[1] דאף שפסק רב יהודה בשם שמואל הלכה כרבן גמליאל, מ"מ אמר שמואל לרב יהודה שלא יעשה מעשה אלא ברוב כשרין אצלה, ואילו כאן רוב פסולין אצלה דרק הארוס כשר אצלה. וביארה הגמ' שהיינו שלכתחילה אין לעשות מעשה בכה"ג, אבל כאן שיש ולד חשיב כדיעבד.

[2] פי', תיבת עיסה הוא ספק, והיינו שהיא אלמנת ספק חלל, שהתגרשה אֵם בעלה באופן שזרקו לה גט ספק קרוב לה ספק קרוב לו, ושוב מת המגרש, והחזיקה את עצמה כאלמנה ונשאת לכהן - שבנה הוא ספק חלל, ואלמנת בנה היא "אלמנת עיסה". כן פירש רש"י בפירוש הראשון. ובשם רב יוסף טוב עלם פירש"י, שמיירי שיש בה עוד ספק מלבד הספק הנ"ל שאֵם בעלה ספק גרושה, וכגון שחמותה נשאת לשני תוך ג' חדשים לספק גירושי ומיתת הראשון, והולידה את זה הבן (שהוא בעל האלמנת עיסה) ועתה ספק הוא שמא הוא בן של הראשון והוא כשר ושמא הוא בן של השני ואז יש בו ספק חללות, ויש להכשיר בה מכח ספק ספיקא. התוס' (בד"ה אלמנת) פירשו פירוש שלישי שיש ספק חלל במשפחת בעלה של אלמנת עיסה וספק אם זה בעלה או לא.

[3] וביאר אביי שאין זה סתירה בדעת ר' יהושע, דאשה שנשאת בודקת ונשאת, ואמרינן שזו האלמנת עיסה בדקה קודם נשואיה והתברר לה שאין בעלה ספק חלל, אבל בזנות אין דרך אשה לבדוק ולזנות. ורבא פירש, דהטעם שאין סתירה, דבמשנתנו מיירי בספק אחד אם זינתה עם אדם כשר או אדם פסול, וספק אחד אלים טובא לר' יהושע ולכך אפי' אם האשה טוענת ברי לה שהוא כהן אינה נאמנת. משא"כ גבי אלמנת עיסה יש ספק ספיקא להיתרא, וס"ס קיל ליה לר' יהושע שאפי' בטענת שמא אין בעלה פסול מכשיר.

[4] ביאר רבא שלרבן גמליאל אלימא ליה טענת ברי של האשה ולכך אפי' במקום ספק אחד כיון שהיא אומרת שברי לה שהוא כשר היא נאמנת, משא"כ באלמנת עיסה אפי' שיש שם ס"ס מ"מ כיון שאין כאן טענת ברי הדבר לא יצא מידי ספק ואסורה לכהונה.