גיטין דף ד. א
האם הלכה כר' אלעזר שעדי מסירה כרתי? [תוד"ה דקיימא].
| בגיטין | בשטרות | |
| לשמואל לרב יוסף ואביי ר' אבא | הלכתא כוותיה | הלכתא כוותיה |
| לרב | הלכתא כוותיה | אין הלכה כמותו |
במה נחלקו התנאים דלהלן אליבא דרבה ורבא?
| לתנא קמא דוקא מדינת הים |
לרבן גמליאל אפי' מרקם וחגר |
לר' אליעזר אפי' מכפר לודים ללוד |
|
| לרבה - לפי שאין בקיאין לשמה |
כל הסמוכות יודעות לשמה |
הגם שמובלעות גמירי סמוכות לא גמירי |
אף שגמירי במובלעות לא מחלקים במדינת הים |
| לרבא - לפי שאין עדים מצויים לקיימו |
כל הסמוכות מצויים לקיימו |
הגם שבמובלעות שכיחי בסמוכות לא |
אף שמצויים לקיימו במובלעות לא מחלקים וכו' |
גיטין דף ד: א
האם צריכים לומר בפני נכתב ובפני נחתם כשמביאים גט מארץ ישראל לחו"ל
| לתנא קמא | לחכמים - "והמביא" | |
| לרבה | לא צריך - דבארץ ישראל בקיאים | צריך - דגזרו מוליך אטו מביא |
| לרבא | צריך - דאין מצויים לקיימו (ולא פליגי וחכמים מפרשים את ת"ק) | |
המביא גט ממדינה למדינה בארץ ישראל האם צריך לומר בפ"נ ובפ"נ?
| ללישנא קמא | לאיכא דאמרי | |
| לרבה | לא צריך - דבקיאים לשמה | לא צריך - דבקיאים לשמה |
| לרבא | צריך - דאין מצויים לקיימו | לא צריך דשיירות מצויות [1] |
-------------------------------------------------
[1] דבזמן בית המקדש היו עולי רגלים, וגם אחר החורבן כיון שיש בתי דינים קבועים, והולכים שיירות כדי לדון במקום הועד. אכן ביארו התוס' (בד"ה אלא) שעדיין במקומות שאין בתי דינין קבועין או שמקפידין זה על זה כן צריך לומר בפ"נ ובפ"נ לפי רבא משום קיום.
-------------------------------------------------