destroy all forms of idolatry).

4)

TOSFOS DH L'LAMEDCHA SHE'KOL MAKOM SHE'NE'EMAR BO MOSHAV

תוס' ד"ה ללמדך שכ"מ שנאמר בו מושב

(Summary: Tosfos cites Rashi's explanation of the Sugya.)

פירש בקונטרס דגבי פרשת נסכים קאי, דכתיב "כי תבואו אל ארץ מושבותיכם ועשיתם אשה ... ... '

(a)

Clarification: Rashi explains that this refers to the Parshah of Nesachim, where the Torah writes "Ki Savo'u el Eretz Moshvoseichem va'Asisem Isheh ... ".

ויליף ר' ישמעאל מקרא דלא בא הכתוב אלא להטעינן נסכים לבמת צבור, ואפילו קרבן יחיד בבמת צבור -כדמשמע לקמן (עמוד ב) , אבל לא קרבן יחיד בבמת יחיד ...

1.

Clarification (cont.): And Rebbi Yishmael learns that the Pasuk is only coming to require Nesachim by a Bamas Tzibur, even for a Korban Yachid on a Bamas Tzibur - as is implied later (on Amud Beis), but not for a Korban Yachid on a Bamas Yachid.

ונפקא לן מדכתיב בהאי פרשת נסכים "אשר אני נותן לכם" -משמע בבמה הנוהגת בכולכם הכתוב מדבר.

(b)

Source: And he learns it from the fact that, in Parshas Nesachim. the Torah writes "asher Ani Nosen Lachem" - implying that the Pasuk is speaking about a Bamah that is used for all of you.

הלכך ע"כ האי "מושבותיכם "לא משמע כל מקום שאתם יושבים ...

(c)

Clarification (cont.): Consequently, the word "Moshvoseichem" cannot imply 'wherever you reside' ...

דאין במת צבור אלא במקום אחד.

1.

Reason: Since a Bamas Tzibur is confined to one location.

א"כ "מושבותיכם" דכתיב אתא לאשמועינן דאף במת גלגל שהיה שם מזבח הנחשת כל י"ד שנה שכבשו וחלקו והיא במת צבור, לא נתחייבו בנסכים ...

(d)

Clarification (cont.): What it must therefore be coming to teach us is that that even the Bamah in Gilgal, where the copper Mizbe'ach stood for the fourteen years that they captured and distributed the land, and which was a Bamas Tzibur, they were Chayav to bring Nesachim ...

אלא דוקא משבאו לשילה -דהיינו אחר ירושה וישיבה, נתחייבו בנסכים...

1.

Clarification (cont.): Only after they arrived in Shiloh - which was after they inherited and settled the land, did they become Chayav.

ושוב לא פסקו נסכים מבמת צבור -אפילו משחרבה שילה והיתה במת צבור בנוב וגבעון ...

2.

Clarification (cont.): And the Chiyuv Nesachim did not cease from the Bamas Tzibur - even after the destruction of Shiloh and they had the Bamas Tzibur in Nov and Giv'on.

והיינו דקאמר 'ללמדך שכ"מ ... - 'כלומר מדפירש לן קרא 'במה הנוהגת בכולכם' ,ש"מ "מושבותיכם" דכתיב בנסכים לאו כל מקום משמע ...

(e)

Conclusion: And that is what the Gemara means when it says 'To teach you that wherever ... ' - that since the Pasuk indicates 'a Bamah which is used by all of you', it teaches us that "Moshvoseichem" that is written by Nesachim does not mean in any location ...

דא"כ, הוי לה במת יחיד הנעשית בכ"מ בשעת היתר הבמות עכ"ל.

1.

Reason: Because, if it did, it would be referring to a Bamas Yachid that is built anywhere at the time when the Bamos were permitted (up to here are the words of Rashi).

5)

TOSFOS DH V'HAREI SHABBOS SHE'NE'EMAR BAH MOSHAVOS

תוס' ד"ה והרי שבת שנאמר בה מושבות

(Summary: Tosfos disagrees with the source Pasuk quoted by Rashi.)

פי' בקונטרס דכתיב "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" .

(a)

Refuted Explanation: Rashi cites the Pasuk "Lo Seva'aru Eish be'Chol Moshvoseuchem be'Yom ha'Shabbos".

ולא נהירא -דהא איצטריך לדרשא אחרינא...

(b)

Refutation #1: However this is not correct, since it is needed for something else ...

כדדרשינן בפ"ק דשבת (דף כ.) 'בכל מושבותיכם אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד' ?

1.

Refutation #1 (cont.): As the Gemara in the first Perek of Shabbos (Daf 20a) Darshens - 'In all your dwelling places you may not burn a fire, but you may burn a fire in the 'Meduras Beis ha'Mokad' (in the room in the Beis-ha'Mokad where a fire burned constantly)?

וע"ק, דקאמר בסמוך 'סד"א הואיל בעניינא דמועדות כתיב' ,והאי קרא לא כתיב בעניינא דמועדות?

(c)

Refutation #2: Furthermore, the Gemara will say shortly 'We would have thought that, since it is written in the context of the Yamim Tovim ... ', which the above Pasuk is not?

לכך נראה דקרא אחרינא הוא דכתיב "שבת היא לה' בכל מושבותיכם" בפרשת אמור אל הכהנים גבי מועדות.

(d)

Authentic Explanation: It therefore seems that the Pasuk to which the Gemara is referring is the Pasuk "Shabbos hi la'Hashem be'Chol Moshvoseichem", in Parshas Emor Vayikra 23) in connection with the Yamim Tovim.

37b----------------------------------------37b

6)

TOSFOS DH B'MAI KA'MIFL'GI

תוס' ד"ה במאי קמיפלגי

(Summary: Tosfos citing Rashi, explains the statement.)

פי' בקונטרס 'מה ראה ר"ע לחלוק על ר' ישמעאל.

(a)

Authentic Explanation: Rashi explains 'On what grounds Rebbi Akiva does Rebbi Akiva argue with Rebbi Yishmael ...

אבל לא בעי מה ראה רבי ישמעאל לחלוק על ר"ע...

(b)

Refuted Explanation: It is not asking as to why Rebbi Yishmael argues with Rebbi Akiva ...

משום דדריש "לכם" במה הנוהגת בכולכם, כדפי' בקונטרס לעיל.

1.

Reason: Since he Darshens "Lachem", 'A Bamah that is used by all of you', as Rashi explained earlier.

7)

TOSFOS DH LO KIRVU NESACHIM BA'MIDBAR

תוס' ד"ה לא קירבו נסכים במדבר

(Summary: Tosfos, quoting Rashi, clarifies the Machlokes between Rebbi Yiahmael and Rebbi Akiva concerning how to Darshen "Moshvoseichem".)

פי' עד שנתיישבו בא"י ...

(a)

Clarification: Until they were settled in Eretz Yisrael ...

משום דכתיב בהו "מושבותיכם" .

1.

Reason: Since the Torah writes by them "Moshvoseichem".

ופ"ה ואע"ג דכתיב גבי מילואים "וזה אשר תעשה על המזבח" וכתיב בהו נסכים בעולת תמיד ...

(b)

Explanation (Rebbi Yishmael): Rashi explains that although the orah writes, in connection with the Milu'im (the inauguration of the Mishkan) "And this is what you shall bring on the Mizbe'ach - and it includes Nesachim by the Olas Tamid ...

בקרבן ציבור הוא דהואי, אבל קרבן יחיד לא נתחייב בנסכים אלא מביאת הארץ ואילך, ולאחר ירושה וישיבה.

1.

Explanation (Rebbi Yishmael [cont.]): That speaks specifically about a Korban Tzibur, but a Korban Yachid did not require Nesachim until they came to Eretz Yisrael - after they inherited and settled the land.

וע"כ לא נתחייבו בנסכים במדבר...

2.

Explanation (Rebbi Yishmael [concl.]): And we are forced to say that they were not Chayav Nesachim in the desert either ...

דאי נתחייבו, שוב לא הפסיקו אפילו בגלגל.

3.

Proof: Because if they were, they would not have stopped, even after they arrived in Gilgal.

ור"ע סבר קירבו נסכים במדבר -פי' ונסכים דכתיב בפ' שלח לך. היינו נסכי יחיד אף בבמת יחיד...

(c)

Explanation (Rebbi Akiva): Whereas Rebbi Akiva holds that they brought Nesachim in the desert - and "Nesachim" that is writen in Parshas Sh'lach-L'cha refers to a Korban Yachid even on a Bamas Yachid ...

דאי להטעין נסכים לקרבן יחיד בבמה גדולה, לא איצטריך קרא, שכבר טעונה ועומדת מזמן שהיו במדבר ...

1.

Proof: Because if it referred to a Korban Yachid on a large Bamah, it would not require a Pasuk, since that was already the case in the desert ...

וא"כ "מושבותיכם" דקאמר, לא לאחר ירושה וישיבה קאמר, שהרי במדבר הקריבום שהיה קודם ...

(d)

Explanation (Rebbi Akiva [cont.]): That being the case, "Moshvoseichem" that the Torah mentions, is not referring to after the inheritance and the settling, seeing as they already brought them (the Nesachim) beforehand ...

ולא בא אלא להיתר קרבן יחיד בבמת יחיד בביאתן לגלגל כל י"ד שנה...

1.

Explanation (Rebbi Akiva [cont.]): So it ("Moshvoseichem") is only coming to permit a Korban Yachid on a Bamas Yachid once they arrived in Gilgal - for the entire fourteen years (that the Bamah Gedolah was there) ...

ובא הכתוב להטעינם נסכים.

2.

Explanation (Rebbi Akiva [concl.]): And the Pasuk now comes to teach us that they require Nesachim.

8)

TOSFOS DH HO'IL V'NE'EMRAH BI'AH BA'TORAH S'TAM

תוס' ד"ה הואיל ונאמרה ביאה בתורה סתם

(Summary: Tosfos q)uotes Rashi in Beha'aloscha and discusses his statement.)

בפ' בהעלותך על "בחדש הראשון" פי' רש"י דפרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר -למדת שאין מוקדם ומאוחר בתורה...

(a)

Rashi: In Parshas Beha'aloacha (Bamidbar 9), on the Pasuk "ba'Chodesh ha'Rishon", Rashi explains that the Parshah at the beginning of the Seifer was not said until Iyar - to teach us that the Torah does not follow a chronological order ...

ולמה לא פתח בזו? ...

(b)

Question: And the reason that it did not begin with this Parshah is ...

מפני שהוא גנותן של ישראל - שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד.

1.

Answer: Because it conveys the disgrace of Yisrael, in that the entire forty years that Yisrael spent in the desert this is the only Pesach that they brought.

וא"ת, ולמה לא הקריבו?

(c)

Question: Why is that?

וי"ל, דסבירא להו כתנא דהכא דאמר ש'כ"מ שנאמר ביאה אינו אלא אחר ירושה וישיבה- ובפסח נאמר 'ביאה?'

1.

Answer: Because they held like the Tana here, who says that 'Wherever the Torah writes 'Bi'ah' it only applies after the inheritance and the settling - and the Torah writes 'Bi'ah' in connection with the Pesach.

וא"ת, א"כ היאך הקריבו גם פסח זה, וגם אותו פסח שעשו בימי יהושע קודם שנכבשה ונחלקה הארץ?

(d)

Question: In that case, why did they bring this Pesach, as well as the Pesach that Yehochua brought before the land was conquered and divided up?

וי"ל, שעשו ע"פ הדיבור.

1.

Answer: They acted on Divine instructions.

וא"ת, כיון שמן הדין לא היה להם לעשות, מה גנות היה להם?

(e)

Question: Since, min ha'Din, they were not supposed to to bring it, what disgrace is ascribed to them?

וי"ל. דהיינו גנותם שנשתהו ליכנס לארץ עד מ' שנה מפני עון מרגלים, ולפיכך לא נצטוו...

(f)

Answer #1: There disgrace lay in postponing their entry into the land for forty years due to the din of the Spies, which is why they were not commanded ...

ואם היו זוכים ליכנס לארץ מיד, היו מצווים מיד.

1.

Answer #1 (cont.): Because had they merited entering Eretz Yisrael immediately, they would have been commanded immediately.

עוד י"ל, דס"ל כי האי תנא דאמר ד"ביאה" הכתוב גבי תפילין משמע 'עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ' ,וכן משמע "ביאה" דכתיב גבי פסח.

(g)

Answer #2: Alternatively, the Gemara holds like the Tana who says that the 'Bi'ah' that the Torah writes by Tefilin implies 'Perform this Mitzvah, because on account of it, you will enter the land!' And the can be applies to the 'Bi'ah' that is said by Pesach.

וא"ת, א"כ, למה לא עשו כי אם פסח אחד?

(h)

Question: Why, in that case, did they only bring one Korban Pesach?

וי"ל, לפי שהיו רובם ערלים, וכתיב (שמות יב) "כל ערל לא יאכל בו" והיינו גנותם...

(i)

Answer: Because most of them were not circumcised, and the Torah writes "Kol Areil Lo Yochal bo" - and that was their shame.

ומ"מ אינם חוטאים במה שלא עשו אותו, דהא ערל אסור באכילת פסח.

1.

Answer (cont.): Nevertheless, they did not sin by not bringing the Pesach, since an Areil is prohibited from eating it.

וא"ת, למה לא מלו?

(j)

Question: Why did they not circumcise?

לפי שלא נשבה להם רוח צפונית כל ארבעים שנה שהיו במדבר...

(k)

Answer: Because the north wind did not blow throughout the forty years that they were in the desert ...

לפי שהיו נזופים בעון מרגלים ...

1.

Reason: Because they were in disgrace on account of the sin of the Spies.

וכן משמע במסכת חגיגה (דף ו.).

(l)

Support: And it is implied likewise in Maseches Chagigah (6a).

9)

TOSFOS DH BIKURIM LO KOL SHE'KEIN ETC

תוס' ד"ה בכורים לא כ"ש כו'

(Summary: Tosfos clarifies the Gemara's current opinion regarding Bikurim.)

לית ליה השתא הך סברא דלעיל 'בכורים דמתהניא לאלתר'], ת"י.

(a)

Clarification: The Gemara does not currently concur with the S'vara cited earlier - that one derives immediate benefit from Bikurim.

10)

TOSFOS DH MOSHAV D'KASAV RACHMANA GABEI MATZAH LAMAH LI

תוס' ד"ה מושב דכתב רחמנא גבי מצה למה לי

(Summary: Tosfos reconciles this question with the Gemara in Arvei Pesachim.)

תימה, דבסוף ערבי פסחים (פסחים דף קכ.) מפיק מיניה 'לקובעו חובה בזמן הזה' ?

(a)

Question: At the end of Arvei Pesachim (Daf 120a) the Gemara learns from it that one is Chayav to eat Matzah nowadays (See Hagahos ve'Tziyunim).

וי"ל, דשמא תנאי הוא, דהאי תנא מפיק ליה מ"בערב תאכלו מצות ."

(b)

Answer: Perhaps it is a Machlokes Tana'im, and this Tana learns that from "ba'Erev Tochlu Matzos" (Sh'mos 12).

11)

TOSFOS DH BI'ZEMAN D\'IKA PESACH IN BI'ZEMAN D'LEKA PESACH LO KA'MASHMAH LAN MOSHVOSEICHEM

תוס' ד"ה בזמן דאיכא פסח אין בזמן דליכא פסח לא קמ"ל מושבותיכם

(Summary: Tosfos explains why the Torah writes 'Bi'ah by Pesach and why it needs to write both "Moshvoseichem" and "ba'Erev Tochlu Matzos".)

וא"ת, 'ביאה' דכתיב גבי פסח למה לי?

(a)

Question: Why does the Torah write Bi'ah in connection with the Pesach?

וי"ל, דאתא לומר 'עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ' .

(b)

Answer: It comes to convey the message 'Do this Mitzvah, because on account of it you will enter the land'.

וא"ת, מ"בערב תאכלו מצות" (שמות יב) נפקא, דהכתוב קבעו חובה, ועל כרחך שלא בזמן פסח מיירי...

(c)

Question: We learn it from "ba'Erev Tochlu Matzos" (Sh'mos, 12) - that the Torah fixed it as an obligation, and that can only be referring to a time when there is no Pesach?

דאי בזמן פסח, מ"על מצות ומרורים" נפקא (פסחים דף קכ.).

1.

Proof: Because when there is, we learn it from "al Matzos u'Merorim" Pesachim, Daf 120a).

וי"ל, דתרי קראי "מושבותיכם" ו"בערב תאכלו מצות" צריכי ,חד לח"ל בזמן שבית המקדש קיים, וחד לחוצה לארץ בזמן שאין בית המקדש קיים.

(d)

Answer: We need both "Moshvoseichem" and "ba'Erev Tochlu Matzos", one for Chutz la'Aretz when the Beis ha'Mikdash is standing, and one for Chutz la'Aretz when it is not.

12)

TOSFOS DH MI'MACHARAS HA'PESACH ACHOL ME'IKARA LO ACHOL

תוס' ד"ה ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא אכול

(Summary: Tosfos Explains how the Gemara knows that this pertains to the sixteenth of Nisan and not the fifteenth.)

הקשה ה"ר אברהם אבן עזרא, היכי אמרינן "ממחרת הפסח" דהכא הוי ששה עשר בניסן שנקרב העומר ...

(a)

Question: How can we say that "mi'Mochoras ha'Pesach here refers to the sixteenth of Nisan after the Omer was brought, asks the I'bn Ezra (See Masores ha'Shas) ...

דלמא "ממחרת הפסח" ממחרת שחיטת הפסח קאמר -דהיינו ט"ו בניסן שעדיין לא נקרב העומר ...

1.

Question (cont.): Perhaps it refers to the fifteenth of Nisan, the day after the Pesach was Shechted, before the Omer had been brought ...

דהכי נמי אשכחן בפרשת מסעי דכתיב "ממחרת הפסח יצאו בני ישראל" ,והם יצאו בט"ו?

(b)

Precedent: As we find in Parshas Mas'ei, where the Torah writes "mi'Mochoras ha'Pesach Yatz'u B'nei Yisrael", and they left Egypt on the fifteenth?

ואומר ר"ת, דהאי "ממחרת הפסח" דהכא היינו ט"ו בניסן נמי קאמר וה"פ דקרא "ויאכלו מעבור הארץ" -כלומר מן הישן "מחרת הפסח , "שהרי הוצרכו לאכול מצות ...

(c)

Answer #1: Rabeinu Tam explains that the "mi'Mochras ha'Pesach" here does indeed refer to the fifteenth of Nisan as well, and what the Pasuk means is "They ate from the produce of the land" - from the old crops, "on the day after the Pesach" - seeing as they had to eat Matzos ...

"וקלוי" -דהיינו חדש, לא אכלו "עד עצם היום הזה" -דהיינו ט"ז בניסן, לאחר שקרב העומר...

1.

Answer #1 (cont.): But "roasted ears of corn", which was Chadash, they did not eat until "this very day" - the sixteenth of Nisan, after they brought the Omer ...

וה"נ אשכחן ט"ז דאיקרי "בעצם היום הזה" דכתיב "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה" .

(d)

Support: And we find the sixteenth referred to as "This very day", when the Torah writes (in Vayikra 23) " ... bread roasted ears of corn and fresh corn you shall not eat until this very day".

ור"י מפרש נהי דבעלמא "ממחרת הפסח" הוי ט"ו, אבל הכא ר"ל ט"ז ...

(e)

Answer #2: Whereas the Ri answers that, granted, normally (in the Torah) "mi'Mochoras ha'Pesach" refers to the fifteenth, but here it refers to the sixteenth ...

ולשון התורה לחוד ולשון נביאים לחוד ולשון חכמים לחוד.

1.

Answer #2 (cont.): And the Lashon used by the Torah, the Nevi'im and the Chachamim do not always tally.

ועל כרחך צ"ל כן, דאם לא כן, אמאי איצטריך למימר 'מעיקרא לא אכול' ?הא אין לחלק בין ט"ו לקודם ט"ו, כיון דאכתי לא איקרב עומר?

(f)

Proof: And we are forced to say that, because otherwise, why does the Gemara see fit to say 'initially they did not eat'? What is the difference between the fifteenth and prior to the fifteenth, seeing as they had not yet brought the Omer?

אלא פשיטא דר"ל ט"ז -דהיינו ממחרת אכילת הפסח, וההיא דפ' מסעי ר"ל ממחרת שחיטת הפסח, כדפירשתי [וע"ע תוס' ר"ה יג. ד"ה דאקריבו].

(g)

Proof (cont.): Clearly, it therefore means the sixteenth - the day after they ate the Pesach, whereas the Pasuk in Mas'ei refers to the day after they Shechted the Pesach, asTosfos explained [See also Tosfos, Rosh ha'Shanah, 13a, DH de'Akrivu].

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF