כריתות דף יב. א

לרבנן דס"ל דאמרו לו שנים נטמאת ומכחישם שלא נטמא - פטור, מה החילוק בין הטעמים?

בטומאה חדשה [1] בטומאה ישנה
לטעם: אדם נאמן על עצמו לענין כפרה יותר ממאה איש פטור
לטעם: דאמרינן מיגו דאי בעי אמר מזיד הייתי [2] חייב [3] פטור [4]

לתנאים דלהלן, אמרו לו שנים שעשה איסור דלהלן והוא מכחישם מה הדין?

בחלב ובביאת מקדש בטומאה
לר' מאיר אינו נאמן וחייב קרבן
לר' יהודה נאמן ופטור מקרבן
לחכמים נאמן ופטור מקרבן אינו נאמן וחייב קרבן [5]

כריתות דף יב: א

אליבא דר' יהושע דסובר "תמחויין מחלקין" (-אותו מין בשני סוגי תבשיל), מה הדין בדלהלן?

לענין חומרא - ב' זיתי חלב בהעלם אחד לענין קולא [6] - ב' חצאי זיתי חלב בהעלם אחד
ללשון הראשון בגמ' חייב שנים חייב אחד
לאיכא דאמרי חייב אחד

אכל חצי זית ועוד חצי זית ממין אחד מה הדין?

בהעלם אחד בב' העלמות
לרבן גמליאל חייב אחד חייב אחד [7]
לחכמים פטור

אכל שני חצאי זיתים בהעלם אחד כמה ישהה ביניהם ויחשב אכילה אחת?

לצד דר"מ לחומרא קאמר לצד דר"מ לקולא קאמר
לר' מאיר
- כאוכל קליות
אפי' כל היום מצטרף, אם לא שהה כדי אכילת פרס בין פרור לפרור אם שהה בין פירור לפירור כדי אכילת קליות - לא מצטרף [8]
לרבנן
- כדי אכילת פרס
מקילים - דעד ששהה כדי אכילת פרס מצטרף, יותר לא מחמירים - דאם שהה כנ"ל כדי אכילת פרס מצטרף [9]

-------------------------------------------------

[1] כתבו תוס' (ד"ה נפקא), דה"ה שיכלה הגמ' לומר נפ"מ בין הטעמים באמרו לו אכלת חלב, ואמר "לא אכלתי לא שוגג ולא מזיד" - דאין לו מיגו להיות נאמן שלא אכל בשוגג שיכל להפטר אם היה אומר "אין אכלתי ובמזיד אכלתי", כיון שאמר שלא אכל גם במזיד - וחייב. אולם לטעם דנאמן על עצמו לענין כפרה יותר ממאה עדים, גם כאן נאמן.

[2] וביארו תוס' (בד"ה או) דאין זה מיגו כבכל מקום, דהא לא אמרינן מיגו במקום עדים, ועוד דכאן אין לו מיגו, היות שי"ל דהא דלא אמר "מזיד הייתי" דלא "משוי איניש נפשיה רשיעא". אלא דכאן הוא "מתרץ דיבורו" - דמה שאמר לא אכלתי - ר"ל שלא אכלתי שוגג אלא מזיד.

[3] הנה טומאה חדשה פירושו, שאמרו לו היום נטמאת והיום נכנסת למקדש - והוא מכחישם ואומר שלא נטמא, דכאן אין לו מיגו שאינו יכול לומר לא נשארתי בטומאתי - כי טבלתי, דטבול יום ג"כ אסור להכנס למקדש. וכן לא יכול לומר לא נטמאתי שוגג אלא מזיד, דאין נפ"מ איך נטמא אם במזיד או בשוגג, דבכל ענין אם נכנס אח"כ למקדש בשוגג חייב קרבן. ולומר לא נכנסתי שוגג אלא מזיד, אינו יכול לומר, דבעינן שיתרץ את דיבורו שאמר לא נטמאתי, וכשיאמר עכשיו שנכנס במזיד אינו תירוץ לדיבורו ולא נאמן. אכן אם יאמר מתחילה בהכחשתו לא נכנסתי - יהיה נאמן במיגו שיכול לומר לא נכנסתי שוגג אלא במזיד.

[4] דיש לו מיגו שיכול לומר טבלתי, דכיון שאומרים לו בטומאה ישנה אתמול נטמאת והיום נכנסת - אם טבל אינו טבול יום, והרי שיכול לתרץ דיבורו שאמר "לא נטמאתי" - שלא נשארתי בטומאתי אלא טבלתי.

[5] פירש"י בלשון הראשון, דטעמם של חכמים משום מיגו דאי בעי אמר לא אכלתי או לא נכנסתי שוגג כמו שאתם אומרים אלא מזיד. אולם לגבי טומאה שאומרים לו נטמאת אתמול ואכלת קדשים היום בטומאת הגוף, בזה אין לו מיגו שיכול לומר לא נטמאתי שוגג אלא מזיד, דאין נפ"מ איך נטמא. [והקשתה הגמ' דנימא דנאמן לומר לא נטמאתי במיגו שיאמר טבלתי - ומתרץ דיבורו שלא נשאר בטומאה. ותירץ רבינא, דכל מה שמצאנו שמכחיש להם הוא רק מאכילה המחייבת אותו קרבן אבל לא מנגיעה שלא מחייבת אותו קרבן, (ופי' בעולת שלמה - דלקמן (בעמוד ב') מבואר שאין אדם נאמן על הקודשים עצמם להתירם כשאמרו עדים שנטמא ונגע - והקדשים אסורים באכילה לאחרים), כיון שאין נאמן בטומאה לגבי נגיעה אינו נאמן בטומאה כלל].

לשון שני פירש"י דמודים חכמים לר' יהודה שפטור, רק בחלב ובביאת מקדש שיש קרבן - ולכך גבי מידי דכפרה אמרינן דאדם נאמן על עצמו כמאה איש, אבל לענין טומאה דאין קרבן לא נאמן. ומדקפסיק ותני שלא נאמן בטומאה כלל, שמע מינה שאין טעם חכמים משום מיגו, דא"כ גם בטומאה יש מיגו, ויכול לתרץ דיבורו ולומר לא עמדתי בטומאה אלא טבלתי. [ודוחה רבינא, דגם בטומאה אין מיגו דכל מה שמצאנו שמכחיש להם הוא רק מאכילה המחייבת אותו קרבן אבל לא מנגיעה שלא מחייבת אותו קרבן, וכיון שאין נאמן בטומאה לגבי נגיעה אינו נאמן בטומאה כלל].

[6] פי', שאם נפסוק כר' יהושע ש"תמחויין מחלקים" - יצא כאן קולא שהשני חצאי זיתים יחשבו כשני מינים ולא יצטרפו ויהיה פטור. ונחלקו בזה הב' הלשונות דלהלן, דללשון הראשון כי קאמר ר' יהושע לענין חומרא אמר, אבל לענין קולא לא אמר. וללשון השני גם לענין קולא אמר.

[7] ס"ל לרבנן גמליאל דאין ידיעה לחצי שיעור וחשוב הכל כהעלם אחד.

[8] ולצד זה מודה ר"מ לרבנן שכל משך השיעור (אפי' כשלא שהה כדי אכילת קליות בינתים) הוא כדאי אכילת פרס ולא יותר.

[9] הגם ששהה בין פירור לפירור יותר מכדי זמן אכילת קליות - מצטרף, (ולא כר"מ שבכה"ג אינו מצטרף - ופטור).

עוד חומר לימוד על הדף