TOSFOS DH EISEIVEIH (cont. from the previous Amud).
תוס' ד"ה איתיביה
(Summary: Tosfos explains the Gemara's question and elaborates).
)הך ברייתא דקאמר דאינו לוה וגואל וגואל לחצאין מיירי אם לא נכתב אם גאל יגאל דה"נ קאמר לעיל שיכול( וי"ל, דמשמע ליה כל שיטת הברייתא אף לפי האמת לבתר דכתיב נמי "אם גאל יגאל" ...
Answer: The Gemara understands that the opinion of the Beraisa stands even according to the Emes, after the Pasuk writes "Im Ga'ol Yig'al" ...
דאי לאו הכי, אמאי נקט כל שיטה זו שאינה קיימת? ...
proof: ... otherwise, why does the Tana relate to an opinion which is not accepted? ...
הוה מצי למינקט ק"ו מע"ע -מה ע"ע שיפה כחו שיוצא ביובל, אפ"ה אינו לוה וגואל וגואל לחצאין, כדבסמוך...
Proof (cont.): It could just as well have cited the Kal va'Chomer from Eved Ivri - 'If already an Eved Ivri, whose Ko'ach is strong, inasmuch as he goes out in the Yovel, yet he cannot borrow and redeem or redeem in halves, as the Gemara will rule shortly ...
מקדיש שהורע כחו, דאם הגיע יובל אינה נגאלת ומתחלקת לכהנים, אינו דין שאין לוה וגואל וגואל לחצאין' .
Proof (cont.): ... then Makdish, whose Ko'ach is weak, inasmuch as when Yovel arrives, it cannot be redeemed, but is distributed among the Kohanim, he should certainly not be able to borrow and redeem it or redeem it in halves'.
ועל ק"ו זה ליכא למיפרך מידי...
Proof (cont.): And there is no Kashya to ask on this Kal va'Chomer ...
אלא פשיטא דהאי יוכיח מיירי אף לפי האמת בתר דכתב "אם גאל יגאל" !
Proof (concl.): It is therefore obvious that the current Yochi'ach applies even according to the Emes, after the Torah writes "Im Ga'ol Yig'al"!
וא"ת, מ"מ, אמאי לא נקט האי ק"ו מע"ע, כיון דליכא למיפרך מידי עילויה?
Question: Why in fact, does the Tana not learn from the Kal va'Chomer from Eved Ivri, since it cannot be queried?
וי"ל, דשדה משדה עדיפא ליה למילף.
Answer: Because the Gemara prefers to learn Sadeh from Sadeh.
TOSFOS DH MISHUM D'IKA L'MEIMAR EVED IVRI HA'NIMKAR L'AKUM YOCHI'ACH
תוס' ד"ה משום דאיכא למימר ע"ע הנמכר לעובד כוכבים יוכיח
(Summary: Tosfos explains why we need "u'Matza K'dei Geulsao" by Sadeh Achuzah and elaborates.)
וא"ת, ולמה לי "ומצא כדי גאולתו" דכתיב בשדה אחוזה למימר שאינו גואל לחצאין ...
Question: Why does the Torah need to write "u'Matza K'dei Geulsao" by Sadeh Achuzah, to teach us that one cannot redeem in halves ...
תיפוק ליה בק"ו מע"ע -'ומה ע"ע הנמכר לעובד כוכבים, שיפה כחו ליגאל מיד, ואפ"ה אינו לוה וגואל וגואל לחצאין' ,כדבסמוך ...
Question (cont.): Why can we not learn it from a Kal va'Chomer from Eved Ivri - 'If an Eved Ivri who is sold to a Nochri, whose Ko'ach is strong - inasmuch as he can be redeemed immediately, yet he cannot borrow and redeem or redeem in halves, as we shall see shortly ...
'מוכר שדה אחוזה, שהורע כחו ליגאל מיד , 'כדכתיב "במספר שני תבואות" (ויקרא כה), 'אין דין שאין לוה וגואל וגואל לחצאין? '
Question (concl.): ... someone who sells a Sadeh Achuzah, whose Ko'ach is weak regarding redeeming it immediately, as the Torah writes (in Vayikra, 25) "according to the number of years of produce" (Erchin, Daf 29b), should certainly not be permitted to borrow and redeem or redeem in halves'?
וי"ל, דאדרבה, אית לן למימר איפכא- 'ומה מקדיש שהורע כחו ליחלק לכהנים ביובל, ואפ"ה לוה וגואל וגואל לחצאין ...
Answer: On the contrary, the exact opposite is true - 'If already someone who is Makdish, whose Ko'ach is weak, in that it is divided up among the Kohanim in the Yovel, yet he can borrow and redeem or redeem in halves ...
מוכר, שיפה כחו שחוזרת לבעלים ביובל, אינו דין שלוה וגואל וגואל לחצאין.
Answer (cont.): A seller, whose Ko'ach is strong, in that it goes back to the owner in the Yovel, should certainly be permitted to borrow and redeem or redeem in halves.
וכ"ת, מה למקדיש שיפה כחו ליגאל מיד, תאמר במוכר שהורע כחו ליגאל מיד...
Rejected Refutation: And if one asks that 'Whereas a Makdish is strong with regard to redeeming it immediately, a seller is weak - inasmuch as he cannot ...
מ"מ בתי החצרים, שיפה כחן ליגאל מיד מצינו למיגמר מהאי ק"ו ולהיות לוה וגואל וגואל לחצאין...
Refutation: Nevertheless, we can learn houses in un-walled cities, which one can redeem immediately, with the same Kal va'Chomer, that one may borrow and redeem and redeem in halves ...
ומאחר דחזינן בבתי החצרים, שדה אחוזה נמי מפקי' ליה להאי דינא...
Refutation (cont.): And once we know the Din by houses in an un-walled city, we will learn Sadeh Achuzah from the same Kal va'Chomer ...
דתרוייהו בחד פסוק כתיבי - "על שדה הארץ יחשב" ...
Reason: Since both are written in the same Pasuk, when the Torah writes - "It (a house in an un-walled city) is considered like a field of the land".
ולהכי איצטריך "ומצא כדי גאולתו" דכתיב במוכר שדה אחוזה- לומר שאינו לוה וגואל וגואל לחצאין ...
Answer (cont.): And that is why we need "u'Matza K'dei Ge'ulaso" in connection with someone who sells an inherited field - to teach us that one cannot borrow and redeem or redeem in halves ...
דס"ד למילף ממקדיש כדפרישית.
Answer (concl.) Since we would otherwise have learned it from Makdish, as Tosfos just explained.
ומהשתא ילפינן נמי בתי החצרים מיניה, שאין לוה וגואל וגואל לחצאין.
Conclusion: And we now learn houses in un-walled cities from it, that there too, one cannot borrow and redeem or redeem them in halves.
TOSFOS DH MAI B'CHOL
תוס' ד"ה מאי בכל
(Summary: Tosfos explains the Kashya and elaborates.)
לכתוב "גאולה תתנו לארץ" ,ושמעינן שדה אחוזה לקובעו חובה, ובתי החצרים בכלל?
Clarifiction: Let the Pasuk write "Ge'ulah Titnu ba'Aretz" and we will learn from it to fix Sadeh Achuzah as an obligation, and open cities will be included?
וא"ת, לימא דאתי לרבות עבד עברי?
Question: Why can we not say that it comes to include Eved Ivri?
ויש לומר, דמשמע ליה דאתי לרבויי מידי דגאולת קרקע...
Answer: Because he understands that it comes to include something that is connected with the redemption of land ...
כדכתיב "ובכל ארץ" ,משמע דוקא ארץ מרבינן.
Proof: As the Torah writes "u've'Chol Eretz", implying that it comes to include specifically land.
21b----------------------------------------21b
TOSFOS DH LE'KOV'O CHOVAS HA'GUF VA'AFILU L'REBBI YEHOSHUA
תוס' ד"ה לקובעו חובה ואפילו לר' יהושע
(Summary: Tosfos discusses Rashi's explanation and queries it.)
פירש בקונטרס, ואפי' לרבי יהושע, דאמר לגבי שדה אחוזה רשות, הכא מודה דהוי חובה...
Clarification: Rashi explains that even Rebbi Yehoshua, who considers redeeming a Sadeh Achuzah voluntary, concedes that here it is obligatory ...
כי היכי דלא יטמע בין העובדי כוכבים.
Reason: To prevent him from degenerating among the idolaters ...
והכא לא שייך לאקשויי 'מאי "בכל" ...
Refuted Question: And one cannot ask here 'What does "be'Chol" then mean?'
דהא לא נכתב בההיא עניינא.
Refutation: ... since it is not written in connection with that topic.
אך הקשה ה"ר שמואל מקוצי, כיון דמוקי לה כרבי יהושע, ע"כ לא חזי לקובעו חובה אלא בע"ע בלבד ...
Question: R. Shmuel from Coucy however, asks that, since we establish it like Rebbi Yehoshua, we can only fix it as an obligation by Eved Ivri exclusively ...
וא"כ אין הריבוי ד"בכל ארץ אחוזתכם" שוה - שהרי לענין בתי ערי חומה אין מרבה קביעות חובה, ולענין ע"ע הוא מרבה חובה...
Question (con.): ... in which case, the inclusion of "be'Chol Eretz Achuzaschem" is not standard - seeing as it does not include an obligation by houses of a walled city, whereas by Eved Ivri it does ...
וא"כ, הוה ליה למימר 'בתי החצרים וע"ע הנמכר לעובד כוכבים' , ולקובעו חובה בשתיהן, וכר"א ' -ואז הוי ריבוי שוה.
Question (concl.): ... and that being the case, it ought to have rather said 'Batei ha'Chatzerim ve'Eved Ivri ha'Nimkor le'Akum' and to have made it obligatory on both of them , like Rebbi Eliezer', in which case the inclusion would have been standard.
TOSFOS DH HA'HU L'KAROV KAROV KODEM
תוס' ד"ה ההוא לקרוב קרוב קודם
(Summary: Tosfos clarifies the three 'Yiga'lenus.)
ושלשה "יגאלנו" -אתי חד לגופיה, וחד בבתי החצרים ובשדה אחוזה דכתיבי בחד קרא, וחד למדרש "יגאלנו" ,'לזה ולא לאחר .'
Clarification: The three "Yig'alenus" come - one for the basic ruling, one for houses in un-walled cities and for Sadeh Achuzah, which are mentioned in the same Pasuk, and one to Darshen "Yig'alenu", 'la'Zeh ve'Lo le'Acher'.
TOSFOS DH BE'VI'AH SHENIYAH KULI ALMA LO P'LIGI DE'ASUR
תוס' ד"ה בביאה שניה כ"ע לא פליגי דאסור
(Summary: Tosfos explains the difference between a Y'fas To'ar and a Shifchah Cana'anis in this regard.)
ואף ע"ג דגבי שפחה, לא מפליג בין ביאה ראשונה לשניה, דאף ביאה שניה שריא, דהא איתותב שמואל לעיל ...
Implied Question: Even though with regard to a Shifchah, the Gemara did not draw a distinction between the first Bi'ah and the second, inasmuch as even the second Bi'ah is permitted, now that Shmuel earlier was proved wrong ...
התם היינו טעמא דהוי חידוש שהותר איסור "לא יהיה קדש" גבי ישראל, הותר נמי גבי כהן.
Answer: ... that is because it is a Chidush that the Isur of "Lo Yih'yeh Kadesh" is permitted to a Yisrael, in which case, it becomes permitted to a Kohen as well ...
אבל הכא דכי שריא גבי ישראל אין כאן חידוש, ולגבי כהן אסורה מטעם זונה...
Answer (cont.): But here the fact that she is permitted to a Yisrael is not a Chidush, whereas as far as a Kohen is concerned, she is Asur on account of Zonah ...
ואע"פ שמתגיירת בעל כרחה, עשאה הכתוב כגיורת גמורה, ואכתי איכא איסורא לגבי כהן, ולא מצינו שהתיר.
Answer (cont.): ... because even though she converts against her will, the Torah gave her the Din of a proper Giyores, in which case the Isur (of Zonah) remains on him, and we do not find that the Torah permits it.
TOSFOS DH EISHES AFILU EISHES ISH
תוס' ד"ה אשת אפילו אשת איש
(Summary: Tosfos reconciles the concept of Eishes Ish by a Kuti (Nochri) with the Gemara in Sanhedrin.)
ואע"פ דאין אישות בכותית, כדאיתא פ' ד' מיתות (סנהדרין נב:) ...
Implied Question: Even though there is no marriage by a Kutis, as the Gemara explains in Perek Arba Miysos (Sanhedrin, Daf 52b) ...
מ"מ איכא עשה, דכתיב (בראשית ב) "ודבק באשתו" ,ולא באשת חבירו.
Answer: There is however, an Asei, as the Torah writes in Bereishis (2) "And he shall cleave to his wife", 'but not to the wife of his friend'.