גמ' לב. - לו:
עמנו הייתם ביום שכתוב בשטר, כשר [ממונות א"צ דרישה וחקירה - ושמא איחרוהו וכתבוהו (לרש"י - כתבוהו בזמן הכתוב במקום המזימין ולא במקום הלואה)]
ר' חנינא, משנתנו - מדאו' דיני ממונות בדרישה וחקירה [משפט אחד יהיה לכם] ומדרבנן א"צ [שלא תנעול דלת]
רבא - דיני קנסות צריך, והלואות א"צ
ר"פ - רמאי צריך, אין חשש רמאי א"צ
קדימה לעבור בדרך צר לטעונה, לרחוקה, בשוין עושין פשרה ומעלין שכר לשני
דיני נפשות:
1) פותחין לזכות (רבה - "יש לך עדים להכחישן?", רב כהנא - "מדבריכם (עדים) נראה זכאי", אביי ורבא - "אי לא הרגת לא תירא", רב אשי - "מי שיודע ילמד זכות")
2) מטין בתר רוב לחובה על פי שנים [לא תהיה אחרי רבות לרעות]
3) אין מחזירין (סותרין) הדין לחובה [צדיק אל תהרג] (וחייבי גלויות ומלקיות [ג"ש]) חוץ מטעות שהצדוקין מודין (מפורש), ממסית - דמחזירין רק לחובה [לא תחמול ולא תכסה עליו, כי הרג תהרגנו]
4) אין התלמידים הנמצאים מלמדין חובה [ועד אחד לא יענה בנפש לזכות] והעדים לרבנן דר' יוסי בר"י אפי' לא לזכות [כנוגע (רש"י - שלא יזימן)]
5) המלמד זכות אינו יכול לחזור בשעת מו"מ וללמד חובה [רש"י - סברא דבעינן והצילו]
6) גומרין ביום דוקא [והוקע אותם לה' נגד השמש]
7) לחובה מלינין הדין ליום שלאחריו [צדק ילין בה, אשרי חמוץ] - לכן אין דנין בע"ש - דא"א להורגו בשבת [לא תבערו אש בכל מושבותיכם (= ב"ד)] ולא לגמור הדין ביום א' [ליבא דאינשין אינשי]
8) מתחילין מן הצד (ולא מן הגדול) [רש"י - שמא יחייבנו הגדול ולא ירצו לחלוק משום לא תענה על רב, ויחגור גם דוד חרבו (אחרונה)]
9) רק מיוסחים דנין [ומום אין בך - ונשאו אתך - בדומין לך]
10) זקן, אין לו בנים, לר"י אכזרי - פסולים לדון (אלא במסית)
מחזירין דין של ממונות - רב יוסף לגי' הרי"ף - באינו מומחה, וגי' שלנו חולק [רש"י - א"ל בע"ד דילמא טעמא קמא עיקר] , מומחה - ר"נ - בשיש גדול הימנו, רב ששת - בטעה
ר' יוסי בר"ח - תלמיד שזיכה ומת מצטרף, ר' יוחנן - ב' שאמרו טעם א' מב' מקראות - מונין רק א' [אחת דבר אלקים (רש"י - וא' מהם טעה)]
דיני ממונות - תחלת דין ביום [ביום הנחילו] וגמר דין בלילה [ושפטו את העם בכל עת], לר"מ ביום [היקש - כל ריב וכל נגע]
ר' יוחנן התיר דיין סומא בא' מעיניו (דלא כר"מ דהקיש)
צוואת מת = דין פסוק [לחקת משפט] כשיש שם ג' ויכולין מיד לעשות דין (לתת לכ"א כפי דבריו)
אבל לא כשיש ב', ולא בלילה [ביום הנחילו]
לאביי אין רציחת ב"ד דוחה עבודת קרבן ציבור [ק"ו משבת -ומעם מזבחי לקרבן יחיד דאינה בשבת], ורבא חולק [מעם מזבחי - המיוחד לי (תמיד)]
לדיני ממונות, נפשות, מכות, חודש, שנה - אב ובנו, רבו ותלמידו נחשבין כדין א', אא"כ א"צ לרב לסבריה (אלא לגמריה)
אבל בדיני טומאה (רש"י - שהוראתן ביחיד) מונין להם שנים
שור הנסקל כדיני ממונות [לא תטה משפט אביונך] חוץ מדין כ"ג דיינים
רש"י לב. - לו:
ממונות א"צ מטין עפ"י שנים - לא תטה משפט אביונך, אלא שור הנסקל וכ"ש שאר ממונות
יכולים לחזור תכ"ד אחר דרישה וחקירה
מומה לב"ד/לרבים פטור מלשלם דמזליה דגברא גרם לי' למיטעי
גר דן חבירו, אמו מישראל דן אפי' ישראל - לרש"י - לדי"נ אבל לממונות גר דן ישראל
גמ' לו: - לט:
סנהדרין (רש"י - אף של כ"ג) יושבים בחצי עיגול [רואין זא"ז - אגן הסהר]
ב' (ג' לר"י) סופרי דיינים כותבין
לפניהן ג' שורות של ת"ח (רש"י - של כ"ג - להטייה להוסיף עד ע"א) וכ"א מכיר מקומו (כפי סדר)
ע' - אסור לצאת (יד: לדבר הרשות) אא"כ נשאר כ"ג [אל יחסר המזג]
אפי' כסוגה בשושנים לא יפרצו פרצות; ר' זירא קירב בריונים
מאיימין על עידי דיני נפשות
לר' אחא מאומד (circumstancial evidence) בדיני ממונות הוי עדות
ומשנתנו ור"ש בן שטח (בנפשות) חולקים [ע"פ שנים עדים]
דין ד' מיתות לא בטלו; קין; גלות מכפרת; שלתיאל (נחמיה); נכנס יין יצא סוד;
הקב"ה הקדים גלות צדקיהו, ב' שנים לונושנתם;
הקב"ה הקדים גלות צדקיהו, ב' שנים לונושנתם;
נברא אדם יחידי - עולם מלא, מפני שלום הבריות, כנגד המינים, גדולתו שהקב"ה טובע כ"א בחותמו של אדה"ר ואינם דומים - בקול במראה ובדעת; אדם נברא בערב שבת; הוצבר עפרו מכל העולם, י"ב שעות של יום שישי; חיה רעה שולוטת באדם אם נדמה כבהמה; כתי מלאכי השרת התנגדו לבריאת אדם; אדה"ר - מסוף העולם על סופו, בלשון ארמי ספר, הראהו דור דור ודורשיו, מין היה, מושך בערלתו, כופר;
דע מה שתשיב לאפיקורוס גוי אבל ישראל פקר טפי; תשובות למינים; לר"מ 300 משלות שועלים;
ר' תנחום בביבר; שמש ניחא על כל העולם כ"ש שכינה; הקב"ה מייסר הגדולים; עיקר טבילה באש; טוב ה' לקוויו כשהוא עודר (מגין ושכר); הקב"ה אינו שש במפלת רשעים אבל אחרים משיש; מיתת אחאב; עובדיה - גר אדומי; קצף על ישראל כשמישע מלך מואב הקריב בנו
ר' תנחום בביבר; שמש ניחא על כל העולם כ"ש שכינה; הקב"ה מייסר הגדולים; עיקר טבילה באש; טוב ה' לקוויו כשהוא עודר (מגין ושכר); הקב"ה אינו שש במפלת רשעים אבל אחרים משיש; מיתת אחאב; עובדיה - גר אדומי; קצף על ישראל כשמישע מלך מואב הקריב בנו