כריתות דף ז. א

בת כהן דלהלן, האם דינה הוא שאם אכלה תרומה משלמת קרן ולא חומש, ואם זינתה מיתתה בשריפה. או שמשלמת חומש, ומיתתה בחנק?

כשנשאת לישראל כשר כשנבעלה לאחד מן הפסולים
לר' מאיר [1] אינה משלמת חומש ומיתתה בחנק משלמת חומש ומיתתה בשריפה
לחכמים - ר"י אינה משלמת חומש ומיתתה בחנק [2]

האם מותר להנות משמן המשחה או משמן של תרומה, אחר שסך בו הכהן?

הדין ומנין
בשמן המשחה אסור, ולכך אם לקח הכה"ג מהשמן שבראשו וסך על בני מעיו חייב [3] דכתיב (שמות ל:לב) עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ [4]
בשמן של תרומה מותר, ולכך כהן שסך שמן תרומה מתעגל בו בן בתו ישראל (ואפי' גדול) דכתיב (ויקרא כב:ט) וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ - כיון שנתחלל נתחלל

האם יוה"כ מכפר באופנים דלהלן?

במבעט ביוה"כ - שאומר שלא יכפר עליו יוה"כ כשלא חזר בתשובה
לריש לקיש ורבי מכפר על כל העבירות: מכפר [5]
פורק עול, מגלה פנים, מפר ברית: אינו מכפר
לר' יוחנן וחכמים אינו מכפר אינו מכפר

כריתות דף ז: א

מה הם מחלוקות רבנן ור"ע המבוארים בסוגיא, [לפי גירסת רש"י - שטמ"ק אות ד']?

האם מברך את ה' בשוגג מביא קרבן? מהו "מגדף" האמור בתורה? מנין דיש כרת בברכת ה'?
לר' עקיבא מביא [6] מברך את ה' דכתיב (במדבר טו:ל) אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה
לרבנן אינו מביא קרבן [7] עובד ע"ז בגז"ש מפסח [8]

מהו "מגדף" האמור בתורה לתנאים דלהלן?

מהו "מגדף" האמור בתורה? ומה המשל בזה?
לאיסי בן יהודה היינו מברך את ה' גירפת הקערה וחיסרתהּ [9]
לר' אליעזר בן עזריה היינו עובד ע"ז [10] גירפת את הקערה ולא חיסרת

המפלת באופנים דלהלן, מה דינה?

מה דינה
המפלת כמין בהמה חיה ועוף לר"מ: מביאה קרבן ונאכל
לרבנן: פטורה
המפלת מצורת אדם: סנדל, שליא, שפיר מרוקם, היוצא מחותך. ושפחה שהפילה מביאה קרבן ונאכל
ספק הפילה מין אדם או מין דגים מביאה קרבן ואינו נאכל
שתי נשים שהפילו אחת ממין פטור ואחת ממין חיוב לרבנן: מביאות קרבן ואינו נאכל
לר' יוסי: ע' טבלא הבאה
המפלת שפיר מלא דם, מלא מיני גוונים, המפלת יום מ' או קודם, או כמין דגים וחגבים שקצים ורמשים פטורה
יוצא דופן לרבנן: פטורה
לר' שמעון: מביאה קרבן ונאכל

כריתות דף ז: א

שתי נשים שהפילו אחת ממין פטור ואחת ממין חיוב, מה דינן?

כשנמצאות לפנינו כשאינן נמצאות (הלכו לדרכן)
לרבנן מביאות קרבן ואינו נאכל
לר' יוסי מביאות קרבן ונאכל [11] מביאות קרבן ואינו נאכל

היולדת נקבה [12], והפילה אחר זמן דלהלן עוד ולד, האם מביאה קרבן אחד או שנים?

הפילה תוך שמונים יום הפילה לאור שמונים ואחד יום הפילה ביום שמונים ואחד בין בחול בין בשבת
לבית שמאי מביאה אחד מביאה אחד מביאה שנים
לבית הלל מביאה אחד מביאה שנים מביאה שנים

-------------------------------------------------

[1] ס"ל שאם ניסת לישראל כשר כיון שיכולה לחזור עדיין לדין תרומה, לא דנים לה כזרה. אולם אם נתחללה בביאת הפסול לה - הרי היא זרה גמורה, ולא איכפת לי מה שאינה זרה מעיקרא.

[2] וס"ל דאפי' אם נתחללה בביאת הפסול לה, מ"מ כיון שאינה זרה מעיקרא, אין דנים לה כזרה.

[3] והגם דלעיל (דף ו:) אמר ר' יהודה שאם נתן משמן המשחה על מלכים וכהנים פטור, וא"כ לכאורה כ"ש שיש לפטור כאן. י"ל ע"פ הרמב"ם שכתב (פ"א מהלכות כלי המקדש ה"י), וז"ל: הנותן משמן המשחה על גבי מלך או כהן גדול שכבר נמשחו פטור שנאמר "ואשר יתן ממנו על זר" - ואין אלו זרים אצלו. אבל הסך ממנו אפילו למלך וכהן גדול חייב, שנאמר: "על בשר אדם לא ייסך" - כל אדם במשמע. וכהן גדול שנטל שמן המשחה מראשו וסך במעיו חייב כרת, עכ"ל. מבואר שמחלק הרמב"ם בין נתינה לבין סיכה, שבנתינה פטור, ואילו בסיכה בין אם סך את הכהן גדול שוב, ובין אם נטל הכה"ג מראשו וסך את מעיו - חייב.

[4] ביאר דרשא זו הרמב"ן בפירושו על התורה (שמות ל:לג), וז"ל: ופירוש "על בשר אדם לא ייסך", אזהרה בכל אדם, כי לא אמר על בשר זר לא ייסך, והטעם, שיצוק מן השמן על ראש אהרן למשחו וימשח גם בניו, אבל לא יסוך בו בשר שום אדם, אפילו הכהנים המשוחים, עכ"ל. ומבואר בהמשך הגמ' שאינו דומה לשמן תרומה, שאחר שסך בו הכהן נתחלל, דכאן כתוב (ויקרא כא:יב) "כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו", והיינו שגם אחר שנמשח בשמן על ראשו לא נתחלל.

[5] כן אמר רבי בברייתא. ואמר רבא שלרבי אף שסובר שיוה"כ מכפר לשאינם שבים, מ"מ בעבירות של יוה"כ גופיה אינו מכפר.

[6] כתיב (במדבר טו:ל) "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ". ר"ע מפרש דהאי מגדף היינו ברכת ה', ומזה שנכתב הפסוק הזה באמצע פרשת קרבן של ע"ז [- "הואיל ובא בו כרת במקום קרבן"] ולא כתבו לכרת בעלמא, שמע מינה שיש לו להביא כאן קרבן בשוגג.

[7] ס"ל לרבנן דמגדף הוא עובד ע"ז, וכיון שכן אין ללמוד ממה שכתוב לכרת במגדף בפרשת ע"ז שיש קרבן בברכת ה', דלא מיירי שם אלא בעובד ע"ז.

[8] פי', דכתיב במברך את ה' (ויקרא כד:טו): אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. וכתוב בקרבן פסח (במדבר ט:יג): וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ חֶטְאוֹ יִשָּׂא.

[9] פי', כאדם האומר לחברו שאכל לו את כל מאכלו, קנחתה את הקערה מכל התבשיל וגם חסרת מן העץ של הקערה - והיינו שפגעת אפי' בעיקר הקערה.

[10] פירש"י ורבינו גרשום ולא עובד ע"ז ממש אלא משורר ומזמר לע"ז, שלא חשוב פוגע בעיקר.

[11] והיינו שמביאות כל אחת עולת העוף בתורת ודאי וחטאת העוף אחת בספק, ובעולת העוף מתנות אם אני חייבת יהיה לחובתי, ואם לא יהיה לנדבה. ובחטאת העוף שאינם יכולות להתנות דאינה באה לנדבה, מביאות חטאת אחת ומתנות - אם אני חייבת יהיה חלקך מחול לי, ואם את חייבת יהיה חלקי מחול לך. והגם דס"ל לר' יוסי בעלמא שאין שנים מביאים חטאת אחת ומתנים, באופן שאחד מהם ודאי חטא ואין ידוע מי, (דס"ל דבעינן שידע מחטאתו ולכך צריכים להביא שניהם שני אשם תלוי, ולא יכולים להביא חטאת אחת ולהפטר), מ"מ מודה ר' יוסי במחוסרי כפרה שאינם יכולים להטהר לאכול בקדשים בלא קרבן שיביאו קרבן ויתנו.

[12] אכן ביולדת זכר לא משכחת לה, דכבר אחר ארבעים יום היא יוצאת לזמן הראוי להביא קרבן, ובתוך ארבעים יום אינה יכולה להתעבר בולד שיהיה בו עיבור של מ' יום שנדון בו שיפטר בקרבן אחד.

עוד חומר לימוד על הדף