קידושין דף עט. א

קידשה אביה בדרך וקידשה עצמה בעיר והרי היא בוגרת לפנינו מה הדין?

בתוך שש חדשים [1] יום דמשלם שית אחר שש חדשים
לרב קידושי אביה קידושין קידושיה קידושין [2] קידושיה קידושין
לשמואל קידושי אביה קידושין חוששין לקידושי שניהם [3] קידושיה קידושין

מקוה שנמדד ונמצא חסר דאיכא ביה תרתי לריעותא, מה דינו?

ברשות היחיד ברשות הרבים
לרבנן טהרות שנעשו שם טמאים בודאי למפרע
לר' שמעון טהרות שנעשו שם - תולין כדין ספק טהורות

בדק חבית יין להיות מפריש עליה תרומה ממקום אחר ולבסוף נמצאת חומץ מה דינה (רש"י)?

ג' ימים ראשונים ימים אמצעים ג' ימים אחרונים
לרבנן אזלינן בתר חזקה דהשתא דהיא חומץ - וכל התרומות הם טבל למפרע
לר'
שמעון
למ"ד אחד ודאי יין ותרומתו תרומה ספק ספק
לאיכא מ"ד ספק ספק ודאי חומץ ואינה תרומה

מתנה שלא כתוב בה לא לשון מתנת שכיב מרע ולא לשון מתנת בריא - ולא שייר בנכסיו כלום, ואין ראיה לאף אחד, למי שייכים הנכסים?

כשהוא בריא בשעת העמדה בדין כשהוא שכיב מרע בשעת העמדה בדין
לר' יעקב [4] הנותן מוחזק - המקבלים צריכים להביא ראיה
לר' נתן [5] המקבל מוחזק - הנותן צריך ראיה הנותן מוחזק - המקבלים צריכים להביא ראיה

קידושין דף עט: א

האם צריך להביא הוכחה שאשתו ובניו [6] מיוחסים באופנים דלהלן?

כשהאשה בחיים כשהאשה נפטרה
כשיצא הוא ואשתו
למדינת הים
אין צריך ראיה
לא על האשה ולא על הבנים
צריך להביא ראיה
רק על הבנים
כשיצא לבד
ונשא אשה במדינת הים
מביא ראיה על האשה
ואין צריך ראיה על הבנים
צריך להביא ראיה
על האשה ועל הבנים
-------------------------------------------------

[1] דהיינו בתוך שש חדשי הנערות שהם מגיל י"ב ויום אחד עד י"ב וחצי.

[2] דהרי בוגרת לפנינו, וי"ל שגם היתה בוגרת באותה שעה שעשתה את הקידושין.

[3] דאף שבוגרת היא לפנינו - שמא רק עכשיו בגרה, אבל קודם כשקידשה האב שמא עדיין לא בגרה וקידושיו קידושין, ולכן יש לחוש לקידושי שניהם. ומבואר בגמ' שאם היא מכחשת את אביה ואומרת שכבר בגרה בשעה שקידשה, גם שמואל מודה לרב שאזלינן בתר קידושיה דוקא. עוד פירשו התוס' (בד"ה קידשה), דכל מה דפליג שמואל הוא דוקא בכה"ג שקידשה את עצמה ג"כ, אבל אם לא קידשה עצמה כלל, מודה שמואל לרב שאינה מקודשת ואזלינן בתר חזקה דהשתא ש"הרי בוגרת לפנינו" דהרי מצטרף עם זה חזקת פנויה, ורק בכה"ג שגם היא קידשה את עצמה - שממ"נ היא מקודשת ואין לה חזקת פנויה אז חלק שמואל ואמר "חוששין לקידושי שניהם".

[4] ס"ל שבכל גוונא אמרינן העמד לנכסים אחזקתן, ויד בעל השטר על התחתונה. ולכן נאמן לומר שהיה שכיב מרע בשעת נתינת המתנה, ואם עמד חוזר.

[5] אזלינן בתר השתא, ולכן אם בשעת עמדה בדין הוא שכיב מרע, הוא נאמן לומר שהוא היה שכיב מרע בשעת כתיבת המתנה, ואם יעמוד לבסוף יחזור ואם הוא בריא עתה לא יכול לומר שהיה שכיב מרע והוי כמתנת בריא שאם עמד אינו חוזר.

[6] העמידה הגמ' את כל הנידון על בניה, רק בקטנים שהם כרוכים אחרי האשה, אבל אם הם גדולים צריך תמיד להביא ראיה על הבנים שהם בניה של אשה זו המיוחסת.

-------------------------------------------------