כתובות דף נא. א

האם מוציאים למזון האשה והבנות [1] מבנים יתומים?

מקרקעות - יש להם אחריות מטלטלי - אין להם אחריות
לרבי מוציאים מוציאים
לרשב"א וכפסק רבא מוציאים אין מוציאים

האם מוציאים [2] נכסים מן היתומים באופנים דלהלן לר' שמעון בן אלעזר?

לירושה לפרנסה ומזונות
לבנות מן הבנים אין מוציאים קרקעות: מוציאים
מטלטלים: אין מוציאים
לבנות מן הבנות מוציאים אין מוציאים
לבנים מן הבנים מוציאים אין מוציאים
לבנים מן הבנות בנכסים מרובים: מוציאים
בנכסים מועטים: אין מוציאים
אין מוציאים

לא כתב לה בכתובה לשונות דלהלן, או שכתבה היא לו כדלהלן, מה הדין?

לא כתב כתובה כלל
או לא כתב תנאי הכתובה
כתבה לו
"התקבלתי חציה"
לא כתב לה אחריות
האם טורפת ממשועבדים
לר' מאיר חייב - דהוא תנאי ב"ד בעילתו בעילת זנות אינה טורפת - אין כאן ט"ס
לר' יהודה חייב - דהוא תנאי ב"ד אין בעילתו בעילת זנות טורפת - אחריות ט"ס [3]

כתובות דף נא: א

אשת ישראל [4] שנבעלה תחת בעלה באופנים דלהלן, האם נאסרה?

תחילתה באונס

וסופה ברצון

צעקה מתחילה ועד סוף, שבויה נבעלה ברצון לאחר ונתברר שקידושיה טעות
לרב ולרבא מותרת מותרת מותרת
לאבוה דשמואל אסורה מותרת [5] מותרת [6]

כתובות דף נא: א

אשת ישראל שגנבה לסטים או מלך כדלהלן, האם מותרת לחזור לבעלה?

מלך אחשורוש בן נצר [7] סתם לסטים
הדין? היא כשבויה ומותרת אינה כשבויה - ואסורה [8] היא כשבויה ומותרת
-------------------------------------------------

[1] לגבי הבנות מוציאים לא רק למזונותיהם אלא גם לפרנסת נדוניא כדי להשיאם.

[2] פי', כגון שהחזיקו הגדולים בכל הירושה או שנטלו יותר מחלקם מוציאים מהם כדלהלן.

[3] סתם שטר צריך להכתב עם אחריות נכסים, ואם לא נכתב האחריות הוא מחמת שהסופר שכח לכתוב והוי טעות סופר, ולכן אנחנו מתייחסים לשטר כאילו כתוב בו אחריות.

[4] אכן אשת כהן בכל מקרה אסורה.

[5] ואע"פ שאין עדים - שאם נבעלה צוחה מתחילה ועד סוף, מ"מ בשבויה אשת ישראל הקלו, כיון שאין לנו ודאות שנבעלה.

[6] ולכך אפי' אם זינתה תחתיו, ומיאנה והלכה לה. ועתה רוצה לישא אותה שוב מותר.

[7] מתחילתו היה לסטים וכבש עיירות ומלך עליהם, ופעמים התנא קורא לו מלך לעומת סתם לסטים, ופעמים קורא לו לסטים לעומת מלך כאחשורוש.

[8] דיש לחוש שמא נתרצתה לו כדי להיות מלכה.

-------------------------------------------------