1)

TOSFOS DH AMAI PATAR REBBI SHIMON SHECHITAH RE'UYAH HI

תוס' ד"ה אמאי פטר ר"ש שחיטה ראויה היא

(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not answer that he Shechted the mother first and then broke the neck of the daughter.)

הקשה הר"ר משה מפונטייזא לישני דשחט אמה ואח"כ ערפה לבתה, דעריפתה זו היא שחיטתה... ?

(a)

Question: Rebbi Moshe from Pontaiza asked - Why does the Gemara not answer that he Shechted the mother and then broke the daughter's neck, in which case the Arifah is considered its Shechitah? ...

כדאיתא בפרק שני שעירי (יומא דף סד.) 'דחייתו לצוק זו היא שחיטתו' .

1.

Precedent: Like the Gemara states in Perek Sh'nei Se'irei (Yoma, Daf 64a) 'Pushing it off the cliff is considered its Shechitah'.

ויש לומר, דמכל מקום לא היה לו לתנא לקרותו שחיטה...

(b)

Answer: The Tana should nevertheless have called it Shechitah ...

דהתם אין בברייתא ושחטה, רק בעי לאשכוחי ביה מחוסר זמן במשתלח.

1.

Reason: Seeing as the Beraisa does not mention Shechitah, and it is merely trying to find a case of Mechusar Z'man by Mishtale'ach.

2)

TOSFOS DH HA ITS'RA LAH ME'CHAYIM

תוס' ד"ה הא איתסרא לה מחיים

(Summary: Tosfos explains why we compare Eglah Arufah Asham Taluy, and not, Asham Vaday.)

וא"ת, ומה בכך? והרי אשם ודאי דנודע עד שלא נשחט, יצא וירעה?

(a)

Question: So what if it is? We have a case of Asham Vaday where it was known before the Shechitah, yet it goes out to graze ... ?

ויש לומר, דיש לנו לדמויי עגלה ערופה לאשם תלוי ...

(b)

Answer: It is more logical to compare Eglah Arufah to Asham Taluy (See Olas Shlomoh) ...

שבאה לכפר הספק, שעל ספק באתה מתחלה, כיפר...

1.

Reason: Which comes to atone for a Safek, since it comes initially on a Safek, and it atones ...

ואם כן, דמיתסר מחיים, גם אחר שנודע, באיסור הראשון עומדת.

2.

Reason (cont.): In which case, since it is Asur while it is still alive, even after it is known, it still retains its original Isur.

3)

TOSFOS DH TANA'I HI N'EMAR MACHSIR U'MECHAPER BI'FENIM V'N'EMAR MACHSIR U'MECHAPER BA'CHUTZ ETC. AF MACHSHIR U'MECHAPER BA'CHUTZ ASAH MACHSHIR

תוס' ד"ה תנאי היא נאמר מכשיר ומכפר בפנים ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ כו' אף מכשיר ומכפר בחוץ עשה מכשיר

(Summary: Tosfos discusses this Sugya and the Sugya in Kidushin in detail. He disagrees with Rashi's explanation.)

פירוש צפורי מצורע כמכפר עגלה ערופה.

(a)

Clarification #1: This refers to the birds of a Metzora like the Mechaper - Eglah Arufah.

וקשה, מנלן דמיתסרא מחיים? אימא דיליף מעגלה ערופה, וצפורי מצורע נאסרים לאחר שחיטה?

(b)

Question: From where do we know that it (Eglah Arufah) is Asur in its lifetime?

וכן קשיא פרק האיש מקדש (קדושין דף נז. ושם), דמייתי מינה דצפורי מצורע מיתסרי מחיים?

(c)

Question #2: And the same Kashya will apply to the Gemara in Perek ha'Ish Mekadesh (Kidushin, Daf 57a & 57b), where it learns from the same source that the birds of a Metzora are Asur in their lifetimes?

ובקונט' פירש כאן 'אלמא סבירא ליה עגלה ערופה אסירא מחיים, דכי היכי דגמר מכשיר ממכפר, כל שכן דגמר מכפר ממכפר ...

(d)

Refuted Answer: Rashi explains here - 'So we see that he holds Eglah Arufah is Asur in its lifetime, because if he learns Machshir from Mechaper, how much more so will he learn Mechaper from Mechaper ...

עגלה משעיר המשתלח -ושעיר המשתלח ודאי אסור מחיים כשאר קדשים...

1.

Refuted Answer (cont.): Eglah from Sa'ir ha'Mishtale'ach, which is certainly Asur in its lifetime, like other Kodshim.

ודוחק- דא''כ עיקר, התוכחה הוא חוץ מן הספר?

2.

Refutation: This is a Dochek however - because if so, the main proof is not mentioned in the Gemara?

ורבינו מפרש 'דמכשיר בחוץ' היינו משולחת, ובמקצת ספרים הוא כתיב ...

(e)

Authentic Explanation #1: Rabeinu therefore explains that 'Machshir ba'Shutz' refers to the Meshulachas, in in some Sefarim it mentions it specifically ...

וה"פ -אף בחוץ עשה מכשיר משולחת דאסור בהנאה כמו עגלה ערופה, והדר נילף שחוטה ממכשיר- כי היכי דאסורה מחיים, הכי נמי עגלה ...

1.

Clarification: This means that - also ba'Chutz, the Torah made the Machshir of Meshulachas Asur be'Hana'ah, just like Eglah Arufah, and we then learn Shechutah from Machshir - in that just as it is Asur in its lifetime, so too the Eglah ...

והכי נמי שחוטה אסורה מחיים.

2.

Clarification (cont.): And so too, is the Shechutah Asur in its lifetime.

וניחא השתא הך דקדושין.

(f)

Conclusion: And the Sugya in Kidushin now fits nicely as well.

ועוד יש לתרץ ההיא התם -דעל כרחך הך בנין אב דמכשיר כמכפר לא אתא אלא ללמד על צפורי מצורע דאסירי מחיים ...

(g)

Authentic Explanation #2: Furthermore one can answer the Gemara there as follows - That the Binyan Av of Machshir like Mechaper can only be coming to teach us that the birds of the Metzora are Asur in their lifetime ...

דאי לאחר שחיטה ל"ל, מ"וזה אשר לא תאכלו" 'לרבות השחוטה' שמעינן איסור הנאה.

1.

Reason: Because as far as after the Shechitah is concerned, we would already know the Isur Han'ah from the Pasuk "Ve'zeh asher Lo Sochlu".

וא"ת, מ"וזה אשר לא תאכלו" היכי משתמע מיניה איסור הנאה, והלא הוא כתוב גבי עופות טמאין דמותרין בהנאה?

(h)

Question: How can one learn an Isur Hana'ah from "la'Zeh asher Lo Sochlu", seeing as that nis written in connection with Tamei birds that are Mutar be'Hana'ah?

וי"ל, דכיון דגלי לן קרא דשחוטה מיתסרא, סברא הוא שגם המשולחת שתאסר עד השילוח ...

(i)

Answer: Since the Torah reveals to us that the Shechutah is Asur, it stands to reason that also the Meshulachas is Asur until it is sent away ...

שסברא הוא ששתיהן שוות עד גמר מצוותן...

1.

Reason: Since it is a S'vara that the two birds are equal until the conclusion of their respective Mitzvos ...

ואיסור שבמשולחת היינו איסור הנאה ;הילכך שחוטה נמי תיאסר בהנאה.

2.

Reason (cont.): Since it is a S'vara that the two birds are equal until the conclusion of their respective Mhe Meshulachas is an Isur Hana'ah, so too, is the Isur Shechutah Asur be'Hana'ah.

וכן צ"ל בסוגיא דהתם.

(j)

Conclusion: And this is how one has to learn the Sugya there anyway.

25b----------------------------------------25b

4)

TOSFOS DH ASHAM TALUY BA AL HA'NEVEILAH

תוס' ד"ה אשם תלוי בא על הנבלה

(Summary: Tosfos, citing Rashi, clarifies the statement and elaborates.)

פירש בקונטרס על ספק איסור לאו ...

(a)

Clarification: On a Safek Isur La'av, Rashi explains ...

'מ"ט דאמרו לו? אמר קרא "אשר לא תעשינה בשגגה ואשם" '... דאפילו ליכא שגגה אלא במידי דלאו דהיינו שלא יעשה, חייב.

1.

Clarification (cont.): 'What is the reason of Amru lo? Because the Torah says 'asher Lo Se'asenah bi'Shegagah ve'Asheim" ' ...

נראה דלא קאמר שיהא חובה להביאו (לרבנן) [לדאמרו לו] על עבירת לאו...

(b)

Refuted Explanation: It seems that this does not mean that, according to Amru lo, he has a Chiyuv to bring an Asham Taluy on a regular La'av ...

דהא כתיב "ולא ידע" -אטו על אכילת ספק נבלה מביא, ולא על ודאי אכילת נבילה?

1.

Reason: Seeing as the Torah writes "ve'Lo Yada" - Would he have to bring it on eating a Safek Neveilah, and not on eating a Vaday Neveilah?

אלא נראה ד"לא ידע" דקרא לענין חובה, ולענין דבר שאם יוודע לו, יביא על שגגתו חטאת ...

(c)

Authentic Explanation: It therefore seems that the "Lo Yada" mentioned in the Pasuk refers to a Chovah, with regard to a sin be'Shogeg, which, if he was aware of it, he would have to bring a Chatas ...

ואית להו ג"ש ד"מצות" "מצות" ...

(d)

Implied Question: And although they hold of the Gezeirah Shavah of "Mitzvos" "Mitzvos" ...

אבל אהני ליה "לא תעשינה" דאף על עבירות לאו יכול להביאו...

1.

Answer: They hold that "Lo Se'asenah" is effective in that he may bring it even on S'tam La'avin.

ורבנן דרשי גזירה שוה ד"מצות" "מצות "לאפוקי לאו דלא מייתי עליה כלל.

(e)

Explanation (Rabanan): Whereas the Rabanan Darshen the Gezeirah Shavah of "Mitzvos" "Mitzvos" to preclude S'tam La'avin, on which one does not bring a Korban at all.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF