גיטין דף נח. א

כיצד מתיישבים ב' השיטות דלהלן, בענין כמות הבתי תפילין שנמצאו בראשי ההרוגים בביתר?

במה מיירי
אמר ר' יוחנן ארבעים סאה וכו' בתפילין של יד
ר' ינאי אמר ג' קופות של מ' סאה (ק"כ סאה)
במתניתא תנא מ' קופות של ג' סאין (ק"כ סאה)
בתפילין של ראש [1]

הלוקח מן הסקריקון וחזר ולקח מבעל הבית - דמקחו בטל, מה הדין באופנים דלהלן?

דאמר לו בעה"ב
"לך חזק וקני"
דכתב לו בעה"ב
שטר מכירה
דכתב לו בעה"ב אחריות בשטר
לרב מקחו בטל המקח קיים המקח קיים
לשמואל מקחו בטל מקחו בטל המקח קיים

גיטין דף נח: א

לקח מהסקריקון ואכלה ג' שנים בפני בעלים, ושוב ערערו הבעלים מה הדין באופנים דהלהלן?

בלוקח ראשון בלוקח שני
כשטוענים ממך זבנה [2] אין לבעלים עליו כלום אין לבעלים עליו כלום
כשלא טוען כן הבעלים נאמנים - ולא טוענים לו אין לבעלים עליו כלום - דטוענים לו

מה הוא שיעור הרביע שמשלם?

כמשלם בקרקע כשמשלם במעות
לרב [3] קרקע בשווי רביע המעות שקנה (חמישית הקרקע) נותן מעות רבע מהסכום שקנה
לשמואל [4] קרקע בשווי שליש המעות שקנה (רביע הקרקע) נותן מעות שליש מהסכום שקנה
-------------------------------------------------

[1] היות שבתפילין של ראש יש ארבעה בתים שבכל אחד מונחת פרשה אחת, הם תופסים יותר בגודלן מאשר תפילין של יד בפי שלש, (אמנם אין הם תופסים פי ארבע, כי בכל אופן צריך לעשות של יד קצת גדול כדי שיכנסו בו ד' פרשיות, ואילו בכל בית בשל ראש יש רק פרשה אחת. ומנהגם היה לא כמו בזמנינו שעושים ב' התפילין באותו הגודל).

[2] דהיינו שהלוקח ראשון טוען כן, או שהלוקח השני (שלקח מהראשון) טוען שהראשון זבנה ממך, דהיינו שאחר שלקח מהסקריקון חזר ושילם לך רביע כפי תקנת חכמים שכל הלוקח מהסקריקון נותן רביע לבעלים.

[3] ס"ל דמה שהסקריקון הוזיל לו רביע הכוונה שמכר לו בפחות מחומש, כגון קרקע ששוה מנה ורבע (דהיינו חמשה רבעים) מכר לו במנה - דהיינו בד' רבעים במקום חמש, ולכן צריך לשלם לבעלים את מה שהרויח דהיינו רבע מנה במעות, ואם בא לשלם בקרקע ישלם חמישית הקרקע.

[4] ס"ל שהסקריקון הוזיל לו רביע היינו שמכר לו בפחות מרביע, כגון קרקע ששוה מנה ושליש (דהיינו ד' רבעים) מכר לו במנה - דהיינו בג' רבעים במקום ארבע, ולכן צריך לשלם לבעלים את מה שהרויח דהיינו שליש המעות, ואם בא לשלם בקרקע ישלם רביע מהקרקע.

-------------------------------------------------