[1] פי', יהושע גזר עליהם עבדות כל זמן שבית המקדש קיים, ובא דוד וחיזק את הגזירה גם לזמן שאין בית המקדש קיים. והקשו התוס', דא"כ תיפו"ל דהם כעבדים שאסורים בקהל מה"ת ואין להם קנס, ואפי' שפחה משומרת אין להם קנס. ותירצו לשיטת רש"י שלא גזר עליהם עבדות ממש - אלא רק שיעבוד, ולכן יש להן קנס.

[2] והגם שיש בזה מחלוקת, ס"ל לרש"י כשיטת האמוראים ביבמות (דף עו.) דפסוק זה נאמר רק בגיותן.

[3] אכן אף שאסורה לו מה"ת - מ"מ יש לה קנס, כמו בממזרת.

[4] אכן באמת תמהו התוס', כיון שהם גירי אריות - ולכאורה לא הוי גירים, וא"כ דינם כגוים גמורים ואיך יש להם קנס. ובמגיני שלמה כתב ליישב את שיטת רש"י שס"ל ש"גירי אריות" הם באמת גרים גמורים, רק כל גירות שבאה מיראה יש בא איסור ולאו ד"לא תתחתן בם", אבל עכ"פ קנס יש להם - כמו בממזרת שאף שיש בה איסור לאו. והים של שלמה פירש, דאה"נ שמה"ת אין לה קנס כי כגויה, מ"מ מדרבנן קנסו אותו שיהיה להם קנס - כדי שלא יהיה חוטא נשכר. ושונה דינן משאר גויות, כיון שהן מתנהגות כיהודיות. וע"ע פנ"י ועוד אחרונים.

[5] פי', דהו"א שלא יהיה להן קנס כדי להבדילן משאר ישראל ושלא יבואו להטמע בהן, קמ"ל שבכל אופן יש להן קנס ש"לא יהיה חוטא נשכר". ובתוס' ישנים כתב, שזה גופא קמ"ל מתניתין שכותים הם גירי אמת.

[6] שדרש "בא עליה ומתה פטור" שנאמר: "ונתן לאבי הנערה" - לאבי הנערה ולא לאבי מתה.

[7] בין דין אונס למפתה לומר לך שבשניהם משלם לאביה חמשים שקל כסף.

[8] שאם אנס (וה"ה פיתה - דאיכא גז"ש) אשה שאסורה עליו בחייבי לאוין, בכל אופן חייב קנס.

[9] שאם פיתה (וה"ה אנס - דאיכא גז"ש) אשה שאסורה עליו בחייבי כריתות, בכל אופן חייב קנס.

[10] וביארו רש"י ותוס' (בד"ה ולרבי עקיבא), ששמעון התימני פליג על ר' עקיבא דס"ל שאין קידושין תופסין בחייבי לאוים, וס"ל דרק בחייבי כריתות אינם תופסים. ומה שאמרה הגמ', "ולרבי עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוים מאי בינייהו", אין הכוונה ששמעון התימני מודה אליבא דר"ע דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין (ושלכן מקשה מה ההבדל בינו לבין ר"ש בן מנסיא), אלא הקושיא היא על ר' שמעון בן מנסיא לשיטת ר"ע - מה הנפ"מ לשיטתו בין אם יאמר "אשה שיש בה הויה" (כשמעון התימני) לבין מה שאמר "אשה הראויה לקיימה", הרי לפי שני הצדדים אליבא דר"ע חייבי לאוים יש מהן ממזר.

[11] פי', דאף דס"ל לר"ש בן מנסיא גבי קנס דבעינן אשה ראויה לו לקיימה, ופטור מקנס, מ"מ ממזר לא הוי.

[12] דדריש מדכתיב "לא יקח ולא יחלל" - דבלאוים דכהונה, הוא עושה חילול לזרעו מהכהונה, ולא ממזרים. ולכן בין אלמנה לכה"ג ובין גרושה וחלוצה לכהן הדיוט - אי הוולד ממזר.

[13] פי', ר' ישבב אמר "כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר", ויש לפרש כוונתו שבא לאפוקי מטעמא דר' סימאי שאמר שאלמנה לכה"ג אין הולד ממנה ממזר קמ"ל שגם לאוי דכהונה הולד ממזר.

[14] פי', שאמר טעם עצמו בר"ע ש"כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר" - וא"כ ה"ה חייבי עשה.

[15] דכיון דהוי עשה שאין נוהג בכל ישראל, מודה שאינו ממזר, משא"כ מצרי ואדומי שנוהג בכל ישראל.