KIDUSHIN 37 - Dedicated by friends of Rabbi Mordecai Kornfeld in honor of the birth of his daughter Shirah, and on the occasion of the marriage of his daughter Malkie to Shmuel Moshe Peters on the evening of 16 Cheshvan.

קידושין דף לז. א

מה הצדדים בסברת ר' אליעזר שאמר "אף החדש"?

סברת ת"ק סברת ר' אליעזר כיצד דורש "מושב"
לחומרא פליג דחדש מותר בחו"ל [1] דחדש אסור בחו"ל בכל מקום שאתם יושבים [2]
לקולא פליג דחדש אסור בחו"ל [3] דחדש מותר בחו"ל אחר ירושה וישיבה [4]

מה לומדים מ"מושבותיכם" האמור בפרשת נסכים [5]?

אליבא דר' ישמעאל [6] אליבא דר' עקיבא
מה לומדים שכל מקום שכתוב בו מושב [7]
הוא אחר ירושה וישיבה [8]
להתיר קרבן יחיד
בבמת יחיד כשבאו לגלגל

האם
קרבו
נסכים

בבמת
ציבור
בגלגל [9] לא נתחייבו בנסכים [10] היו נסכים אפי' בקרבן יחיד
בשילה היו נסכים אפי' בקרבן יחיד
במדבר לא קרבו נסכים בקרבן יחיד [11] היו נסכים אפי' בקרבן יחיד
בבמת יחיד לא נוהג בה נסכים
-------------------------------------------------

[1] וה"ק ת"ק: כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ (כיון שאינה חובת הגוף, ממעט לה קרא "בארץ"), חוץ מן הערלה ומן הכלאים דהלכתא גמירי לה שהם נוהגות אפי' בחו"ל אפי' שהם חובת קרקע. אולם חדש דינו כמו כל מצוה התלויה בארץ, שנוהג בארץ ולא בחו"ל.

[2] פי', דגבי חדש כתיב (ויקרא כג:יד) "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלוהיכם חוקת עולם לדורותיכם בכול מושבותיכם" - ותיבת "מושבותיכם" אתא למימר שבכל מקום שאתם יושבים תנהגו חדש.

[3] וה"ק: כלאים וערלה לומדים מהלכה שנוהג אפי' בחו"ל, וכ"ש חדש שכתוב בו "מושבותיכם" שאתא למימר שבכל מקום שאתם יושבים תנהגו חדש.

[4] ו"מושבותיכם" אתא לקולא, ולומר שאפי' שתבואו לארץ לא תנהגו חדש אלא רק אחר ירושה וישיבה.

[5] כתיב (במדבר טו:ב-ה) "כי תבואו אל ארץ מושבותיכם אשר אני נותן לכם. ועשיתם אישה ליהוה עולה או-זבח לפלא-נדר או בנדבה או במועדיכם לעשות ריח ניחוח ליהוה מן הבקר או מן הצאן. ד והקריב המקריב קרבנו, ליהוה--מנחה, סולת עישרון, בלול, ברביעית ההין שמן. ה ויין לנסך רביעית ההין, תעשה על-העולה או לזבח--לכבש, האחד" וגו'.

[6] ר' ישמעאל דריש מה דכתיב בפרשת נסכים "אשר אני נותן לכם, דמשמע בבמה הנוהגת בכולכם, וכיון שכן על כרחך האי "מושבותיכם" האמור כאן בא ללמד שאף בגלגל (ולא רק במדבר) - דהיינו בי"ד שנה שכבשו וחלקו לא נהגו בהם נסכים עד שהגיעו למנוחה ונחלה - דהיינו לשילה.

[7] למסקנא לא רק מושב, אלא כל מקום שכתוב בו "ביאה" ו"מושב". [וזה עוד טעם למה אין לימוד זה שייך לשבת, כי בא לא כתוב "ביאה"]. וזה מוציא מאידך תנא דר' ישמעאל דס"ל, שאפי' אם כתוב רק "ביאה" פירושו אחר ירושה וישיבה.

[8] ומה שמצאנו גבי שבת שכתוב בו "מושב", דכתיב (שמות לה:ג) "לא-תבערו אש בכול מושבותיכם ביום השבת" - והיא נוהגת בין בארץ בין בחו"ל, פירש ר' ישמעאל משום ששבת אתיא מק"ו מה דמה מצות קלות נוהגות בין בארץ בין בחו"ל שבת שהיא חמורה (שהמחלל שבת חייב סקילה) לא כ"ש שתנהג בין בארץ ובין בחו"ל.

[9] דהיינו הבמת ציבור שהיתה בי"ד שנה שכבשו וחלקו, והחידוש בה שאף שהיה אז זמן היתר הבמות. אכן בשילה ונוב וגבעון שנאסרו הבמות יחיד, לכו"ע היו עושים נסכים שם.

[10] וכיון שכתוב (במדבר טו:ב) בנסכים "כי תבואו אל ארץ מושבותיכם אשר אני נותן לכם", למדנו מ"מושבותיכם" למעט שלא נהגו נסכים קודם ירושה וישיבה.

[11] ובזה מיושב דמה שמצאנו שכן היה נסכים בעולת תמיד, הוא משום דהוי קרבן ציבור.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף