כתובות דף כב. א

שלשה שישבו לקיים את השטר וקרא ערער על אחד מהם מה הדין? [תוד"ה תרי].

ערער דגזלנותא ערער דפגם משפחה
הערער
קודם
שחתמו
השנים
לרש"י באומרים לא גזל: אין מעידים [1]
כשאומרים שעשה תשובה: מעידים
מעידים
לתוס' [2] באומרים לא גזל: מעידים [3]
כשאומרים שעשה תשובה: אין מעידים [4]
מעידים להזים [5]
הערער אחר שחתמו השנים אין מעידים מעידים [6]

כתובות דף כב: א

שנים אומרים מת בעלה או שנתגרשה ושנים אומרים שאינו מת או לא נתגרשה, מה הדין?

להנשא לכתחילה כשכבר ניסת - אחר שהוכחשו ניסת ואח"כ באו עדים
לחכמים לא תנשא בניסת לעלמא: תצא
בניסת לא' מעדיה: לא תצא [7]
לא תצא
לר' מנחם בר"י לא תנשא תצא לא תצא

יש עדות שמת בעלה או שנתגרשה, ויש עדות שמכחשת מה הדין בדלהלן אליבא דר' יוחנן?

לא נשאת בעדות מיתה ונשאת בעדות גרושין ונשאת
בעד אחד כנגד עד אחד לא תנשא לא תצא תצא
בשני עדים
כנגד שני עדים
לאביי לא תנשא לא תצא לא תצא
לרבא לא תנשא לא תצא תצא
-------------------------------------------------

[1] רש"י מפרש דהוי תרי ותרי ולכן לא מתכשר בהכי, והקשו התוס' הרי הדין הואר שכל כת יכולה לבוא בפני עצמה ולהעיד, וא"כ נעמיד את הדיין השלישי בחזקת כשרות, ובאופן זה גם רב חסדא מודה.

[2] תוס' פירשו בשם ר"ח שאין הכוונה שהדיינים בעצמם הם המעידים, אלא מיירי בעדים אחרים שמעידים להכשירו, וה"ק: שאם קודם שחתמו באו עדים אחרים והכשירו אותו הרי שלא בטל ועד המושב הראשון וחותמים, אולם אם משחתמו השנים וקרא על השלישי ערער, הרי שהערער ביטל ועד המושב של אותו ב"ד ולא יכולים להחתימו אחרי שיכשירו אותו, עד שיעשו מושב ב"ד חדש.

[3] ס"ל בהיפך מרש"י דכיון שמעידים שהוא לא גזל - הרי יש כאן תרי ותרי והעדות כשרה ולא נתבטל מושב ב"ד.

[4] דכיון שהם מודים לראשונים שהיה גזלן, רק אומרים שעשה תשובה, הרי שהערעור היה ערעור נכון - ובטל ועד המושב, כיון דאמת היה שנפסל והיה בחזקת פסלות עד שנודע לנו הכשרו.

[5] מפרשים תוס' דמיירי באופן שהמכשירים מזימים את הראשונים ולכן בטלה עדות הפוסלים ולא היה כאן ביטול המושב דהוא גילוי מילתא בעלמא דכשר היה מעולם, אבל אם לא מזימים את הראשונים הפוסלים, אלא שהראשונים אומרים שהוא עבד והשניים אומרים שאינו עבד שאין כאן חזקת כשרות (דאם הוא עבד מעולם הוא עבד ולא היה שעה אחת בכשרות), באופן זה לא נאמנים לעולם.

[6] רש"י מפרש דכיון שהוא גילוי מילתא בעלמא, דהרי דבר זה עשוי להתגלות שיבדקו אחריו עד שיבורר הדבר, ולכך אין עדותן של אלו תלוי בהגדתן, והם רק מגלים בעלמא. והקשו התוס', דאיך יתברר הרי אם יש שנים שפוסלים אותו כל עדים שבעולם שיבואו להכשיר לא יועילו דיהיה כאן תרי ותרי.

[7] ומיירי בכה"ג שגם היא אומרת ברי לי שמת בעלי, דאל"כ היא לא יכולה לסמוך על שנים שאמרו מת כשיש שנים שמכחישים אותם ואומרים שלא מת. אבל לעלמא לא תנשא כיון שהם נמצאים באיסור אשם תלוי - דתרי ותרי הוי ספק, ומוציאים אותה.

-------------------------------------------------