[1] ומה שהוצרכו ב' משניות לאשמועינן את מחלוקת רבן גמליאל ור' יהושע, הוא, דהמשנה דלעיל מיירי שיש לה מגו שיכלה לומר שמוכת עץ היא, ובכל אופן ס"ל לר' יהושע שאינה נאמנת - ובזה אשמועינן כחו דר' יהושע. והמשנה שלנו משמיע את כחו של רבן גמליאל שאפי' שאין לה מגו בכל אופן נאמנת.

[2] ר' מאיר סובר דמוכת עץ בין הכיר בה ובין לא הכיר בה כתובתה מאתים, והיא טוענת שמוכת עץ היתה.

[3] ס"ל כמ"ד "כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה - כתובתה מנה", וכיון שזה הכרחו - לכך הוכרח להעמיד את משנתנו כר"מ דס"ל דמוכת עץ בכל ענין כתובתה מאתים, דאם כחכמים שכתובת מוכת עץ היא מנה א"כ היא תובעת מנה והוא מסכים למנה - מה טענות יש ביניהם.

[4] וביארה הגמ' דלשיטתו מובן היטב למה צריך שתי משניות לאשמועינן את מחלוקת רבן גמליאל ור' יהושע, דמשנתנו שאומרת שבטענת מוכת עץ - טוענת מנה - היא לאפוקי מדברי רמי בר חמא (לעיל דף יא:) דס"ל דלכו"ע כשלא הכיר בה ונמצאת מוכת עץ אין לה כלום והוי מקח טעות. והמשנה דלעיל ד"משארסתני נאנסתי" באה לאפוקי מדרב חייא בר אבין אמר רב ששת שאמר (שם) שאם "כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה" יש לה כתובה מנה, ואילו במשנה דלעיל מבואר שאם נאנסה קודם האירוסין אין לה כלום.

[5] וכתבו התוס' (בד"ה ואין) שלכאורה אם לא מודה שנבעלה היא נאמנת מכח ספק ספיקא, דספק לא נבעלה וגם אם נבעלה יש ספק חדש שמא הוא כשר, ובס"ס מכשיר ר' יהושע. ודחו, דכיון שאין אפוטרופוס לעריות חשיב רק חד ספיקא - דודאי לנו שאם נסתרה עמו שנבעלה לו, ויש רק ספק אחד שמא כשר הוא.

[6] דדוקא היא יש לה חזקת כשרות, אבל בתה לא היה לה חזקת כשרות מעולם ולכן היא פסולה.