KIDUSHIN 80 - Dedicated by Mordechai and Shifra Gitt (RBS, Israel) in memory of their deceased family members.

קידושין דף פ. א

נשא אשה מיוחסת ונשא למדינת הים וחזר עמה ובניה כרוכים אחריה, מה הדין?

לקדשי הגבול - אכילת תרומה ליוחסין - להנשא הבנות לכהנים
לריש לקיש אין הבנים צריכים ראיה צריך להביא ראיה שאלו בניה
לר' יוחנן אין הבנים צריכים ראיה אין הבנים צריכים ראיה

תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו, מה הדין והטעם?

מה הדין ומה הטעם
לר' מאיר טהור סמוך מיעוט שאין מטפחים לחזקת טהרה דעיסה
לחכמים טמא [1] רובא וחזקה רוב עדיף, והמיעוט כמי שאינו

לר' מאיר דס"ל סמוך מיעוטא לחזקה בתינוק שנמצא בצד העיסה,
מה הוא הודאי ומה הוא הספק שמחמתו מטהרים? [תוד"ה שדרכו].

מה הוא הודאי? מה הוא הספק?
לרש"י - רוב תינוקות מטפחין באשפה שיש בה שרצים ודאי נגע בעיסה -
דאנו רואים בצק בידו
ספק אם טיפח באשפה ונטמא
לר"ת - רוב תינוקות מטפחין בעיסה ודאי התינוק טמא -
דנשים נדות מחבקות אותו
ספק אם נגע בעיסה -
דשמא אדם טהור נתן לו הבצק [2]

קידושין דף פ: א

עיסה בבית ותרנגולים ומשקים טמאים שם, ונמצאת העיסה נקורה, מה דינה?

במשקים לבנים במשקים אדומים
מה
הדין
תולים
לא אוכלים ולא שורפים
עכורים שאינם נוחים להבלע: כיון שלא ניכר טהורה
צלולים שנראית בבואה של תינוק בהן: תולים וכו'

קידושין דף פ: א

האם מותר לאיש אחד להתייחד עם שתי נשים באופנים דלהלן? [תוד"ה רבי].

כשאין אשתו עמו כשאשתו עמו
לגירסא לפנינו אינו מתייחד לרבנן: אינו מתייחד
לר' שמעון: מתייחד
לגירסת התוס' [3] לרבנן: אינו מתייחד
לר' שמעון: מתייחד [4]
מתייחד לכו"ע
ואפי' ישן עמהן בפונדקי

האם אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים?

בעיר בדרך
בכשרים מתייחדת אינה מתייחדת עד שיהיו שלשה [5]
בפרוצים אינה מתייחדת אינה מתייחדת
-------------------------------------------------

[1] ולריש לקיש אמר ר' אושעיא טמא ודאי - ואם נגעה העיסה בתרומה שורפין. ור' יוחנן ס"ל דאין זו חזקה ששורפין עליה תרומה, אלא הוי ספק - לא אוכלים ולא שורפין. והגם שמן הדין היה לטהר לגמרי, דהרי הוא "ספק טומאה בדבר שאין בו דעת להשאל שטהור", בכל אופן החמירו חכמים כאן ועשו אותו כמי שיש בו דעת להשאל וטמא או בודאי כר"ל או תולין כר' יוחנן.

[2] וסבר ר"מ לטהר, דסמוך מיעוטא דלא נגע בעיסה - אלא אדם אחר נתן לו, לחזקת טהרה של העיסה, ולכך העיסה טהורה. אולם רבנן ס"ל דכיון שדרך התינוק לטפח בעיסה מעצמו - הוי רובא, ורוב מכריע את החזקה. וכיון שאמרינן שמסתמא נגע בעיסה, אפי' אם לא יהיה עיסה בידו יהיה טמא, דהא התינוק ודאי טמא, ויש לנו רוב לומר שנגע בעיסה.

[3] הקשו התוס' על גירסתנו, דמשמע מדיוק המשנה שרבנן אוסרים אפי' עם אשתו עמו, ועוד דמשמע שגם לר' שמעון אינו מותר להתייחד עם שתי נשים רק עם יש את אשתו גם כן (והיא שלישית), אבל אם אחת משתי הנשים היא אשתו - ג"כ לא מהני. והקשו על זה שמהסוגיא דע"ז משמע שאפי' לרבנן מותר אפי' אם אשתו אחת משתי הנשים - כי היא משמרתו.

[4] וכך הגירסא, לא יתייחד אדם אם שתי נשים וכו', ר' שמעון אומר אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים (אפי' אין אשתו עמו). ובזמן שאשתו עמו - ישן עמהן בפונדקי מפני שאשתו משמרתו, ע"כ. והסיפא הזו מתיבות "ובזמן שאשתו עמו" וכו', אתיא נמי לרבנן ואפי' עם אשה אחת מותר.

[5] דשמא יצטרך אחד מהם להתפנות - ונמצא השני מתייחד עם הערוה, לכן צריך שלשה.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף