KIDUSHIN 2 (Tishrei 11) - sponsored by Hillel and Elisheva (Ali) Kagan of Baltimore. May Hashem bless them with a year of Berachah and joy, and all of their prayers should be answered "l'Tovah"!

1)

TOSFOS DH HA'ISHAH NIKNEIS

תוס' ד"ה האשה נקנית

(Summary: Tosfos discusses why here and in some other places, the Tana inserts a 'Heh', and in others, he doesn't.)

הכא תני ב'ה"א' ,וכן בכמה דוכתין גבי 'איש' ו'אשה' קתני ב'ה"א' ...

(a)

Introduction to Question: Here the Tana adds a 'Heh', as he does in many other places in connection with 'Ish' and 'Ishah' ...

כמו 'האשה שהלכה' (יבמות דף קיד:), 'האשה שהלך בעלה' (שם דף פז:), 'האשה שנתארמלה' (כתובות דף טו:), 'האיש מקדש' (לקמן דף מא.).

1.

Examples: Such as 'ha'Ishah she'Halchah' (Yevamos, Daf 114b), 'ha'Ishah she'Halach Ba'alah' (Ibid., Daf 87b), 'ha'Ishah she'Nis'armelah' (Kesuvos, Daf 15b) and 'ha'Ish Mekadesh' (later, Daf 41a).

וקשה, דבההיא דתנן 'בתולה נשאת' (כתובות דף ב.), אמאי לא תני 'הבתולה נשאת' ?

(b)

Question: Why, in the Mishnah in Kesuvos) 'Besulah Niseis', does the Tana not say 'ha'Besulah Miseis'?

וי"ל, דהכא א'קרא קאי -כלומר האשה המבוררת בפסוק, דאשכחנא אשה מבוררת בקרא גבי נשואין, דכתיב "כי יקח איש אשה" ...

(c)

Answer: Because here he refers to a Pasuk - as if to say the woman who is specified in the Pasuk, since we find a woman mentioned in the Pasuk in connection with marriage, when it writes (in ki Seitzei) "When a man takes a woman ... " ...

אבל 'בתולה' לא קאי א'קרא, דלא אשכחנא בשום דוכתא בתולה בקרא מפורש גבי נשואין.

1.

Answer (cont.): Whereas 'Besulah' does not refer to a Pasuk seeing as we do not find Besulah mentioned anywhere in the Torah in connection with marriage.

אבל קשה לקמן (דף יד:) דתנן 'עבד עברי' ' ,עבד כנעני' (דף כב:), 'אמה עבריה' (דף יד:) ,אמאי לא תני בהם 'ה' ,דהא מבוררין בפסוק נינהו?

(d)

Question: The question remains however, why later (on Daf 14b) when the Mishnah talks about 'Eved Ivri', 'Eved Cana'ani' (on Daf 22b) an 'Amah Ivriyah' (on Daf 14b), the Tana does not add a 'Heh', seeing as they are all specifically mentioned in the Pasuk?

ושמא בהני עבד ואמה אין נופל בהן לשון ה' ,שאין מבוררין כ"כ, לפי שהוצרך לפרש בהן בהי מינייהו -אי בעברי אי בכנעני או בעבריה או בכנענית.

(e)

Answer #1: Perhaps a 'Heh' is not applicable to Eved and Amah, since they are are not so clear, seeing as he would have had to explain which one - an Ivri or a Cana'ani, an Ivriyah or a Cana'anis.

דהא גבי יבמה קתני 'היבמה .'

1.

Proof: Because by Yevamah, he does say 'ha'Yevamah'.

ואין לחוש כל כך, שבכ"מ שונה התנא לשון הרהוט לו בפה...

(f)

Answer #2: In any event, it is not such a Kashya, because the Tana tends to use whichever Lashon falls on his tongue ...

דכן מצינו שיש מקומות ששונה המעשה קודם המנין, כי האי דהכא...

(g)

Proof: For so we find that sometimes he puts the act before the number, such as in the current case ...

וכן 'בתולה נשאת ליום הרביעי' ' ,אתרוג שוה לאילן בשלש דרכים' ' ,והתורה נקנית במ"ח דברים' (אבות פ"ו מ"ה) ...

1.

Examples: And by 'Besulah Niseis le'Yom ha'Revi'i', Esrog Shaveh le'Ilan bi'Shelosh Derachim' and 've'ha'Torah Nikneis be'Arba'im u'Shemoneh Devarim' (Avos, 6:5) ...

ויש מקומות ששונה המנין קודם כמו 'בעשרה מאמרות' (שם פ"ה מ"א), 'אור לי"ד בודקין' (פסחים דף ב.)' 'ז' ימים קודם יו"כ' (יומא ד' ב.), 'בשבעה דרכים בודקין את הזב' (זבין פ"ב מ"ב), 'בג' דברים שוו גיטי נשים לשחרורי עבדים' (גיטין ד' ט.).

2.

Examples (cont.): And sometimes he puts the number before the act, such as 'ba'Asarah Ma'amaros (Nivra ha'Olam' [Ibid., 5:1]), 'Or le'Arba'ah-Asar Bodkin' (Pesachim, Daf 2a), 'Shiv'ah Yamim Kodem Yom ha'Kipurim (Mafrishin [Yoma, Daf 2a]) and 'bi'Sheloshah Devarim Shavu Gitei Nashim le'Shichrurei Avadim' (Gitin, Daf 9a).

2)

TOSFOS DH BEIS SHAMAI OMRIM B'DINAR

תוס' ד"ה ב"ש אומרים בדינר

(Summary: Tosfos cites the source Mishnah of the Machlokes and queries it.)

במס' עדיות (פ"ד מ"ז) תני ליה גבי 'קולי ב"ש וחומרי ב"ה'

(a)

Source: The Mishnah in Maseches Iduyos (4:7) learns it in connection with 'The leniencies of Beis Shamai and the stringencies of Beis Hillel' ...

ואע"ג דאי קבלה קדושין מאחר, הוו ב"ש לחומרא...

(b)

Implied Question: And even though in a case where she accepted Kidushin from someone else, Beis Shamai is more stringent ...

מיהו לאו להכי מיתשיל...

(c)

Answer: The original She'eilah was not asked in that regard ...

כדאמרינן ביומא (דף פ:) 'כי אתשיל לענין עוג מלך הבשן. '

1.

Precedent: Like we find in Yoma (Daf 80b) - 'When the She'eilah was asked, it was in connection with Og Melech ha'Bashan'.

3)

TOSFOS DH BI'PERUTAH U'V'SHAVEH P'RUTAH

תוס' ד"ה בפרוטה ובשוה פרוטה

(Summary: Tosfos explains why the Tana sees fit to mention both 'Perutah' and Shaveh P'rutah, and elaborates.)

תימה, דלא הוה ליה למיתני אלא 'בשוה פרוטה' ...

(a)

Question: The Tana ought to have only mentioned 'be'Shaveh P'rutah' ...

כדתנן בהזהב (ב"מ ד' נה.) 'חמשה פרוטות הן: ההודאה בשוה פרוטה והאשה מתקדשת בשוה פרוטה' ?

1.

Precedent: Like the Mishnah in 'ha'Zahav' (Bava Metzi'a, Daf 55a) 'Chamishah P'rutos hein: ha'Hoda'ah be'Shaveh P'rutah, ve'ha'Ishah Miskadeshes b'Shaveh P'rutah'?

וי"ל, משום דתנא כאן 'בכסף' ,מפרש באיזה כסף- דינר לב"ש ופרוטה לב"ה.

(b)

Answer: Because he mentioned 'Kesef' here, he needed to explain which Kesef - a Dinar according o Beis Shamai, and a P'rutah according to Beis Hillel.

ולפי שלא נטעה לומר כסף דוקא ולא שוה כסף, כדיליף 'קיחה' 'קיחה' משדה עפרון דכתיב ביה "כסף" ,מפרש 'שוה כסף ' .

1.

Answer (cont.): And in order that we should not err and say that Kesef is Davka and not Shaveh Kesef, as the Gemara learns 'Kichah' 'Kichah' from S'dei Efron, where it says "Kesef", he adds 'Shaveh Kesef.

וא"ת, ומנא לן ד'שוה כסף ככסף' ...

(c)

Question #1: From where do we know that 'Shaveh Kesef ke'Kesef' ...

דהא לקמן (דף טז.) מיבעי ליה קרא גבי עבד עברי "ישיב" ,לרבות שוה כסף ככסף...

1.

Source: Since later (on Daf 8a) the Gemara requires by Eved Ivri "Yashiv" to include 'Shaveh Kesef ke'Kesef' ...

ופדיון הבן דכתיב ביה "כסף" ,ואמר לקמן (דף ח.) ד'רב כהנא שקל סודרא בפדיון הבן' -ומנא לן ד'שוה כסף ככסף' ?

(d)

Question #2: And with regard to Pidyon ha'Ben, where the Torah writes "Kesef", yet the Gemara relates later (Ibid.) that Rav Kahana took a Sudar (the head-gear of a Talmid-Chacham) as Pidyon ha'Ben; from where do we know that 'Shaveh Kesef ke'Kesef'?

ומיהו בפרק קמא דשבועות (דף ד:) דריש 'כלל ופרט וכלל' .

(e)

Answer to Question #2: However the learns it from a 'K'lal u'Perat u'Chelal'.

אבל גבי ערכין דכתיב ביה "כסף" ...

(f)

Question #3: But regarding Erchin, by which the Torah writes "Kesef" ...

והקדש נמי דתנן (ערכין דף כז.) גבי 'המקדיש שדהו' ש'הקדש נפדה בכסף ובשוה כסף' ,מנלן דשוה כסף ככסף?

(g)

Question #4: And Hekdesh, by which the Mishnah in Erchin (Daf 27a) states, in connection with 'Someone who declares his field Hekdesh, that 'Hekdesh can be redeemed with Kesef and with Shaveh Kesef', from where do we know that 'Shaveh Kesef ke'Kesef'?

מיהו בהקדשות נמי אפשר דדרשינן 'כלל ופרט וכלל' ...

(h)

Answer to Question #4: However, by Hekdesh too, it is possible that we Darshen a 'K'lal u'Perst u'Chelal' ...

דהא אין הקדש נפדה בקרקע, כדאמרינן בהזהב (ב"מ דף נד.) 'הרי אמרו אין הקדש מתחלל ע"ג קרקע, דרחמנא אמר "ונתן הכסף וקם לו" ...

1.

Proof #1: Because Hekdesh cannot be redeemed with Karka, as the Gemara says in 'ha'Zahav' (Bava Metzi'a, Daf 54a) 'They said that Hekdesh cannot be redeemed with Karka, since the Torah writes " ... he shall give the money and it will be his" ...

ולקמן (דף ה.) נמי אמרינן ד'אין פודין הקדש ומעשר שני בשטר' ...

2.

Proof #2: And later (on Daf 5a) too, the Gemara says that one cannot redeem Hekdesh and Ma'aser Sheini with a Sh'tar ...

אבל גבי קדושין וערכין מנלן ד'שוה כסף ככסף' ?

(i)

Question #1 & #3 (cont): But from where do we know 'Shaveh Kesef ke'Kesef regarding Kidushin and Erchin?

וי"ל, דילפינן מע"ע.

(j)

Answer: We learn it from Eved Ivri.

וא"ת, והא גבי נזיקין נמי כתב קרא "כסף ישיב לבעליו," ודרשינן בפ"ק דב"ק (דף ז.) "ישיב" ,לרבות שוה כסף ככסף' ...

(k)

Introduction to Question: By Nezikin the Torah also writes "Kesef Yashiv li'Be'alav, and the Gemara in the first Perek of Bava Kama (Daf 7a) Darshens "Yashiv", to include Shaveh Kesef ke'Kesef.

וא"כ, הוו נזיקין ועבד עברי שני כתובין הבאין כאחד, ואין מלמדין?

1.

Question: In that case, Nezikin and Eved Ivri are 'Two Pesukim which teach us the same thing, and we cannot learn from them.

ויש לומר, דתרוייהו צריכי ;דאי כתב עבד גרידא, לא מצי למילף נזיקין מיניה...

(l)

Answer: Both are necessary; because if the Torah had written only Eved, we would not be able to learn Nezikin from it ...

לפי שמצינו שהקפיד הכתוב לענין מיטב, וסד"א נמי כסף דוקא ולא שויו. להכי איצטריך "כסף ישיב" גבי נזיקין ...

1.

Reason #1: Since we find that the Torah is particular there regarding 'Meitav' (the best of his property), and we would therefore have thought that Kesef is Davka, but not Shaveh Kesef; Hence the Torah needs to write "Kesef Yashiv" by Nezikin.

וגבי ע"ע איצטריך נמי קרא- דלא מצי יליף מנזיקין...

(m)

Answer (cont.): And by Eved Ivri too, we need a Pasuk, and we cannot learn it from Nezikin ...

דהוה אמינא עבד דומיא דנזיקין, ואם מיקני בקרקע ליבעי מיטב, לכך איצטריך תרוייהו.

1.

Reason: Since we would then have thought that Eved is similar to Nezikin, and that if one acquired him with Karka, it requires Meitav - therefore both are necessary.

אי נמי י"ל, אי כתב בעבד, הוה אמינא דדין הוא שנקל עליו, דיכול לפדות עצמו אפי' בשוה כסף, כדי שלא יטמע בין העובדי כוכבים, אבל גבי נזיקין דלא שייך למימר כך, לא אמרי' הכי.

(n)

Reason #2: Alternatively, had the Torah written only by Eved, we would have thought that it is lenient by him, to enable him to redeem himself even with Shaveh Kesef, in order not to degenerate among the idolaters, but by Nezikin, where this aargument is not applicable, it is not.

ואי כתב בנזיקין גרידא, לא מצי למילף עבד מיניה -דס"ד דלא יהיה 'שוה כסף ככסף' בעבד ...

1.

Reason #2 (cont.): Whereas had it written it only by Nezikin, we would not have learned Eved from it - to say 'Shaveh Kesef ke'Kesef' even by him ...

לפי שגם הוא גרם לו לימכר, על שנשא ונתן בפירות שביעית, וכר' יוסי בר' חנינא דלקמן (ד' כ.), וס"ד דנחמיר עליו לומר דוקא כסף ולא שויו

2.

Reason #2 (concl.): Since he caused his own sale, by dealing with Sh'mitah-produce, as Rebbi Yossi b'Rebbi Chanina explains later on (on Daf 20a), and we would therefore have thought to be stringent with him, by confining his redemption to Kesef and not Shaveh Kesef.

והא דאיצטריך קרא לפדיון הבן והקדש דשוה כסף ככסף, ולא יליף מנזיקין וע"ע ...

(o)

Implied Question: And the reason that we learn Pidyon ha'Ben and Hekdesh from a Pasuk, and not from Nezikin and Eved Ivri is ...

לפי שבא למעט קרקעות ושטרות שאין פודין בהן בכור אדם והקדשות.

(p)

Answer: Because it comes to preclude Karka and Sh'taros, with which one cannot redeem Adam and Hekdesh.

4)

TOSFOS DH V'KAMAH HI P'RUTAH

תוס' ד"ה וכמה היא פרוטה

(Summary: Tosfos explains why the Tana does not deem it necessary to define a Dinar.)

הא דלא מפרש כמה הוא דינר ...

(a)

Implied Question: The Tana declines to explain the value of a Dinar is ...

משום דדינר היו יודעין כמה היה -שהוא אחד מכ"ד בדינר של זהב, כדאמרינן בריש הזהב (ב"מ ד' מד:) ...

(b)

Answer #1: Because everybody knew that a Dinar is one twenty-fourth of a golden Dinar, as the Gemara states at the beginning of 'ha'Zahav' (Bava Metzi'a, Daf 44b) ...

אבל פרוטה איכא פלוגתא בגמרא לקמן (דף יב.), וזימנין דזיילי וזימנין דייקרי.

1.

Answer #1 (cont.): Whereas the Gemara later (on Daf 12a) cites a Machlokes as to the value of a P'rutah, which is sometimes worth less and sometimes, more.

ועוד, דדברי ב"ה דקי"ל כוותייהו איבעי ליה לפרושי טפי.

(c)

Answer #2: Moreover, it is more important to explain the opinion of Beis Hillel, like whom we Pasken.

5)

TOSFOS DH ECHAD MI'SHEMINIS B'ISAR

תוס' ד"ה אחד מח' באיסר

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

כשהאיסרים כדינם...

(a)

Clarification: When the Isarim are stable ...

אבל כשהאיסרים מתזיילין, אחד מששה, כדאמרינן בגמרא (שם).

1.

Clarification (cont.): Because when the Isarim becme devalued, the P'rutah is only one sixth of an Isar, as the Gemara explains later (Ibid.)

6)

TOSFOS DH ITALKI

תוס' ד"ה איטלקי

(Summary: Tosfos explains the word 'ha'Italki', including the extra 'Kuf'.)

מפרש ר"ת על שם איטליא של יון.

(a)

Clarification: Rabeinu Tam explains 'Italki', based on Italy of the Greek Empire.)

ואין לתמוה על ה'קו"ף' ...

(b)

Refuted Question: Nor need one wonder about the extra 'Kuf' ...

כדאשכחנא (בעזרא ד) "שושנכיא" על שם 'שושן' .

(c)

Precedent: Like we find in Ezra (4) "Shoshanchei", based on 'Shushan'.

7)

TOSFOS DH HA'YEVAMAH NIKNEIS ETC.

תוס' ד"ה היבמה נקנית כו'

(Summary: Tosfos explains why the Tana declines to state the numbers as he did in the Reisha, and elaborates.)

תימה, דלא תני מניינא כדלעיל -וליתני 'נקנית בדרך אחד וקונה עצמה בשני דרכים' ?

(a)

Question: Why does the Tana not mention the number like it did above, and say 'Nikneis be'Derech Echad ve'Koneh es Atzmo bi'Shenei Derachim'?

וכמו מניינא דלעיל למעוטי, כדאמרינן בגמרא, האי מניינא נמי למעוטי ...

(b)

Clarification: Because just as the the number above comes to preclude, as the Gemara explains, so too would the number here ...

דרישא למעוטי כסף ושטר, כדדריש לקמן (דף יד.) 'ביאה גומר ואין כסף ושטר גומרין בה' ...

1.

Clarification (cont.): Since the Reisha precludes Kesef and Sh'tar, as the Gemara explains later (Daf 14a) - 'Bi'ah concludes (the Kinyan) but not money or Sh'tar'

ומניינא דסיפא למעוטי ג"כ, דלא נילף ק"ו מאשה...

2.

Clarification (cont.): Whereas the number in the Seifa precludes too, that we should not learn a Kal va'Chomer from Ishah ...

כדאמרי' בגמ' (שם) דדרשינן " 'נעלו" אין, מידי אחרינא לא' ?

3.

Clarification (concl.): As the Gemara explains (Ibid.) that we Darshen ' "Na'alo" (his shoe), yes, but nothing else'.

וי"ל, דבחדא מילתא אין לשנות מניינא.

(c)

Answer: The Tana will not mention the number for only one item.

ואע"ג דגבי אתרוג תנן ששוה לאילן בג' דרכים ולירק בדרך א' ...

(d)

Implied Question: And even though in connection with Esrog, the Tana does state 'Esrog Shaveh le'Ilan bi'Sheloshah Derachim. u'le'Yerek be'Derech Echad' ...

התם בא לפרש דברים החלוקים בו.

1.

Answer: There the Tana explains the differences between them.

ומאחר דלא תנא מניינא ביבמה, לא חש לשנות מניינא בעבד עברי וכנעני.

(e)

Explanation #1: And since he did not mention the number with regard to Yevamah, he does take the trouble to mention the number by Eved Ivri and Cana'ani either.

אי נמי, משום דלא איצטריך למיתני בהם מניינא למעוטי מידי.

(f)

Explanation #2: Alternatively, it is because it is not necessary to mention the number by them since there is nothing to preclude.

8)

TOSFOS DH MAI SH'NA HACHA DI'TENAN HA'ISHAH NIKBEIS

תוס' ד"ה מאי שנא הכא דתנן האשה נקנית

(Summary: Tosfos offers an alternative answer and refutes it.)

המ"ל אגב דבעי למיתני סיפא 'וקונה את עצמה' ,דלא שייך התם לשון קדושין.

(a)

Alternative Answer: The Gemara could have answered 'Because he wants to presnt the Seifa "And she acquires herself ... ", where the Lashon 'Kidushin' is not appropriate.

וכה"ג משני בסמוך.

1.

Precedent: Similar to the Gemara's answer shortly (on Amud 'Beis').

מיהו אומר הר"ר מנוח דה"מ למיתני 'וניתרת בשני דרכים' דגבי קדושין שייך לשון היתר.

(b)

Refutation: However ha'Rav R. David points out that it could have said (in the Seifa) 've'Niteres bi'Shenei Derachim', since the Lashon 'Heter' is applicable by Kidushin.

9)

TOSFOS DH MISHUM D'KA'BA'I L'MISNI KESEF

תוס' ד"ה משום דקבעי למיתני כסף

(Summary: Tosfos clarifies the Gemara's answer, despite the fact that the Tana then seems to be learning two because of one, and elaborates.)

והכא לא שייך למיפרך 'ותנא תרתי אטו חדא'? כדפריך לקמן ...

(a)

Implied Question: Here the Gemara could not ask 'Since when does the Tana mention two on acount of one?', as it asks further on ...

דלשון 'קנין' שייך נמי בשטר וביאה.

(b)

Answer #1: Since the Lashon 'Kinyan' applies to Sh'tar and Bi'ah as well.

ולא היה תמוה על לשון 'קנין' אלא משום דלקמן תנא לשון 'קידושין' והכא תנא לשון 'קנין ' ?

(c)

Explaining the Gemara's Kashya: And it only queries the Lashon 'Kinyan' because later the Tana uses a Lashon 'Kidushin', and here, a Lashon 'Kinyan'.

אי נמי, בשטר נמי אשכחן לשון קנין, דכתיב "ואקח את ספר המקנה" (ירמיה לב).

(d)

Answer #2: Alternatively, by Sh'tar too, we find the Lashon 'Kinyan' in the Pasuk, which writes (in Yirmiyah, 32) "va'Ekach es Seifer ha'Miknah".

10)

TOSFOS DH V'KESEF MINALAN GAMAR KICHAH KICHAH MI'SEDEI EFRON

תוס' ד"ה וכסף מנלן גמר קיחה קיחה משדה עפרון

(Summary: Tosfos explains why the Gezeirah Shavah is necessary.)

ואם תאמר, ומה צריך לכל זה? לא היה צריך לומר אלא 'כסף איקרי קנין' דכתיב "נתתי כסף השדה קח ממני" ,

(a)

Question: Why is all this necessary? All it needed to say was 'Kedef is called a Konyan, since the Torah writes "Nasati Kesef ha'Sadeh Kach mimeni"? ...

וכתיב "השדה אשר קנה אברהם" ,אי נמי "שדות בכסף יקנו" ?

1.

Question (cont.): And "ha'Sadeh asher Kanah Avraham", or "Sados ba'Kesef Yiknu"?

וי"ל, דבהכי לא סגי, דנהי ד"כסף השדה" איקרי קנין, כסף דאשה לא איקרי קנין.

(b)

Answer: That would not suffice, because granted "Kesef ha'Sadeh" is called a Kinyan; however, that does not mean that Kesef is called a Kinyan by Ishah.

לכך צריך להביא ראיה דאותו כסף דגמרינן אשה מיניה איקרי קנין.

1.

Answer (cont.): That is why it is necessary to bring a proof that the Kesef from which we learn Ishah is called a Kinyan.

11)

TOSFOS DH U'CHESIV HASAM NASATI KESEF HA'SADEH KACH MIMENI

תוס' ד"ה וכתיב התם נתתי כסף השדה קח ממני

(Summary: Tosfos discusses why the Tana is satisfied with the Lashon 'Kichah in spite of several probems.)

אינו חושש אלא שמוצא לשון 'קיחה... '

(a)

Clarification: The Gemara is only concerned with finding a Lashon of 'Kichah'

אע"ג דלא דמי ,דקיחה דהכא קיימא א'כסף של שדה, וקיחה דאשה לא קיימא א'כסף של אשה, אלא א'אשה עצמה.

(b)

Refuted Question: Even though the cases are not similar, since the Kichah in our Sugya refers to the money of the field, whereas the 'Kichah' concerning the woman refers, not to the money of the woman, but to the woman herself.

וא"ת, וליתני 'האשה נקחת' -שהוא לישנא דקרא טפי, דכתיב "כי יקח?" ...

(c)

Question: Why does the Tana not state 'ha'Ishah Nikachas', which is more similar to the Lashon of the Pasuk, which says "Ki Yikach"?

ותנן נמי עירובין (ד' כו:) 'הכל נקח בכסף מעשר' ?

1.

Precedent: And the Mishnah in Eruvin too, states 'ha'Kol Nikach be'Kesef Ma'aser'?

וביאה שייך נמי לשון קיחה, דכתיב (ויקרא כ) "ואיש אשר יקח את אחותו" ?

(d)

Question (cont.): What's more, the Lashon 'Kichah' is appropriate even with regard to Bi'ah, as the Pasuk writes (in Vayikra 20) "ve'Ish asher Yikach es Achoso"?

וי"ל, דלא שייך למיתני סיפא 'ולוקחת עצמה בב' דרכים '.

(e)

Answer: It would not be applicable in the Seifa, whih could not have said 've'Lokachas Atzmah b'Shenei Derachim'.

2b----------------------------------------2b

12)

TOSFOS DH I NAMI SADOS B'KESEF YIKNU

תוס' ד"ה אי נמי שדות בכסף יקנו

(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not rather cite various Pesukim in the Chumash.)

והא דלא מייתי קנין שנכתב בתורה "מכסף מקנתו" (ויקרא כה) ...

(a)

Implied Question: The Gemara does not cite Kinyan that is written in the Torah "mi'Kesedf mi'Kenaso" (Vayikra 25) ...

משום דבעי לאתויי קנין דשדה.

(b)

Answer: Because it wants to cite Kinyan in connection with a field.

וקשה, א"כ ה"ל לאתויי "השדה אשר קנה אברהם" ?

(c)

Question: In that case, why did it not cite "ha'Sadeh asher Kanah Avraham" (Bereishis 25)?

וי"ל, דמההיא ליכא למידק- דאיכא למימר השדה אשר קנה אברהם בחזקה או בשטר, דהא לא כתיב 'השדה אשר קנה בכסף . '

(d)

Answer: One cannot learn from there, since the Pasuk may well mean th field that Avraham acquired with Chazakah or with a Sh'tar, seeing as it is not written specifically that he bought it with money.

13)

TOSFOS DH D'ASAR LAH A'KULI ALMA K'HEKDESH

תוס' ד"ה דאסר לה אכ"ע כהקדש

(Summary: Tosfos explains the ramifications of thisstatement and elaborates.)

ו'הרי את מקודשת לי' כלומר להיות לי ' ,מקודשת לעולם בשבילי' ...

(a)

Clarification: And 'Harei At Mekudeshes Li' means 'to be mine' - i.e. 'You are 'sanctified' forever for me'.

כמו (נדרים ד' מח.) 'הרי הן מקודשין לשמים' -להיות לשמים.

(b)

Support: Like the Gemara in Nedarim (Daf 48a) 'Harei hein Mekudashin la'Shamayim' - 'to belong to Hashem'.

ופשטא דמילתא 'מקודשת לי' -מיוחדת לי ומזומנת לי.

(c)

Simple Explanation: And the simple meaning of 'Mekudeshes li' is 'singled out' and 'designated for me'.

ומיהו אם היה אומר 'טלית זו מקודש לי' ,אין נראה שיועיל ...

(d)

Chidush: But if one were to say 'Talis Zu Mekudash li', it would probably be meaningless ...

דגבי אשה במה דמתיחדת להיות לו היא נאסרת לכל, אבל בככר וטלית לא שייך למימר הכי.

(e)

Reason: Because it is specifically with regard to a woman that it mis, since, by virtue of the fact that she is designated to him, she becomes forbidden to everybody else, whereas regarding a loaf of bread or a Talis one cannot say that.

14)

TOSFOS DH I TANA KONEH HAVAH AMINA BA'AL KORCHAH

תוס' ד"ה אי תנא קונה ה"א בע"כ

(Summary: Tosfos reconciles this with the fact that the Tana states 'ha'Ish Mekadesh' an ha'Yevamah Nikneis.)

ואע"ג דתני 'האיש מקדש' ,דמשמע בע"כ ...

(a)

Implied Question: And even though the Tana states 'ha'Ish Mekadesh', implying against her will ...

היינו משום דכבר אשמועינן הכא דבע"כ לא.

(b)

Answer: That is after he has already taught us here that he cannot betroth her against her will.

והא דקתני 'היבמה נקנית' ולא קתני 'היבם קונה' בע"כ ...

(c)

Question: And the reason that he says 'ha'Yevamah Nikneis', and not 'ha'Yavam Koneh', whih implies against her will, is ...

איידי דקתני 'האשה נקנית' ,תני נמי סיפא 'היבמה נקנית' ,

(d)

Answer: Because, since he said 'ha'Ishah Nikneis', he says in the Seifa 'ha'Yevamah Nikneis' ...

ד'נקנית' משמע מדעתה ומשמע בע"כ.

1.

Answer (cont.): Because 'Nikneis' implies both with her consent and against her will.

15)

TOSFOS DH LISNI SHELOSHAH

תוס' ד"ה ליתני שלשה

(Summary: Tosfos clarifies the Kashya.)

פירוש -משום דכל התורה כולה בלשון זכר נאמרה.

(a)

Reason: Because the whole Torah was said in the masculine.

16)

TOSFOS DH KASHU K'RA'I AHADADI

תוס' ד"ה קשו קראי אהדדי

(Summary: Tosfos reconciles this with many places where words appear in both masculine and feminine form.)

אע"ג דמצינו כמה דברים שנקראים בלשון זכר ונקבה ...

(a)

Question: Even though we find many words that appear both in the masculine and in the feminine forms ...

דכתיב (יחזקאל ב) "יד שלוחה אלי והנה בו מגילת ספר" ; וכן "השמש באה" (בראשית טו)- "השמש יצא" (שם יט); "המחנה האחת והכהו" (שם לב) ...

1.

Examples #1: Such as "Yad Shelu*chah* elai ve'Hineh bo Megilas Seifer" (Yechezkel 2); "ha'Shemesh Ba'ah" (Bereishis 15) & 'ha'Shemesh Yatza" (Ibid. 19); "ha'Machaneh ha'*Achas* ve'Hika*hu*" (Ibid. 32) ...

וכן בלשון חכמים מצינו (שבת דף כא.) גבי 'נר שכבתה אין זקוק לה' ' -נר שכבה' (שם דף מד.); 'הלכה חמורך טרפון' (סנהדרין דף לג.) 'השוכר את החמור והבריקה, והוליכה בהר' (ב"מ דף עח.) ' -לא הספיק בעל הפרה למשוך את החמור עד שמת החמור' (כתובות דף עו.)...

2.

Examples #2: And in the Lashon Chachamim too, we find 'Ner she'*Kavsah*, Ein Zakuk lah' (Shabbos, Daf 44a) & 'Ner she'Kavah' (ibid., Daf 44a); 'Halchah Chamorcha Tarfon' Sanhedrin, Daf 33a) & 'ha'Socher es ha'Chamor, ve'Hivrikah ve'HOlichah ba'Har (Bava Metzi'a, Daf 78a), on the one hand, and on the other 'Lo Hispik Ba'al ha'Parah Limshoh es ha'Chamor a she'*Meis* ha'Chamor (Kesuvos, Daf 76a)' ...

וכהנה רבות...

3.

Examples (concl.): And there are many other similar cases.

מיהו היכא דאיכא לשנויי, משנינן...

(b)

Answer #1: Nevertheless, wherever it is possible to explain it, the Gemara does.

ובקראי נמי יש שום דרשה.

1.

Answer #1 (cont.): In fact, even in the Pesukim, there is some D'rashah or other.

אי נמי, לפי שראה המשניות ששינו לשונם אחרי שני הפסוקים, היה רוצה לתת בהם טעם ודקדוק עליהם.

(c)

Answer #2: Alternatively, after seeing how the Mishnahs changed the wording after citing two Pesukim, the Gemara wanted to go into the matter and explain why.

17)

TOSFOS DH HACHA D'VE'TORAH KA'I V'TORAH IKRI LASHON NEKEIVAH

תוס' ד"ה הכא דבתורה קאי ותורה איקרי לשון נקבה

(Summary: Tosfos reconciles this with Milchamah, where it seems, one could say the same thing.)

וא"ת, מלחמה נמי איקרי לשון נקבה, דכתיב (שמואל א לא) "ותכבד המלחמה אל שאול;" "ותוסף (עוד) המלחמה" (שם יט)?

(a)

Question #1: Milchamah too, sometimes appears in the feminine, as the Torah writes (in Shmuel 1, 31) "va'Tichbad ha'Milchamah el Sha'ul" and "va'Tosef ha'Milchamah" (Ibid. 19)?

ועוד, כי היכי דקאמר 'דרכו של איש לעשות מלחמה ולא אשה' ,ה"נ דרכו של איש ללמוד תורה ולא אשה?

(b)

Question #2: Furthermore, just as the Gemara says 'It is the way of a man to engage in warfare, but not of a woman', so too, is it the way of a man to study Torah but not of a woman?

וי"ל, דלא דמי, דהכא בתורה גופיה קאי ,דקרי הכתוב בלשון דרך, ולא קאי בלומדיה ...

(c)

Answer: They are not comparable, since here, it is referring to the Torah itself, which the Pasuk calls 'Derech', and not to its students ...

וכתוב "יצאו אליך" (דברים כח) א'אנשי מלחמה קאי, והם האנשים שדרכם לעשות המלחמה.

1.

Answer #2: Whereas the Pasuk "Yeitz'u Eilecha" (Devarim 29) refers to the soldiers, as they are the ones whose way it is to engage in warfare.

18)

TOSFOS DH MIPNEI MAH AMRAH TORAH KI YIKACH ETC.

תוס' ד"ה [מפני מה אמרה תורה כי יקח וכו'

(Summary: Tosfos (Yeshanim) explains the Kashya.)

פי' דמשמע בע"כ, ולא כתיב "כי תלקח" דמשמע מדעתה], ת"י.

(a)

Clarification: Which implies against her will, rather than "ki Silakach" which implies with her consent] (Tosfos Yeshanim).

19)

TOSFOS DH ESROG SHAVEH L'ILAN BI'SHELOSHAH DERACHIM

תוס' ד"ה אתרוג שוה לאילן בג' דרכים

(Summary: Tosfos discusses Rashi's explanation of the Mishnah, and queries it.)

פי' בקונטרס -לערלה ולרבעי ולשביעית...

(a)

Clarification: Rashi explains 'regarding Orlah, R'vai and Shevi'is' ...

דלענין שביעית הולכין בפירותיו אחר חנטה כאילן ולא בתר לקיטה כירק.

1.

Clarification (cont.): Because regarding the fruit of Shevi'is, we go after the Chanatah (when the fruit is formed) like that of trees, and not after the Lekitah (the picking) like vegetables.

וא"ת, השתא משמע דרבעי נוהג באתרוג...

(b)

Inference: This implies that R'vai is applicable to Esrog ...

א"כ קשה מהכא למאן דתני 'כרם רבעי , 'בריש כיצד מברכין (ברכות דף לה.)...

(c)

Question: In which case there is a Kashya from here on the opinion at the beginning of 'Keitzad Mevorchin' (B'rachos, Daf 35a) that states 'Kerem R'vai' ...

דמשמע דאין רבעי נוהג בשאר אילנות?

1.

Question (cont.): Implying that R'vai does not apply to other trees?

וי"ל, דה"ק -כרם רבעי' כל היכא דמצי למתני, והיכא דל"מ למתני, לא פליגי עליה, דלא פליגי התם לומר שלא יסבור שום תנא 'נטע רבעי' ...

(d)

Answer #1: What the Tana there means is that Wherever he can, he learns 'Kerem R'vai', but there where one can't, he does not argue on it, since they do not argue there to say that no Tana holds of 'Neta R'vai' ...

דשמא בר מההיא דאתרוג איכא פלוגתא דתנאי בהדיא בשום מקום, ולא נחלקו אלא לסתום המשניות דסוף מס' מעשר שני ובשאר דוכתין ...

1.

Answer #1 (cont.): Because it may be that, aside from the case of Esrog, there is a Machlokes Tana'im somewhere, and they are only arguing there with regard to establishing the Mishnahs at the end of Ma'aser Sheini and in other places ...

אי כמאן דסבר (ברכות דף לה.) נטע 'רבעי' אי כמאן דסבר (שם) 'כרם רבעי' -לידע כמאן הלכתא.

2.

Answer #1 (concl.): Whether they go according to the opinion that holds (in B'rachos, Daf 35a) 'Neta R'vai', or like the opinion that holds there 'Kerem R'vai - to know like whom is the Halachah.

וי"מ, דאפי' מאן דתני 'כרם רבעי' מודה בשאר אילנות דמדרבנן נוהג, והכא מדרבנן קאמר.

(e)

Answer #2: There are others however, who explain that the opinion that holds Kerem R'vai, concedes that it applies to other trees mi'de'Rabbanan, and that the current Sugya is speaking mi'de'Rabbanan.

ויש לנו נפקותא בדבר ...

(f)

Ramifications: And the matter has ramifications ...

דאי פליגי -דמאן דתני 'כרם רבעי' דוקא, אבל בנטע אין רבעי כלל אפילו מדרבנן ...

1.

Opinion #1: Because if they argue to the effect that the one who holds Kerem R'vai is Davka, but that by other plants there is no R'vai at all, even mi'de'Rabbanan ...

ואמרו (שבת דף קלט.) 'כל המיקל בארץ, הלכה כמותו בחוצה לארץ' ,וא"כ, עכשיו בחו"ל אין דין רבעי נוהג באילנות ...

2.

Opinion #1 (cont.): The Gemara states in Shabbos (Daf 139a) that 'The Halachah in Chutz la'Aretz is like the opinion that is lenient in Eretz Yisrael', in which case nowadays in Chutz la'Aretz, the Din of R'vai will not apply to other trees ...

ואי מדרבנן כ"ע מודו דנוהג בשאר אילנות, ה"ה בחו"ל דרבעי נוהג מדרבנן.

3.

Opinion #2: Whereas if if both opinions agree that R'vai applies to other trees mi'de'Rabbanan, it will also apply in Chutz la'Aretz mi'de'Rabbanan.

ומה שפי' בקונטרס 'לשביעית אזלינן בתר חנטה כאילן, ולא בתר לקיטה כירק' ,משמע מתוך פירושו דבירק אזלינן בתר לקיטה לענין שביעית.

(g)

Introduction to Question: And when Rashi says 'Regarding Shevi'is, we go after the Chanatah, and not after the Lekitah, like vegetables', this implies that by vegetables we go after the Lekitah with regard to Shevi'is.

ולא דק, דבמס' שביעית (פ"ט מ"א) תנן 'כל הספיחים מותרין חוץ מספיחי כרוב' .

(h)

Mishnah in Shevi'is: He was not careful however, as in Maseches Shevi'is (9:1) the Mishnah writes 'All Sefichim (plants that grow wild) are permitted with the exception of Sefichim of cabbages'.

והקשה רבינו נסים, דבפרק מקום שנהגו (פסחים דף נא:) תני איפכא?

(i)

Question: And Rabeinu Nisim queries this from the Sugya in Pesachim, where the Tana says the opposite?

ותירץ, דבההיא דמס' שביעית דקתני 'כל הספיחים מותרין' מיירי בספיחים של ערב שביעית שנכנסו בשביעית...

(j)

Answer: And he answers that the Mishnah in Shevi'is which permits all Sefichim with the exception of Sefichim of cabbages is speaking about Sefichim of Erev Shevi'is which entered the Sh'mitah year ...

דכיון שגדלו רובן בששית, הם כשל ששית ומותרין אף לסחורה...

1.

Reason: Consequently, since most of them grew in the sixth year, they arre considered sixth-year produce, and are permitted even to do business with ...

חוץ מספיחי כרוב, שהם אסורין לסחורה כדין שביעית, או אחר הביעור לאכילה ...

2.

Answer (cont.): Except for Sefichim of cabbages, with which one is forbidden to do business with - like the Din of Sh'mitah, or after the time of Biy'ur, even to eat ...

כדמפרשינן בירושלמי- דכל ירק אתה יכול לעמוד עליו בין חדש בין ישן, אבל ספיחי כרוב שדרכו לגדל אמהות אמהות, ויש עלין שהם גדלים בשביעית...

(k)

Reason: As the Yerushalmi explains - 'All vegetables one is able to distinguish between the new produce and the old, but not cabbages, which tend to grow in layers, and which therefore contain leaves that grew in the Sh'mitah ...

ושמא יקח מן העלין שהן אסורין ויאמר 'מן האמהות לקחתי' ...

1.

Reason (cont.): And he may take from those forbidden leaves and claim that he took from the sixth-year leaves ...

וההוא דמקום שנהגו (שם) דקתני 'כל הספיחים אסורים' מיירי בספיחים שגדלו בשביעית -ואליבא דרבי עקיבא. )דדריש וכי(

(l)

Answer cont.): Whereas the Sugya in 'Makom she'Nahagu', which states that 'All Sefichim are forbidden' is speaking about Sefichim that grew in the Sh'mitah, according to Rebbi Akiva ... (cont. on the following Amud).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF