[1] אלא אומרים "כלה כמות שהיא", ואם יש בה מום לא ישבחו אותה, או שישבחו אותה בדברים אחרים שנאים בה. ואע"ג דמודים ב"ש גבי הלוקח מקח מן השוק שישבחנו בפניו - דכך צריכה להיות ההנהגה בין בני אדם, מ"מ אין לחכמים לתקן תקנה ולהזקיק לומר שקר, דהא התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

[2] ביארו התוס' (בד"ה אלמנה), שדוקא ביהודה בעי מה הסימן גבי אלמנה, משום שסבר בהו"א דכיון שפעמים בלא חופה ג"כ היו מחלקים קליות, וא"כ אינו סימן מובהק - דיש לחוש שמא חילקו בחופת אלמנה. ועל זה תירץ "דלית לה כיסני" - והיינו שנזהרים הרבה שלא לחלק קליות בחופת אלמנה.

[3] היינו עדים שמעידים שהיה של אביו או שלו קודם לכן.

[4] וכגון שהיה הבן קטן, אבל אם היה גדול הוי חזקה, ולפ"ז "הגדיל" פירושו לאחר מכאן והחזיק זה בפניו כמה שנים לא מהני, משום שתחילתו כשראה אותו מחזיק לא ידע שהיא של אביו עד ששמע מפי אחרים. וכתבו התוס' (בד"ה ואחת), דרבינו שמואל פירש אפי' הגדיל בחיי האב ג"כ לא הוי חזקה, משום דגדול לגבי מילי דאבוה כקטן דמי.