TOSFOS DH HAV ASHKI U'SHEDEI EINAH MEKUDESHES (This Dibur belongs after the following one).
תוס' ד"ה הב אשקי ושדי אינה מקודשת
(Summary: Tosfos reconciles this with the ruling on Daf 6b regarding 'Give money to P'loni.)
וא"ת, מי גרע מ'תן מעות לפלוני' ,דמקודשת; כ"ש כשאומרת 'תן לי' ?
Question: Why is it any worse than 'Give money to P'loni' (earlier, on Daf 6b) where she is betrothed, how much more so where she says 'Give the money to me'?
וי"ל, דשאני הכא, דמעיקרא היתה שואלת שלא בתורת קידושין, ומשום הכי איכא ל 'מימר כשאומרת 'הב'! אדעתא דמעיקרא קאמרה.
Answer: The case here is different, since initially, she asked for the money not to be given as Kidushin, in which case one can say that when she says 'Give!', she means with the intention that she originally had in mind.
TOSFOS DH KOL ASHKI ASHKUYEI ETC.
תוס' ד"ה כל אשקי אשקויי כו'
(Summary: Tosfos comments on the fact that the Gemara cites three cases.)
הנך תלת עובדי איצטריך...
Implied Question: The Gemara needs to mention all these three cases ...
לאשמועינן דבשום דבר אין מועיל לא במידי דאכילה ושתיה ולא בשאר מילי.
Answer: To teach us that her words are ineffective in all regards, whether it is regarding food, drink or anything else.
TOSFOS DH V'HILCHESA SHIRA'I LO TZARICH SHUMA
תוס' ד"ה והלכתא שיראי לא צריך שומא
(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not state explicitly that the Halacha is like Rabah.)
וא"ת, אמאי איצטריך לפסוק כרבה לגבי רב יוסף, דהא בבבא בתרא (דף קמג:) פסקינן 'הלכתא כרבה בר משדה ענין ומחצה ?'
Question: Why does the Gemara see fit to Pasken like Rabah against Rav Yosef, bearing in mind the Gemara in Bava Basra (Daf 143b [See Masores ha'Shas]) which rules like Rabah in all but three cases - 'Sadeh, Inyan & Mechtzah'?
וי"מ דהיינו דוקא במילי דב"ב.
Answer* #1: Some commentaries confine that ruling to Bava Basra.
ולא נהירא- דע"כ בכולי גמרא הלכתא כרבה...
Question: This is not correct however, since it is clear that the Halachah is like Rabah in the entire Shas ...
כדמוכח פרק מי שאחזו (גיטין דף עד:) גבי 'ההוא דאמר ליה לאריסיה "כ"ע דלו תלתא ושקלו ריבעא ... ' ...
Source: As is evident in Perek Mi she'Achzo' (Gitin, Daf 74b) in the case of 'That man who said to his share-cropper "Everyone else waters three times and takes a quarter of the produce ... ' ...
וקאמר 'ותסברא, דרבה כרשב"ג! והא קי"ל 'הלכתא כרבה' ,ובהא קי"ל 'אין הלכה כרשב"ג'?
Question (cont.): And the Gemara then states 'And think it over. How can Rabah hold like Raban Shimon ben Gamliel, seeing as we Pasken like Rabah, whereas in this case, the Halachah is not like Raban Shimon ben Gamliel?
)משמע( מדקאמר 'והא קי"ל הלכתא כרבה' משמע דבכולי גמרא הלכתא כוותיה?
Question (concl.): And since the Gemara says 'seeing as we Pasken like Rabah', it implies that the Halachah is like him everywhere?
ושמא יש לדחות התם יש ספרים דגרסי 'בהא קי"ל הלכתא כרבה' -דמשמע בהא דוקא ולא בכולי גמרא.
Answer: Perhaps one can refute this according to the texts there that read 'In this case we Pasken like Rabah' - implying Davka here but not throughout Shas.
מיהו קשיא, אמאי לא קאמר בהדיא 'הלכתא כוותיה דרבה' , כדאמר 'הלכה כר' אלעזר' 'והלכתא כרבא אמר רב נחמן' ?
Question (2): Why does the Gemara not say explicitly 'Halachah ke'Rabah', in the same way as it says 'Halacah ke'Rebbi Elazar' and 've'Hilch'sa ke'Rava Amar Rav Nachman'?
ואומר ר"ת, דאתא לאשמועינן דדוקא שיראי הוא דלא צריכי שומא לפי ששומתן ידוע קצת, ואין רגילין לטעות בו כל כך...
Answer: Rabeinu Tam therefore explains that the Gemara is coming to teach us that it is specifically silks that do not require assessment, since their value is more or less known, and errors regarding them are not so common ...
אבל שאר דברים כגון אבנים טובות ומרגליות, שיש שאינם טובות אלא מעט ורגילים לטעות בהרבה יותר משוויים, צריכי שומא משום דלא סמכה דעתה.
Answer (cont.): Whereas other items, such as precious stones and pearls, where one finds some that are less valuable, and where the margin of error is greater than their real value, require assessment, since she does not otherwise rely on the transaction.
ולפיכך נהגו העולם לקדש בטבעת שאין בה אבן.
Minhag: In fact, that is how the custom evolved to betroth with a ring that does not contain a stone.
והא דאמר לקמן בפרק שני (דף מח:) 'שהוסיף לה נופך משלו... '
Implied Question: Ad when the Gemara states later in the second Perek (Daf 48b) that 'He added a jewel of his own' ...
יש לומר ששמו אותו.
Answer #1: Presumably speaks where they assessed it.
אי נמי, ההוא נופך, כעין שיראי ,שידוע שוויו קצת.
Answer #2: Alternatively, that, like silks, they had a rough idea of the value of that particular jewel.
ו'ההוא גברא דקדש באבנא דכוחלא' (לקמן דף יב.) והוה רב חסדא משער אי אית ביה שוה פרוטה...
Implied Question: And the case (later, Daf 12a) of 'The man who betrothed a woman with a dark-blue stone', where Rav Chisda assessed whether it was worth a P'rutah ...
אבנא דכוחלא לא הוי כשאר אבנים טובות, אלא כעין אבני שיש...
Answer: A dark-blue stone is not like other precious stones; it is a kind of marble ...
כדאשכחנא פ"ה דסוכה (דף נא:) בהורדוס דבניה לבהמ"ק באבני דשישא וכוחלא ומרמרא.
Support: As we find in the fifth Perek of Sukah (Daf 51b) regarding Herod, who built the Beis-ha'Mikdash with marble, blue-stones and white marble.
וי"מ, משום הכי איצטריך לפסוק כרבה לגבי רב יוסף- משום דרב יוסף הביא לעיל (דף ח.) כמה ראיות לדבריו.
Answer* #2: Some commentaries ascribe the need to Pasken like Rabah against Rav Yosef to the fact that the latter (earlier, on Daf 8a) supported his opinion with a number of proofs.
עוד י"מ, מש"ה לא קאמר הלכתא כרבה- דלא תימא דהיינו רבה ד'איכא דאמרי -דבכל דהו לא צריכי שומא, אבל אמר לה חמשין ושוי חמשין בעי שומא'...
Answer* #3: Whilst others explain that the Gemara does not Pasken specifically like Rabah - in order not to explain that it refers to Rabah in the second Lashon - that 'Kol-d'hu does not need assessing, but that if he said "fifty" even if it is worth fifty, it does' ...
לפיכך פסק דבשום ענין לא בעי שומא...
Answer* #3 (cont.): Hence the Gemara Paskens that under no circumstances do silks require assessment ...
לפי זה הטעם, יתיישב הא דאיצטריך לפסוק כרבה, אע"ג דבכל דוכתא קי"ל כוותיה.
Conclusion: And according to this reason, we can also understand why the Gemara then sees fit to rule like Rabah, in spite of the fact that we Pasken like him everywhere.
TOSFOS DH KASAV AL HA'NEYAR V'AL HA'CHERES
תוס' ד"ה כתב על הנייר ועל החרס
(Summary: Tosfos reconciles this Sugya (which validates a Sh'tar that is written on earthenware with the Sugya in Kesuvos, which doesn't.)
משמע דשטר כשר על החרס...
Inference: This implies that a Sh'tar written on earthenware is Kasher ...
וכן משמע לקמן בפירקין (דף כו.) דאמר 'כתב לו על הנייר ועל החרס "שדי מכורה לך, שדי נתונה לך" ,הרי זו מכורה ונתונה' .
Precedent: And this is also implied later in the Perek (Daf 26a), when the says 'If he wrote on paper or on earthenware "My field is sold or given to you", it is sold or given'.
וקשה, דאמר בפ"ב דכתובות (דף כא.) 'האי מאן דבעי לאחוויי חתימת ידיה בבי דינא, לכתוב א'חספא ... '
Introduction to Question: The Gemara says in the second Perek of Kesuvos Daf 21a) that a man who wants to show his signature to Beis-Din, should sign on a piece of earthenware ... ' ...
וקאמר דוקא א'חספא ,אבל א'מגילתא לא, דלמא משכח איניש דלא מעלי וכתיב עליה מאי דבעי, ותנן 'הוציא עליו כתב ידו כו ... ' ...
Introduction to Question (cont.): Specifically on earthenware, but not on parchment, in case some shady character finds it and writes on it whatever he wants; and we learned in the Mishnah 'If one produces someone's signature ... ' ...
משמע -אבל על חרס ליכא למיחש להכי, דאפי' כתוב עליו, לא יועיל?
Question: Implying that if he wrote it on earthenware, there would be nothing to worry about, because even if he were to write on it, it wouldn't help him?
ואומר ר"ת דההיא דלקמן וההיא דהכא אתיא כר' אלעזר, דאמר (בגיטין דף פו.) 'עדי מסירה כרתי' ,וההיא דכתובות אתיא כר"מ דאמר (שם) 'עדי חתימה כרתי' ...
Answer: Rabeinu Tam establishes the Sugya later and the current Sugya like Rebbi Elazar, who holds (in Gitin, Daf 86a) 'It is the witnesses who see the handing over, who count', whereas the Sugya in Kesuvos goes according to Rebbi Meir, who holds that 'It is the witnesses who sign on the document who count'.
וההיא דהכא לא אתיא כר' מאיר, דכיון דבעי בשטר קדושין עדי חתימה, כדמוכח לקמן בפרק שני (דף מח.) ...
Answer (cont.): The current Sugya cannot go like Rebbi Meir, because since he requires witnesses to sign a Sh'tar Kidushin, as is evident later, in the second Perek (Daf 48a) ...
ועדים שעל גבי החרס לא חשיבי, ואין מוכיח מתוכו כלום בחרס...
Answer (cont.): And witnesses who sign on earthenware are not counted, so that what is written on earthenware has no Halachic significance ...
דדבר שיכול להזדייף הוא ...
Reason: Since it is a material that is subject to forgery ...
ותנן בפ"ב דגיטין (דף כא:) 'אין כותבין לא על נייר מחוק ולא על דיפתרא, משום שיכול להזדייף, וחכמים מכשירין' ...
Answer (cont.): And we learned in the second Perek of Gitin (Daf 21b) that 'One may not write on paper where the script has been rubbed out or on Dift'ra unfinished parchment), whereas the Chachamim permit it' ...
ואמרו 'מאן חכמים, ר' אלעזר' ...
Answer (cont.): And the Gemara establishes the Chachamim as Rebbi Elazar (See Masores ha'Shas) ...
ש"מ דלא מהני בדבר שיכול להזדייף.
Answer (concl.): So we see that writing on something that is subject to forgery, is not effective.
ואע"ג דאמר בגיטין בסוף פרק שני (דף כב: ושם) 'לא הכשיר ר' אלעזר אלא בגיטין, אבל בשטרות, לא ...
Implied Question: And even though the Gemara says at the end of the second Perek of Gitin (Daf 22b & 23a) that Rebbi Elazar only validates Gitin, but not other Sh'taros ...
ה"מ בשטרות העומדות לראיה, דבעינן ראוי לעמוד ימים רבים, אבל זה שאינו עשוי אלא לקדש בו אשה ולקנות בו שדה, כעין גיטין הוה, שעשוי לגרש בו את האשה לפי שעה.
Answer: That speaks specifically by Sh'taros that serve as a proof, and which therefore need to last a long time, but the current one, which is meant to betroth a woman or to acquire a field is like Gitin, which are written to divorce a woman there and then.
ואע"פ שהשטר של קנין יכול להועיל לראיה ...
Implied Question: And even though a Sh'tar that acquires also serves as a proof ...
כמו כן הגט יכול להועיל...
Answer: So does a Get ...
כדאמר בפ' הכותב (כתובות פט:) ובפ"ק דב"מ (דף יט.)- 'וכ"ת ליקרעיניה? אמרה" בעינא לאינסובי ביה ... ' "
Source: As the Gemara explains in Perek ha'Koseiv (Kesuvos, Daf 89b) and in the first Perek of Bava Metzi'a (Daf 19a) - 'And if you will suggest to tear it', she will say "I need it to get married!" ' ...
אלא אע"פ שהיא צריכה לראיה ,עיקרו לא לכך נעשה.
Answer (cont.): We must therefore say that even though it is needed as a proof, that is not its main purpose.
TOSFOS DH AF-AL-PI SH'EIN BU SHAVEH P'RUTAH
תוס' ד"ה אף על פי שאין בו שוה פרוטה
(Summary: Tosfos queries the same clause that appears on Daf 26a in connection with a sale.)
הכא ניחא -דקצת הוא רבותא לפי דבשוה פרוטה היתה ראויה להתקדש בלא שטר...
Clarification: Here it is understandable, since there is a bit of a Chidush in that, were it not for the Sh'tar she would have had to be betrothed with a Shaveh P'rutah ...
אבל לקמן (דף כו.) גבי 'שדי מכורה לך' ,יש לתמוה -מאי רבותא ד'אע"פ שאין בו שוה פרוטה' ...
Question: But late (on Daf 26a) the question arises why, in connection with 'My field is sold to you', the Gemara sees fit to mention 'even though it is not worth a P'rutah' ...
דהתם המוכר נותן השטר ,וכך לי בשוה פרוטה כמו באין בו שוה פרוטה?
Question (cont.): Seeing as there, it is the seller who gives the Sh'tar, in which case it makes the slightest difference whether it is worth a P'rutah or not?
וי"ל, משום דכתב ביה נתינה "אחרי תתי ספר המקנה" ...
Answer: Because the Torah writes 'Nesinah' - "After I gave the document of sale" (See Hagahos ve'Tziyunim) ...
ס"ד דליבעי שוה פרוטה, משום דמוכר מקנה שדהו ללוקח...
Answer (cont.): We would therefore have thought that it requires a Shaveh P'rutah, since the seller is being Makneh the field to the purchaser
קמ"ל דלא בעי.
Conclusion: So it teaches us that it does not.
TOSFOS DH HA LO DAMI HAI SH'TARA ETC.
תוס' ד"ה הא לא דמי האי שטרא וכו'
(Summary: Tosfos explains why the Gemara could not ask from Get.)
ומגט לא היה יכול להקשות...
Implied Question: It could not have asked from Get ...
דבצד אחד דמי שפיר לגט- דמה גט הבעל כותבו בב"ד.
Answer: Since in one way it is indeed similar to Get, inasmuch as - just as Get, the husband writes it (in Beis-Din - See Rashash) ... .
TOSFOS DH HILCH'SA NINHU
תוס' ד"ה הלכתא נינהו
(Summary: Tosfos clarifies to what 'Hilch'sa' refers and why 'Ninhu' is then in the plural, and reconciles the Sugya with the Sugya on Daf 26a.)
תימה, כיון דהלכתא נינהו, ל"ל קרא ד"ויצאה והיתה" שהאשה נקנית בשטר?
Question: Since they are 'Hilch'sa', why do we need the Pasuk "ve'Yatz'ah ve'Haysah" (See Masores ha'Shas) to teach us that a woman is acquired with a Sh'tar?
וי"ל, דשטר מכר לחוד הוי הלכתא, ושטר קידושין נפקי מ"כי יקח" דבעל כותבו, ודמי למכר.
Answer: It is only a Sh'tar Mecher that is 'Hilch'sa', and SH'tar Kidushin we learn from "Ki Yikach", that the husband writes it (as it is similar to Mecheiur - See Hagahos R. Simchah mi'Desvi).
ואע"ג דקאמר 'הלכתא נינהו' לשון רבים ...
Question: And although it says 'They are Hilch'sa' in the plural ...
לאו א'תרוייהו קאי.
Answer: It does not refer to both of them.
וכהאי גוונא אשכחן בריש בנות כותים (נדה לב:) דקאמר 'הי קרא והי הלכתא '?
Precedent: And we find a similar thing at the beginning of 'B'nos Kutim' (Nidah, Daf 32b), where it says 'Which one is the Pasuk and which one is Hilch'sa?
אך קשה, דלקמן (דף כו.) גבי שדה, קבעי 'מנין שנקנית בשטר'? ואייתי קרא דכתיב "ואקח את ספר המקנה" ?
Question: However later on (on Daf 26a) the Gemara asks from where we know that a field can be acquired with a Sh'tar, and it quotes the Pasuk "va'Ekach es Seifer ha'Miknah"?
ושמא י"ל, דכיון דההוא קרא לא הוי אלא מדברי קבלה, אין להקפיד בכך.
Answer #2: It may be that since that Pasuk is only from Nevi'im, it doesn't matter.
אי נמי, יש לפרש 'הלכות מדינה -כלומר מנהג היה כך.
Answer #2: Alternatively, one can interpret 'Hilch'sa' to mean Medinah (See Hagahos ha'Bach & Tal Torah) - meaning that it was merely a Minhag.
9b----------------------------------------9b
TOSFOS DH HEIN HEIN HA'DEVARIM HA'NIKNIN B'AMIRAH
תוס' ד"ה הן הן הדברים הנקנים באמירה
(Summary: Tosfos reconciles the Gemara in Kesuvos concerning 'ha'Posek Ma'os le'Chasno' with this Sugya and elaborates.)
תימה, דבפרק שני דייני גזירות (כתובות קט.) תנן 'הפוסק מעות לחתנו, ופשט לו את הרגל, תשב עד שתלבין ראשה' .
Introduction to Question: The Mishnah in Perek Sh'nei Daynei Gezeiros (Kesuvos, Daf 109a) states that 'If a man fixes money for his son-in-law and goes bankrupt, his daughter will have to wait until her hair turns white' (if necessary).
ולמה תשב? ישאנה ויקרא חמיו לדין, כיון ד'הן הן דברים הנקנין באמירה? '
Question: Why should she have to wait? Why can he not marry her and call his father-in-law to a Din Torah, seeing as 'These are the things that are acquired with mere words'?
וי"ל, שהחתן אינו רוצה לטרוח בב"ד ולמיקם בדינא.
Answer #1: The Chasan does not want to trouble himself to go to Beis-Din and to initiate a Din Torah.
ורשב"ם פי' דדוקא כשמתוך התנאים עמדו וקדשו, אז נקנים באמירה.
Answer #2: The Rashbam however, answers that they are only acquired with words there where following the Tana'im they concluded the deal and became betrothed.
ומדקדק מדקתני 'עמדו' .
Proof: And he learns this from the word (mentioned in the Gemara) 'They arose' (Amdu)
וההוא דשני דייני גזירות מיירי בשלא קדשו מתוך הדברים
Answer #2 (cont.): Whereas the case cited in 'Sh'nei Daynei Gezeiros' speaks where they did not finaliz the Kidushin ...
ומ"מ מאחר שהסכימו על כך, 'תשב עד שתלבין ראשה' .
Answer #2 (cont.): In spite of which, since they reached an agreement, 'She is forced to wait until her hair turns white'.
ומיהו אין ראיה מלשון 'עמדו' ,דאורחיה דגמרא בהכי ...
Refutation: There is no proof from the word 'Amdu', as it is the way of the Gemara to mention it ...
כמו 'קטנה שלא מיאנה (והגדילה) ועמדה ונשאת' ,ביבמות פ' ב"ש (דף קח.).
Example: As we find in Perek Beis Shamai (Yevamos, Daf 108a) 'A Ketanah who did not perform Miy'un, and who stood up (ve'Amdah) and got married'.
ור"ת פי' דהא דאמר 'נקנים באמירה' ,בנישואין ראשונים דוקא, שהאב משיא את בתו ויש לו קירוב דעת גדול אצל חתנו...
Answer #3: And Rabeinu Tam explains that 'Niknim ba'Amirah' applies specifically to the first Kidushin, where the father marrying of his daughter feels extremely close to his son-in-law ...
אבל התם מיירי בשניים.
Answer #3 (cont.): Whereas there (in Sh'nei Daynei Gezeiros) it is speaking by the second Kidushin.
וכן היה אומר ר"ת אין 'נקנין באמירה' אלא כשהאב פוסק ,אבל אחיה ואמה לא.
Answer #3 (concl.): Rabeinu Tam also said that 'Niknin ba'Amirah' is confined to where it is her father who arranges the transaction, and not her brother or her mother.