[1] וגם בשטרות, אם פלוני לוה מפלוני מנה בשטר ואין לו את השטר, אפי' שהחייב מודה, אינו צריך להחזיר לו עד שיביא את השטר, דאין צריך הלווה לשמור שוברו כל הזמן מפחד שמא יוציא הלה עליו יום אחד את שטרו. והחולק ס"ל ד"עבד לוה לאיש מלוה" - וצריך לשמור שוברו.

[2] ובכה"ג שאין ברירה מודה רב פפא שכותבת שובר, דהא יש לחוש שמא תביא עדי הינומא בב"ד זה ושוב תביא עדים אחרים בב"ד אחר ותגבה כתובה פעמיים. ובמקום שאין כותבין כתובה, וכתב לה ואומרת שאיבדה או שנשרפה וכו' לא גובה בלא השטר, או עד שתביא עדים שנשרפה כתובתה.