[1] דהגם שההלכה שמצוה לקיים דברי המת, מ"מ נותנים להם סלע, דודאי כל כוונתו היא רק לזרזם שיעשו מלאכה ולא יסתמכו על ממונו, אבל ודאי אם לא מספיק להם אין כוונתו לצערם. אכן כתבו הראשונים (ע' שטמ"ק) שאם אמר שאת הנותר יירשו אחרים, נותנים להם רק מה שאמר בכל מקרה. ובעיקר הלשון "ליהנות לו" נחלקו אם יש בכלל זה הנאת תשמיש או לא, דלרש"י כן (רק שלמעשה לא נאסר כיון שהוא משועבד לה), ולר"ת אין במשמע אלא הנאת מזונות.

[2] הגמ' תאריך בכמה אוקימתות איך אדם יכול להדיר את אשתו, הרי משועבד לה.

[3] פירש"י שמיירי באופן שנדרה היא וקיים לה הוא.

[4] כתבו התוס' בשם ר"י דהיינו שכופין אותו, אולם בשם רבינו חננאל הביאו שאין כופין אותו, ורק אם לא מוציא קורין אותו עבריין.